קימי רייקונן

קימי מטיאס רייקונן (בפינית: Kimi-Matias Räikkönen; נולד ב-17 באוקטובר 1979) הוא נהג מרוצים פיני שהתחרה במשך 19 עונות באליפות הפורמולה 1 עד לפרישתו בסוף עונת 2021. התחרה בעבר עבור קבוצת פרארי, עימה זכה בעונת 2007 באליפות הסבב. התחרה גם שתי עונות במרוצי אליפות העולם בראלי עבור קבוצת סיטרואן.

קימי רייקונן
Kimi-Matias Räikkönen

קימי רייקונן, 2019
קימי רייקונן, 2019
לידה	17 באוקטובר 1979 (בן 44) אספו, פינלנד
שם לידה	Kimi-Matias Räikkönen
לאום	פיני
מקום מגורים	שווייץ, אספו
בן או בת זוג	Minttu Virtanen (7 באוגוסט 2016–?)
מספר צאצאים	2
פרסים והוקרה	גביע לורנצו בנדיני (2003) פרס ההקפה המהירה של DHL (2007) פרס ההקפה המהירה של DHL (2008)
קריירת פורמולה 1 אליפויות 1 (2007) מרוצים 350 (התחיל 347) ניצחונות 21 פודיומים 101 נקודות בקריירה 1873 זינוקים מפול פוזישן 18 הקפות מהירות 45 קבוצות סאובר (2001) מקלארן (2002–2006) פרארי (2007–2009) לוטוס (2012–2013) פרארי (2014–2018) אלפא רומיאו (2019– 2021)
www.kimiraikkonen.com

קימי רייקונן, 2008

רייקונן בתקופתו בקבוצת לוטוס, 2013

הדרך לפורמולה 1

רייקונן, יליד אספו שבפינלנד, זכה לשרשרת הצלחות במרוצי קארטינג, בהם התחרה מגיל עשר. בין השאר זכה באליפות פינלנד (ארץ הידועה בספורט המוטורי המפותח שבה) ובאליפות סקנדינביה בקארטינג. ב-1999 התחרה בגביע האירופי של פורמולה פורד. בגיל עשרים הוא זכה בסבב החורף של פורמולה רנו הבריטית, לאחר שזכה בארבעת המרוצים הראשונים. ב-2000 הוא שלט ללא עוררין על פורמולה רנו הבריטית וזכה בתואר. ההופעה המרשימה בפורמולה המשנית משכה את תשומת לבו של פטר סאובר, בעליה של קבוצת סאובר בפורמולה 1. לקראת סוף 2000 שימש רייקונן נהג מבחן עבור הקבוצה. בעונה הבאה הוא כבר הוחתם כאחד משני נהגי המרוץ שלה.

פורמולה 1

סאובר

הרבה ביקורת הופנתה כלפי סאובר, כולל מפיו של מקס מוסלי, יו"ר FIA, על שבחר נהג כה צעיר ובלתי מנוסה כרייקונן. בטרם הכנסו לפורמולה 1, היו לרייקונן רק 23 מרוצים ברקורד (מתוכם ניצח 13). למרות ההסתייגויות ניתן לו הרישיון הדרוש ("super license") והוא מצידו השתיק את המבקרים כשזכה בנקודה כבר במרוץ הראשון של עונת 2001, הגרנד פרי האוסטרלי. רייקונן, הרגיל לישון לפני מרוצים, הוער משנתו רק 20 דקות לפני הזינוק באוסטרליה.

חששם של מבקריו, שכנהג בלתי מנוסה הוא יהווה סכנה על המסלול, הופרכו לאורך העונה. רייקונן התגלה כנהג שקול וקר רוח, וזכה בכינוי "איש הקרח". הוא הוכיח שהוא ראוי לנהוג בפורמולה הבכירה ביותר כשסיים שמונה פעמים במקום השמיני ומעלה, מתוכן ארבע פעמים סיים במקום השישי ומעלה וזכה בנקודות. 9 הנקודות שלו, יחד עם 12 שצבר ניק היידפלד, הצעיר המוכשר השני של סאובר, הביאו את הקבוצה להישג הטוב ביותר בתולדותיה: מקום רביעי באליפות היצרנים.

