סם לויד
סמואל (סם) לויד (באנגלית: Samuel Loyd; 30 בינואר 1841, פילדלפיה – 10 באפריל 1911) היה שחמטאי אמריקאי, מחבר חידות שחמט, חידונאי ומתמטיקאי.
 | |
| לידה |
30 בינואר 1841 פילדלפיה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
10 באפריל 1911 (בגיל 70) ניו יורק, ארצות הברית |
| הישג בולט | היה מס' 15 בעולם בשנת 1868 |
| מד כושר מרבי | 2445 (ביולי 1870) |
| מקצוע נוסף | מחבר חידות שחמט, חידונאי ומתמטיקאי. |
| מדינה | ארצות הברית |
  | |
בערך זה נעשה שימוש |
ביוגרפיה עריכה
לויד החל את דרכו כחידונאי בחיבור חידות שחמט, אשר פורסמו במגוון עיתונים. בין היתר הוא שיתף פעולה רבות עם הנרי ארנסט דודני וב-1890 הם פרסמו יחד סדרה של מאמרים בשבועון האנגלי "Tit-Bits", שכללו חידות של לויד עם פרשנות של דודני. השותפות התפרקה לאחר טענות הדדיות על גנבות ספרותיות, והפכה במהרה לתחרות מרה ופוריה. היום נחשבים השניים כשני החידונאים הגדולים בכל הזמנים.
לויד התפרסם לא רק במקוריותו ורבגוניותו בהמצאת חידות, אלא גם בכישרון יוצא דופן לשווקן. כך לדוגמה הציע בשנת 1880 פרס גדול לפותר חידת ה-15, ובכך הפך אותה לאחת החידות הפופולריות בכל הזמנים. מכיוון שלא ניתן לפתור את החידה (עובדה שהייתה ידועה לו), הפרס מעולם לא נגבה. חידות נוספות של לויד כמו חידת הפוני וחידת "הסיני הנעלם" (Get off the earth puzzle) זכו גם הם להצלחה מסחרית גדולה. בשנת 1907 הוא המציא חידת תשע נקודות.
מנגד לויד מעולם לא הקפיד הקפדה יתרה על דיוק עובדתי. כך לדוגמה לויד טען, החל משנת 1891 ועד למותו בשנת 1911, כי הוא המציא את חידת ה-15, אך בספר עכשווי הגיעו למסקנה שלויד רק שינה חידה שהייתה קיימת לפניו[1]. כאוהד מושבע של תצרפי טנגרם פרסם לויד ספרון בשם 'הספר ה-7 של הטאן' ובו 700 עיצובי טנגרם ייחודיים. הספר שהיה אחד הספרים הראשונים שפורסמו בארצות הברית על המשחק, הכיל סיפורים היסטוריים שהתגלו כמבוססים לגמרי על דמיונו הפורה של לויד.
לאחר מותו אסף בנו את חידותיו שפורסמו בעיתונים השונים, לתוך הספר "אנציקלופדיה של 5000 חידות" (Sam Loyd's Cyclopedia) שפורסם בשנת 1914[2].
כמחבר חידות שחמט יצר לויד מספר חידות עם נושאים מחוכמים. בשיאו היה לויד אחד מטובי השחמטאים בארצות הברית והיה ממוקם במקום ה-15 בעולם, על פי אומדן מד הכושר שלו. עם זאת סגנון משחקו היה פגום משום שניסה לייצר תחבולות פנטסטיות על גבי הלוח במקום לפשט את העמדה ולנסות לזכות.
לויד הוכנס להיכל התהילה האמריקאי של השחמט.
בעיית אקסלסיור עריכה
בעיה זו היא אחת מהבעיות המפורסמות ביותר של סם לויד, ופורסמה במקור בשנת 1861 בעיתון "London Era". היא מכונה על שם השיר אקסלסיור של הנרי וואדסוורת' לונגפלו. ללויד היה חבר שהיה מוכן להמר שהוא יוכל תמיד למצוא את הכלי שנותן את המט בבעיית שחמט. לויד חיבר את הבעיה הזו כבדיחה והתערב עם חברו - על ארוחת צהרים - שהוא לא יוכל לבחור את הכלי שלא נותן מט בפתרון הראשי של הבעיה. (חברו מיד זיהה את הרגלי ב-ב2 כמי שהכי פחות סביר שייתן מט) וכאשר הבעיה פורסמה נרשם שהלבן נותן מט "עם הכלי או הרגלי הפחות סביר".
