אברהם סבע

רב ספרדי

רבי אברהם בן יעקב סבע (1440 ה'ר, ספרד - 1508, ט' בתשרי ה'רס"ט[דרוש מקור], ליד ורונה, איטליה) היה רב, מקובל, והוגה דעות יהודי בדור גירוש ספרד.

אברהם סבע
לידה 1440 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1508 (בגיל 68 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ספרד, פורטוגל, פאס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1508 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו יצחק די ליאון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד ופעל בקסטיליה, היה תלמידו של רבי יצחק די ליאון. עם גירוש ספרד ב-1492 עבר לגימארייש שליד פורטו בפורטוגל עם קהילתו. בעת גזירות השמד על יהודי פורטוגל ב-1497 נחטפו שני ילדיו והוטבלו לנצרות. סבע עצמו נאסר בליסבון ועבר עינויים. הצליח להימלט לפאס שבמרוקו, אך את ספריו הרבים שחיבר נאלץ להשאיר בפורטוגל, שם קבר אותם תחת עץ זית ליד ליסבון. ממרוקו נדד רבות עד שהגיע לאדריאנופול, בירת האימפריה העות'מאנית, והשתקע בה, שם כתב את ספריו מחדש[1].

נפטר באונייה בדרכו לאיטליה בט' בתשרי ה'רס"ט (1508), ונקבר בוורונה.

החיד"א מספר על נסיבות מותו של סבע:

בספר דברי יוסף כתב יד כתב שהרב הנזכר היה בא בספינה ועמד נחשול של ים לטבעם, ורב החובל נתנפל להרב הנזכר להצילם, והשיבו שהוא יצילם אך בתנאי שאם ימות שלא ישליכוהו לים רק יביאוהו לאחת מערי ישראל ולא יהיה להם שום נזק. ונשבע לו רב החובל, והתפלל לה' ונח הים. ואחר שני ימים נפטר הרב ז"ל והיה קרוב לעיר וירונא, והשתדל רב החובל והגיע לוירונא וקברוהו ישראל שבוירונא בכבוד גדול זי"ע.

שם הגדולים, חלק א', מערכת א', אות פ"ה

נכדתו, בתו של בנו רבי יצחק נישאה לרבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך[2].

שיטתו של הרב סבע ידועה במקוריותה, ושימשה רבות רבנים בדורות שלאחריו[דרוש מקור].

ספריו עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • נחמיה שמואל ליבוביץ, רבי אברהם סבע וספריו צרור המור ואשכול הכופר, ניו יורק תרצ"ו.
  • אליעזר שלוסברג, לדרכי פרשנותו של ר' אברהם סבע בפירושו לתורה, בתוך: מגדים, גיליון ז', תשמ"ט 1989, עמ' 47-31.
  • זבולון בוארון, גירושי סו"ף, גירושי ספרד ושמד פורטוגל, השתקפותם בביאורי ר' אברהם סבע צרור המור לתורה ואשכול הכופר למגילות רות ואסתר, ירושלים 1993.
  • זבולון בוארון, עיונים בפרשנותו של רבי אברהם סבע, תל אביב 2004.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אם כי ישנם מקומות בהם הוא מודה שהוא לא זוכר משהו מהפירוש המקורי, כמו בפירושו לספר בראשית, פרק כ"ב, פסוק י': "ובפירוש התורה שהנחתי בפורטוגאל בגירוש מצאתי פירוש אחר [...] וכתבתיו שם ואיני זוכרו בעונותי".
  2. ^ שם הגדולים חלק א', מערכת י', אות קס"ה.
  3. ^ ראה, ישראל דנדרוביץ, "וציווה לעשות סימנים לכל מצווה, גילויים חדשים ומפתיעים בשאלת זהות מחבר הספר קיצור סמ"ג ומקורותיו" (להורדה), קובץ עץ חיים (באבוב) כד, עמ' שעו-שצו.
  4. ^ ABRAHAM SABA - JewishEncyclopedia.com, jewishencyclopedia.com