שמועות רבות נפוצו לגבי מעבר של רייקונן לפרארי לקראת עונת 2002. אולם לבסוף עבר דווקא למקלארן, כדי להחליף נהג פיני אחר, אלוף העולם מיקה האקינן שפרש.

מקלארן

2002

רייקונן במכונית המקלארן, גרנד פרי ארצות הברית 2002

בפתח עונת 2002 שוב האיר הגרנד פרי האוסטרלי פניו לרייקונן, שסיים שלישי ועלה על במת המנצחים (פודיום). אף על פי שמנועי המרצדס כשלו פעם אחר פעם, בכל זאת הצליח רייקונן, בעונתו הראשונה בקבוצה גדולה, לסיים על הפודיום ארבע פעמים ולצבור 24 נקודות, לא הרחק מאחורי דייוויד קולטהרד המנוסה. בגרנד פרי הצרפתי כמעט וזכה בניצחון ראשון, אך מספר הקפות לסיום החליקה מכוניתו על שמן ששפכה על המסלול מכונית הטויוטה של אלן מקניש והוא נאלץ להסתפק במקום השני. את העונה סיים במקום השישי, מקום אחד אחרי קולתהרד שסיים חמישי, ומקלארן סיימה במקום השלישי המכובד מבין היצרנים.

2003

את עונת 2003 פתח רייקונן בסערה. אף על פי שמקלארן עדיין ציידה אותו במכונית של השנה שעברה, הוא הצליח לעלות על הפודיום בחמישה מבין ששת המרוצים הראשונים של העונה. כמו כן זכה במקום הראשון בגרנד פרי המלזי, ניצחונו הראשון בקריירה. פעמיים היה קרוב לניצחון נוסף: בברזיל סיים ראשון אך דגל אדום עצר את המרוץ קודם לכן והוריד אותו למקום השני. בגרנד פרי היוקרתי של רחובות מונקו סיים שני, רק שנייה אחת מאחורי חואן פבלו מונטויה.

ביצועיו של רייקונן ב-2003 זיכו אותו בהערכה רבה, אך לא באליפות. מיכאל שומאכר הקדים אותו בדירוג הנהגים, בתום קרב צמוד שהוכרע סופית רק במרוץ האחרון של העונה. גם קבוצת מקלארן, שלא הציבה מכונית חדשה לעונה, סיימה שלישית, שתי נקודות אחרי ויליאמס.

2004

המחצית הראשונה של עונת 2004 הייתה גרועה מאוד עבור מקלארן ורייקונן. המכונית או המנוע כשלו פעם אחר פעם, הותירו בידו רק נקודה אחת לאחר ארבעה מרוצים ואפשרו לו לסיים רק שניים משבעת המרוצים הראשונים. אולם לקראת אמצע העונה נכנסה לשימוש שלדת MP4-19B החדשה, ומקלארן הצליחה בעזרתה להציל את העונה. רייקונן זינק מהפול עבור הקבוצה בגרנד פרי הביתי שלה בסילברסטון ולאחר מכן ניצח בבלגיה, ניצחון גדול שהושג אף על פי שזינק מהמקום ה-10 ולמרות הנחיתות הטכנית. בסוף העונה סיים רייקונן במקום ה-7 עם 45 נקודות ו-4 פעמים על הפודיום.

למרות האכזבה בעונת 2004, רייקונן נחשב לאחד מהצעירים המובילים של הסבב, יחד עם פרננדו אלונסו ומונטויה. רבים צפו מאבקים מרתקים על המסלול בין צעירים אלה בעונה הבאה. רוס בראון וז'אן טוד מפרארי הזכירו את שמו של רייקונן כמישהו שהם עשויים להביא לקבוצתם בעתיד.

2005

את עונת 2005 שוב לא התחילו רייקונן ומקלארן טוב. המכונית לא הייתה מספיק תחרותית והקשתה על נהגי הקבוצה להשיג זמנים טובים במקצי הדירוג. רייקונן השיג נקודה אחת בלבד באוסטרליה וסיים מחוץ לנקודות במלזיה. רק בבחריין עמד לראשונה על הפודיום.