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הלבן נותן מט בחמישה מסעים. |
הפתרון עריכה
1. ב4!
מאיים 2. צו5 ועל כל מסע 3. צו1 מט או 2. צד5 ועל כל מסע 3. צד1 מט (עם אפשרות להאריך את שתי ההסתעפויות על ידי 2...צג5 3. ב:ג5 ועל כל מסע 4. צריח נותן מט). הלבן לא יכול לפתוח ב-1. צו5 משום ש-1...צג5 כופת את הצריח.
כעת יש מספר רב של הגנות חלקיות שמגינות רק על חלק מהאיומים והגנה משנית לא תמטית:
1... צ:ג2 2. פ:ג2! א2 3. צד5 (או צו5) א1=מה 4. פ:א1 ועל כל מסע 5. צריח נותן מט.
1... צג5+ 2. ב:ג5! מאיים 3. צב1 מט.
2... א2 3. ג6! שוב, עם אותם איומים כפי שהיה במסע הראשון דהיינו 4. צו5 ועל כל מסע 5. צו1 מט או 4. צד5 ועל כל מסע 5. צד1 מט
3...רג7 משום שהן צד5 וצו5 מאוימים, החלופות הן 3...רו6 ורז5 שכל אחד מהם מגן רק כנגד איום אחד, דהיינו אלו הגנות חלקיות. המסע רג7 מגן נגד צד5 במובן שצד5 ר:ז3 5. צד1+ רה1 6. צדה1 מט אבל עברנו את מכסת המסעים המותרים לבעיה. באופן דומה 4. צו5 רו4 עובר את מכסת המסעים המותרים לבעיה.
4. ג:ב7 ועל כל מסע 5. ב:א8=מה או רץ.
המט בוצע עם הרגלי אשר החל ב-ב-2. על כל בעיה שמציגה רגלי שמתקדם מנקודת המוצא שלו ועד להכתרה במהלך הפתרון נאמר שהיא מציגה את מוטיב אקסלסיור. כיום מקובל להשתמש במוטיב זה בבעיות של מט עזר.
בעיית לויד-טורטון עריכה
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מט בארבעה מסעים. הבעיה פורסמה לראשונה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בעיתון New York Clipper בשנת 1856 |
לויד לקח רעיון של הנרי טורטון, מחבר בעיות שחמט בריטי שחי בין השנים 1820 ו-1880 שהגה רעיון שכיום נקרא על שמו. הרעיון הוא ליצור סוללה שמורכבת מהרץ ומהמלכה ועל רעיון זה הגו וריאציות בין היתר לויד, ברונר וצפלר.
הפתרון עריכה
1. מהז1! הכלי החזק ביותר עובר את הצומת הקריטי בערוגה ו2. האיום הוא: 2. רו2! 3. ר:ב6 4. מהג5 מט.
1... מד5 2. מהז2+ מד4 3. מהד2 מט
או 1... מסע אחר 2. רו2 מד5 3. ר:ב6 מ:ה5 4. מהד4 מט
התערבות עם וילהלם שטייניץ עריכה
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מט בארבעה מסעים. |
בשנת 1885 התערב לויד עם וילהלם שטייניץ כי הוא יצליח לחבר בעיות שחמט מהר יותר מהקצב שבו יפתור אותן שטייניץ. ההתערבות התקבלה, אך לויד הפסיד: הוא הצליח לחבר בעיה תלת מסעית במשך עשר דקות, אולם אלוף העולם פתר אותה בחמש דקות בלבד. לאחר מכן התערב לויד עם שטייניץ כי יחבר בעיה שאותה שטייניץ לא יצליח לפתור. אומנם, על אף שחשב מחצית השעה על הפתרון, שטייניץ נתן פתרון שגוי.
הפתרון שנתן שטייניץ היה 1. ו4 2. רו8 3. ר:ז7 4. ר:ו6 מט. לויד הוכיח כי הפתרון, למעט המסע הראשון, לא תקין: 1...רח1 2. רו8 ז2 3. ר:ז7 פט.
