אאוג'ן פילוטי
| ערך ללא מקורות | |
אֵאוּגֵ'ן פִילוֹטִי (ברומנית: Eugen Filotti; 28 ביולי 1896[1] – 1 ביוני 1975) היה פובליציסט, דיפלומט, עורך ומתרגם רומני.
 | |
| לידה |
28 ביולי 1896 בוקרשט, ממלכת רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
1 ביוני 1975 (בגיל 78) פריז, צרפת |
| מדינה |
רומניה |
| מקום קבורה |
בית הקברות בלו |
| השכלה |
|
| תפקיד |
|
  | |
ביוגרפיה עריכה
פילוטי נולד בבוקרשט, ילדם השני של ניקולאה פילוטי, רוקח צבאי בעל דרגת סגן, ואאורליה, בתו של ד"ר יעקב פליקס. שנתיים לאחר לידתו מת האב משחפת, והאם גידלה את ילדיה מגמלה צנועה. אאוג'ן ניסה להמשיך בדרכו של אביו, ובשנת 1914 נרשם לפקולטה לרוקחות. עוד בהיותו בבית הספר התיכון החל פילוטי לכתוב בעיתונים, בעיקר בנושאי מדיניות חוץ. בשנת 1916, עם כניסת רומניה למלחמת העולם הראשונה, גויס ומונה לרוקח צבאי בדרגת סגן. בסיום המלחמה זנח את לימודי הרוקחות ונרשם לפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בוקרשט, לימודים שסיים בהצלחה בשנת 1922. גם בתקופת לימודי המשפטים המשיך בעבודתו הפובליציסטית, ובסיום לימודיו נכנס לעבוד כעורך בעיתון "האמת". בעבודתו כעורך המשיך להתמקד בנושאי מדיניות חוץ וגם, הפעם בתפקיד מנהל, פרסם את השבועון "המילה החופשית".
בשנת 1927 עבר פילוטי לתחום הדיפלומטיה ומונה לנספח עיתונות בצ'כוסלובקיה. שנה מאוחר יותר צורף למשלחת הרומנית שליד חבר הלאומים בז'נבה, שם פעל עד 1930, עת מונה למנהל מדור העיתונות והמידע במשרד החוץ הרומני. בשנת 1935 מונה לשגריר רומניה בטורקיה, אולם לאחר שנה, עם חילופי הממשלה ברומניה, העבירו שר החוץ החדש להיות שגריר ביוון, עמדה חשובה פחות מנקודת מבט רומנית. בסתיו 1938 עבר להיות שגריר בבולגריה, מדינה עוינת לרומניה באותה תקופה, ופעל להשגת הסכם חילופי אוכלוסין בדוברוג'ה. לאחר תכתיב וינה מונה פילוטי לשגריר בהונגריה, ובמהלך תפקידו זה פעל למען האוכלוסייה הלא-הונגרית של צפון טרנסילבניה, אשר הועברה מרומניה להונגריה. החל משנת 1942 סיפקה המשלחת הדיפלומטית הרומנית בראשותו של פילוטי כמויות גדולות של דרכונים ליהודים הונגרים שמוצאם מטרנסילבניה, דרכונים שאפשרו להם מעבר לרומניה והצילו אותם מהגורל המר של יהודי הונגריה. לאחר שינוי השלטון באוגוסט 1944 ברומניה, מונה פילוטי למנהל משרד החוץ הרומני, עד ששוב התחלפה הממשלה במרץ 1945, מועד בו העדיף להתפטר. בשנים 1946–1947 פעל במשלחת הרומנית לשיחות השלום בפריז בתפקיד מומחה, ובסיומה מונה לשגריר באיטליה, תפקיד שלא הצליח לממש בגלל וטו סובייטי שהביא לפרישתו לגמלאות. בהמשך חייו עסק פילוטי בעריכה ותרגום, ואף מונה בשנת 1957 למנהל "ההוצאה לאור בשפות זרות".
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ לפי הלוח היוליאני