בשלושת המרוצים הבאים: סן מרינו, ברצלונה ומונטה קרלו רייקונן זינק מהמקום הראשון. באימולה הוא היה בדרך לניצחון אך נאלץ לפרוש, אבל בשניים אחרים הוא ניצח. כך החל לדלוק אחרי אלונסו שהוביל את הדירוג. בגרנד פרי האירופי נסע זמן מה על צמיג שנפגע לאחר ניסיון לא מוצלח לעקוף (בסיבוב שלם) את ז'אק וילנב. בעונת 2005 לא הותרה החלפת צמיגים, ולכן נמנעה ממנו האפשרות להסתפק במקום שלישי בטוח יחסית. בהקפה האחרונה הוא עף מהמסלול לקיר צמיגים וסיים בלא כלום, בעוד אלונסו צבר עשר נקודות יקרות. בעקבות המקרה שונו הכללים והותרה החלפת צמיגים אחת במרוץ מטעמי בטיחות.

בגרנד פרי הקנדי זכה רייקונן, לאחר טעות של אלונסו. שבוע לאחר מכן בארצות הברית, בחרו כל הקבוצות שהשתמשו בצמיגי מישלין, ובכללן מקלארן, שלא להשתתף במרוץ בגלל בעיות בטיחות שהתגלו. בגרנד פרי הבא בצרפת הוא נתן את אחת מהתצוגות הטובות שלו, השיג את המקום השלישי במקצי הדירוג עם מכל דלק מלא, אולץ לזנק מהמקום ה-13 כעונש על החלפת מנוע, ובכל זאת הצליח לסיים שני. שבוע לאחר מכן בבריטניה חזר המקרה על עצמו: במקום מהמקום השני זינק מה-12 והצליח לסיים במקום השלישי.

בגרמניה שוב נראה היה כי כשלה המכונית, אף שייתכן שטעות אנוש גרמה לתקלה ההידראולית. רייקונן אולץ לפרוש. הייתה זו הפעם השלישית בעונה שאלונסו ניצל עד תום פרישה של רייקונן וניצח.

סבלנותו של רייקונן עמדה לפקוע. ביום שישי שלפני הגרנד פרי ההונגרי הוא אמר לעיתונאים כי הוא לא יישאר במקלארן לאחר תום חוזהו בסוף 2006, אם לא תפתרנה בעיות האמינות של הקבוצה. דווקא בגרנד פרי ההונגרי עצמו הוא ניצח בלא קושי. ניצחון זה ראוי לציון מיוחד, משום שרייקונן נאלץ לצאת ראשון למקצי הדירוג (ולסבול את מרב האבק והלכלוך) כתוצאה מהפרישה שלו בגרמניה.

לאחר מכן באו שני ניצחונות בגרנד פרי טורקיה הראשון ובגרנד פרי בלגיה, כשביניהם הגיע מקום רביעי מאכזב באיטליה, לאחר עוד עונש על החלפת מנוע ותקלה טכנית נוספת. בברזיל סיים במקום השני, אך מקום שלישי של אלונסו הספיק לו לזכייה באליפות, שני מרוצים לסיום העונה.

שני המרוצים הנותרים כבר לא יכלו לשנות את תוצאת העונה, אך לרייקונן עוד נותרה תצוגת תכלית אחת גדולה, בסוזוקה שביפן. הוא זינק מהמקום ה-17 וניצח במרוץ, לאחר שעקף במיומנות יוצאת דופן את ג'אנקרלו פיסיקלה בהקפה האחרונה.

בסיכומי העונה בחרו המגזינים המסקרים את הספורט ברייקונן ולא באלונסו כ"נהג העונה". אילולא ריבוי הכשלים הטכניים בהחלט ייתכן שהיה זוכה באליפות הנהגים. הסטטיסטיקה מראה שאלונסו ורייקונן זכו בשבעה ניצחונות כל אחד, אך אלונסו הגיע לפודיום 15 פעמים לעומת 12 של רייקונן. בסופו של דבר ניצחה האמינות והעקביות של אלונסו את המהירות העודפת, שללא ספק הייתה של רייקונן: הוא קבע את ההקפה המהירה ביותר ב-10 מרוצים; אלונסו עשה זאת רק בשניים.

