E

אות באלפבית הלטיני

האות E היא האות החמישית באלפבית הלטיני והנפוצה ביותר (עם השימוש הרב ביותר).

Ee
Ee
Ee
אלפבית לטיני
Aa Bb Cc Dd Ee Ff Gg
Hh Ii Jj Kk Ll Mm Nn
Oo Pp Qq Rr Ss Tt Uu
Vv Ww Xx Yy Zz

הגייה של האות עריכה

האות מקורה באות היוונית אפסילון (Ε ε), ומקורה של זו באות הפיניקית שממנה התגלגלה גם האות העברית ה"א. האות מייצגת תנועה קדמית, חצי-פתוחה, בלתי-מעוגלת (/IPA: /ɛ), כתנועת הצירי או הסגול, ולפעמים גם תנועה קדמית, סגורה, בלתי-מעוגלת (/IPA: /i), כתנועת החיריק.

ייצוגים נוספים עריכה

 
דגל הקוד הבינלאומי של האות E

באלפבית פונטי מיוצגת האות על ידי המילה "אקו" (באנגלית: הד) (Echo).

ב-ASCII מיוצגת האות על ידי 69 (E) ו-101 (e).

בקוד מורס מיוצגת האות על ידי נקודה:

·

בכתב ברייל:

 

צורות עריכה

האות E נכתבת באותיות גדולות: E

ובאותיות קטנות: e

התפתחות האות E עריכה

         
הילול פרוטו כנעני הא פיניקית אפסילון יוונית E אטרוסקית E לטינית

משמעויות של האות עריכה

בהקשרים מסוימים, E יכולה לסמל:

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא E בוויקישיתוף