המסע השני הנכון צריך להיות 2. רב8 3. ר:א7 4. ר:ב6 מט.
לויד כשחמטאי עריכה
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| השחור מתחיל וזוכה. |
בתחרות פריז 1867 התמודד לויד עם סלסו גולמאיו. במשחק בין השניים הוכיח לויד כי האסתטיקה איננה רק נחלתן של בעיות השחמט אלא היא קיימת גם במשחקים תחרותיים; על השחמטאי לחפש את הפתרונות היצירתיים והיפים בעמדתו.
בעמדה זו הפתיע לויד את יריבו ושיחק 29...צא1+ 30. צ:א1 מהז5+ 31. מב1 (אם מד1 מט מיידי על ידי מה-ד2) פד2+ 32. מג1 פב3++ (שח כפול) 33. מב1 מהג1+ (הקרבת מלכה) 34. צ:ג1 (34. מא2 היה מאפשר להמשיך במאבק, כעת מגיע מט נאה בשלושה מסעים) 34... פד2+ 35. מא2 צא8+ 36. מהא4 צ:א4 מט.
חידת החמורים עריכה
חידה ידועה נוספת של לויד היא "טריק החמורים". החידה מבוססת על חידה דומה שבה הופיעו כלבים ואשר פורסמה בשנת 1857. על הפותר לחתוך את הציור על פי הקווים המקווקווים ולסדר את שלוש פיסות הנייר כך שייראה כאילו הרוכבים רוכבים על החמורים.
אנימציה לפתרון החידה.File:Donkeys Animation.gif
חידת קלונדייק עריכה
עוד בעיה מפורסמת של לויד היא חידת קלונדייק. ההוראות שנתן לויד הן להתחיל מהלב הנמצא במרכז ולנוע שלוש משבצות בקו ישר באחד מהכיוונים צפון, דרום, מזרח או מערב, או צפון מזרח, צפון מערב, דרום מזרח או דרום מערב. לאחר שהשחקן יזוז שלוש משבצות בקו הישר, יגיע למשבצת ובה ספרה, המסמנת את מספר הצעדים שצריך לנוע במסע הבא, בקו ישר, בכל כיוון שהשחקן יבחר. יש להמשיך בכך עד שהשחקן ימצא במשבצת, שאם ינוע ממנה, יגיע בדיוק למשבצת אחת מחוץ ללוח, ובכך יפתור את החידה.
חידה זו פורסמה לראשונה בשנת 1898 בעיתון New York Journal ובעיתון Advertiser.
לקריאה נוספת עריכה
- Sam Loyd's Book of Tangram Puzzles (ISBN 0-486-22011-7): by Sam Loyd
- Mathematical Puzzles of Sam Loyd (ISBN 0-486-20498-7): selected and edited by Martin Gardner
- More Mathematical Puzzles of Sam Loyd (ISBN 0-486-20709-9): selected and edited by Martin Gardner
- The Puzzle King: Sam Loyd's Chess Problems and Selected Mathematical Puzzles (ISBN 1-886846-05-7): edited by Sid Pickard
- The 15 Puzzle (ISBN 1-890980-15-3): by Jerry Slocum and Dic Sonneveld
- Sam Loyd's Cyclopedia of 5000 Puzzles, Tricks and Conundrums with Answers ISBN 0-923891-78-1
- Sam Loyd and his Chess Problems by Alain C. White
- Sam Loyd: His Story and Best Problems, by Andrew Soltis, Chess Digest, 1995, ISBN 0-87568-267-7
ספרים סרוקים של סם לויד עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של סם לויד (באנגלית)- סם לויד, באתר MacTutor (באנגלית)
- סם לויד, באתר צ'סגיימס (באנגלית)
- אומדן מד כושר של סם לויד
- הספד על סם לויד
- סם לויד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ The 15 Puzzle (ISBN 1-890980-15-3): by Jerry Slocum and Dic Sonneveld
- ^ Sam Loyd's Cyclopedia of 5000 Puzzles, Tricks and Conundrums with Answers ISBN 0-923891-78-1