2006

רייקונן בוחן את המקלארן שלו בולנסיה, טרום עונת 2006

הספקולציות לגבי עתידו של רייקונן לא פסקו בראשית עונת 2006. המכונית שוב התבררה כלוקה בחסר, גם באמינות וגם במהירות. במרוץ הפתיחה שוב נדרש רייקונן לאחת מאותן הצגות: מקום שלישי מצוין לאחר זינוק מהמקום ה-22. את המרוץ השני במלזיה הוא סיים בטרם עת, כאשר כריסטיאן קליין התנגש בו מאחור בהקפה השלישית. מקלארן השתפרה באוסטרליה ורייקונן השיג את המקום השני, 1.8 שניות מאחורי אלונסו. הוא גם קבע את ההקפה המהירה במרוץ.

רייקונן לא הצליח לבנות על המומנטום שהשיג באוסטרליה. בסן מרינו הוא סיים חמישי בלבד. רון דניס האשים אותו לאחר מכן שלא היה מספיק מהיר במקצי הדירוג. גם בשני המרוצים הבאים לא הצליח רייקונן לעלות על הפודיום או לשפר את תוצאותיו במקצי הדירוג. כמה ימים לאחר הגרנד פרי הספרדי הוא הודה בפומבי שהאליפות אבודה עבורו, וכל שנותר לו הוא לנסות לזכות בכמה מרוצים. המקום השלישי שהצליח להשיג בבריטניה, אחרי אלונסו ושומאכר, מייצג היטב את המרב שרייקונן יכול היה לקוות לו בעונה זו. שותפו לקבוצה חואן פבלו מונטויה החליט באמצע העונה כי לאור הכשלים הרבים של הקבוצה, הוא עוזב אותה, ועבר להתחרות במרוצי הנאסקאר בארצות הברית. רייקונן הכריז על עזיבתו הצפויה את הקבוצה אך הודיע רק מאוחר יחסית באיזו קבוצה ינהג. הוא סיים את העונה במקום החמישי עם 65 נקודות ואכן עזב את הקבוצה בסוף העונה.

פרארי

2007

רייקונן חוגג על הפודיום באחד ממרוצי עונת האליפות

בעונת 2007 הצטרף רייקונן לקבוצת פרארי. במהלך העונה הוא ניצח במרוצים באוסטרליה, צרפת, בריטניה ובלגיה. אף על פי שפתח את העונה בניצחון, המרוצים הבאים היו גרועים למדי והפרשנים הניחו שרייקונן איבד את הסיכוי לאליפות, אך לקראת סוף העונה הוא חזר לנצח. שני מרוצים לסיום העונה דורג רייקונן במקום השלישי, כאשר הנהג הצעיר לואיס המילטון הוביל את טבלת דירוג הנהגים בפער של 12 נקודות על פני פרננדו אלונסו, אלוף השנתיים הקודמות. ניצחון במרוץ היה מבטיח להמילטון זכייה ראשונה אי פעם באליפות העולם לנהג בעונתו הראשונה בפורמולה 1. למרות זאת לא הצליח המילטון לסיים את המרוץ ואילו רייקונן הוכתר כמנצח. לראשונה מזה 12 שנה התחרו שלושה נהגים על האליפות במרוץ האחרון של העונה שהתקיים בברזיל, כאשר המילטון בראש עם 107 נק', אלונסו שני עם 103 נק' ורייקונן שלישי עם 100 נק'. רייקונן הצליח להפתיע רבים כשסיים ראשון במרוץ וזכה באליפות על אף שאלונסו והמילטון הקדימו אותו בדירוג לפני המרוץ. אליפות זו הייתה הראשונה בקריירה של רייקונן.

יש הטוענים כי זכייתו המפתיעה של רייקונן באליפות קיבלה משנה תוקף כשהוכח שהמילטון ואלונסו נהגו במכונית שלא עמדה בתקנות. בנוסף, הם לא סבלו אף לא פעם אחת מתקלה טכנית, בעוד רייקונן נאלץ לפרוש ממרוצים ולזנק מאחור עקב תקלות טכניות.

מרוצים

פורמולה 1

שנה	קבוצה	1	2	3	4	5	6	7	8	9	10	11	12	13	14	15	16	17	18	19	20	21	22	מיקום	נקודות
2001	סאובר-רד בול	6	פרש	פרש	פרש	8	4	10	4	10	7	5	פרש	7	פרש	7	פרש	פרש						10	9
2002	מקלארן-מרצדס	3	פרש	12	פרש	פרש	פרש	פרש	4	3	פרש	2	פרש	4	פרש	פרש	פרש	3						6	24
2003	מקלארן מרצדס	3	1	2	2	פרש	2	2	6	פרש	4	3	פרש	2	4	2	2							2	91
2004	מקלארן מרצדס	פרש	פרש	פרש	8	11	פרש	פרש	5	6	7	2	פרש	פרש	1	פרש	3	6	2					7	45
2005	מקלארן מרצדס	8	9	3	פרש	1	1	11	1	DNS	2	3	פרש	1	1	4	1	2	1	2				2	112
2006	מקלארן מרצדס	3	פרש	2	5	4	5	פרש	3	3	פרש	5	3	פרש	פרש	2	פרש	5	5					5	65
2007	פרארי מרלבורו	1	3	3	פרש	8	5	4	1	1	פרש	2	2	3	1	3	1	1						1	110
2008	פרארי מרלבורו	8	1	2	1	3	9	פרש	2	4	6	3	פרש	18	9	15	3	3	3					3	75
2009	פרארי מרלבורו	15	14	10	6	פרש	3	9	8	פרש	2	3	1	3	10	4	6	12						6	48
2012	לוטוס	7	5	14	2	3	9	8	2	5	3	2	3	5	6	6	5	7	1	6	10			3	207
2013	לוטוס	1	7	2	2	2	10	9	5	2	2	פרש	11	3	2	5	7	פרש						5	183
2014	פרארי	7	12	10	8	7	12	10	10	פרש	11	6	4	9	8	12	9	13	7	10				12	55
2015	פרארי	פרש	4	4	2	5	6	4	פרש	8	פרש	7	5	3	4	8	פרש	פרש	4	3				4	150
2016	פרארי	פרש	2	5	3	2	פרש	6	4	3	5	6	6	9	4	4	4	5	פרש	6	פרש	6		6	186
2017	פרארי	4	5	4	3	פרש	2	7	14	5	3	2	4	5	פרש		5	3	3	3	4			4	205
2018	פרארי	3	פרש	3	2	פרש	4	6	3	2	3	3	3	פרש	2	5	4	5	1	3	3	פרש		3	251
2019	אלפא רומיאו	8	7	9	10	14	17	15	7	9	8	12	7	16	15	פרש	13	12	פרש	11	7	13		14	43
2020	אלפא רומיאו	פרש	11	18	17	15	14	12	13	9	14	12	11	9	15	15	14	12						16	4
2021	אלפא רומיאו	11	13	פרש	12	11	10	17	11	15	15	10	18			8	12	13	8	12	14	15	פרש	16	10

• תוצאה בכתב מודגש מסמלת זינוק מפול פוזישן
• תוצאה בכתב מוטה מסמלת את זמן ההקפה המהירה

WRC

שנה	קבוצהעונת	מכונית	1	2	3	4	5	6	7	8	9	10	11	12	13	מיקום	נקודות
2009	טומי מקינן רייסינג	פיאט גרנדה פונטו S2000									פרש					-	0
2010	סיטרואן ג'וניור	סיטרואן C4 WRC	29	פרש	8	5		10	11	25	7	פרש	פרש	DNS	8	10	25
2011	ICE 1 Racing	סיטרואן DS3 WRC WRC	8		7	6			7	9	6	WD	פרש	פרש	פרש	10	34

שיאים

בעונת 2005 השווה רייקונן שני שיאים: את שיאו של אלן פרוסט של שבעה ניצחונות בעונה בלי לזכות באליפות (פרוסט עשה זאת ב-1984 ושוב ב-1988), ואת שיא ההקפות המהירות ביותר לעונה, 10, שנקבע על ידי מיכאל שומכר ב-2004.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קימי רייקונן בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של קימי רייקונן (באנגלית)

• קימי רייקונן, ברשת החברתית אינסטגרם
• קימי רייקונן, באתר DriverDB לנהגי מרוצים
• GoKimi.com
• אמיר ענבר, בלוג פורמולה 1 | קימי רייקונן: סיפור על אהבה וחושך, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2015