אברקדברה

אַבְּרָקָדַבְּרָה (או אברא כדברא) היא מילת קסם. לפי מאמיני תורת הנסתר אם היא כתובה על קמע, ביכולתה לשחרר את נושא הקמע ממחלות. יכולת זו של המילה הופיעה בספר De Medicina Praecepta, שאותו כתב רופאו של הקיסר הרומי קרקלה, קווינטוס סרנוס.

מקור המילה

אין ידיעה ודאית על מקור המילה ועל פירושה. קיים מספר רב של השערות בנושא:

• בלוח שנמצא באוגרית מצוי שם העצם : hbrk (אברכ), ייתכן שפרושה מכשף.
• משמעות הביטוי בארמית "אברא כדברא" – שיברא כדבריי – כלומר ציווי להפוך מילים למציאות. בכך יש אזכור למעשה בריאת העולם שגם הוא נעשה באמצעות "אמירות" (יְהִי-אוֹר).
• טענה נוספת היא כי מקור המילה בשמו של האל היווני אברקסס, שנקרא גם אברסקס, והתגלגל למילה אברקדברה.
• במילה מצויות ארבע האותיות הראשונות באלפבית הלטיני A-Bra-Ca-Dabra. ייתכן שזהו שם של שד נושן שהיה שד המחלות.
• גרסה אחרת למקור הביטוי טוענת כי "אברה" הוא שיבוש של "הברכה" (בלשון סגי נהור: "הקללה"), ודברה היא המילה הארמית למחלת הדבר.
• לפי גרסה אחרת, מדובר בדקלום לחש או ברכה, והמשמעות המילולית של הביטוי היא "אברך (אבר) את הבורא (קדברה)".
• גרסה נוספת למקור המילה מתרגם אותה מארמית "אברהם שדיבר". הגרסה הזו נשענת על דברי חז"ל האומרים שאברהם לימד לבניו מן הפלגשים דרכים כיצד לבצע כשפים, ושלחם למזרח הרחוק.
• פירוש ארמי/עברי אחר מפרש את המילה כאזכור לשילוש הקדוש: אברא - סילוף של אב ובר (בן) קדברה - ראשי תיבות "קדוש ברוך הוא" (האב, הבן ורוח הקודש הנוצרים).
• בלטינית, HABRA CADABRA משמעותו "תהיה כאן גופה". בעבר הביטוי היה שמיש במעשי כישוף שבחלקם ניסו מכשפים להרוג זה את זה, ולא במופעי קוסמות כמובן.
• על פי עמרם קהתי, מקור המילה הוא עברי, ומשמעותה ארבע-אחד-ארבע. אם נסדר את האותיות הלועזיות ונקרא אותן מימין לשמאל ABRA-CAD-ABRA, פונטית, המילה תקרא ארבע-אחד-ארבע (CAD הוא חד, אחד). סכום המילים 4+1+4=9, "תשעה" או האות "ט" מסמלים את הרוע, כוחות החושך וממלכת השדים בספרות הקבלה. המילה "תשעה" כוללת רק ארבע אותיות לכן, אין אפשרות לכתוב את הפירמידה ההפוכה לתשעה ימים. זאת הסיבה שיצרו את ה"תשעה" על ידי "ארבע"+"אחד"+"ארבע. כלומר, המילה "ארבעאחדארבע" שהיא מילה בת 11 אותיות, מאפשרת יצירת הפירמידה ההפוכה, המחסלת את השד (או המחלה) בעזרת הפחתת אות ראשונה מימין, עבור כל יום מתשעת הימים, שבהם עונד החולה את הקמע. את המילה "אחד" כתבו במקור בסדר שונה כ"דאח" כדי "לבלבל את השד" ולצורכי כישוף שונים, כפי שהיה מקובל ביצירת קמעות בזמן הקדום. הסבר זה מצליח במקום שכל ההסברים האחרים נמנעו מלהסביר מדוע החולה צריך לענוד את הקמע במשך תשעה ימים. לפי הסבר זה הקמע צריך להראות כך:

צלב קמיע עשוי כסף מהמאה ה-6-7, ועליו אותיות כישוף בדומה לאברקדברה

א ר ב ע א ח ד א ר ב ע
ר ב ע א ח ד א ר ב ע
ב ע א ח ד א ר ב ע
ע א ח ד א ר ב ע
א ח ד א ר ב ע
ח ד א ר ב ע
ד א ר ב ע
א ר ב ע
ר ב ע
ב ע
ע

על פי סרנוס, שהשתמש בכישוף כדי לטפל בחום, יש לכתוב את המילה ABRACADABRA אחת־עשרה פעמים על פיסת נייר, כשכל אות נעלמת כל פעם:

ABRACADABRA
ABRACADABR
ABRACADAB
ABRACADA
ABRACAD
ABRACA
ABRAC
ABRA
ABR
AB
A

את הנייר היה צריך לקשור עם חוט עור מחיה סביב צווארו של החולה עם פשתן. ביום התשיעי, עמד החולה כשגבו לנהר הזורם מזרחה, והשליך אחורנית את הבד. כשמוססו המים את המילים, החום היה נעלם. הפופולריות של השיטה עלתה בימי הביניים, והיו אף שניסו להשתמש בה כדי לרפא את המגפה השחורה.

באופן דומה בעברית:

א ב ר א ק ד ב ר א
א ב ר א ק ד ב ר
א ב ר א ק ד ב
א ב ר א ק ד
א ב ר א ק
א ב ר א
א ב ר
א ב
א

קמע בעל צורה דומה מכיל את שמו של שברירי, השד הגורם לעיוורון, כך:

ש ב ר י ר י
ב ר י ר י
ר י ר י
י ר י
ר י
י

כיום המילה משמשת להטוטנים וקוסמים מאחזי עיניים בדומה לביטוי "הוקוס פוקוס" על מנת להכריז על מעשה "הקסם" כביכול.

השיר "אברא קדברא"

לקראת פסטיבל שירי הילדים של 1972 התבקש המפיק אברהם דשא (פשנל) לשלוח הרכב חדש והקים את שלישיית שוקולד מנטה מסטיק בה היו חברות ירדנה ארזי, רותי הולצמן ותמי עזריה. השיר "אברא קדברא" בביצוע השלישייה החדשה שכתבו לאה לופנפלד ומשה וילנסקי, הגיע למקום השני בפסטיבל ובעקבות הצלחתו הוחלט להמשיך בפעילות ההרכב שזכה להצלחה גדולה מאד בשנות השבעים. השיר מספר על ילד שפותר לעצמו את כל הבעיות על ידי השימוש במילת הקסם.

עוד בתרבות

• בספרי הארי פוטר נעשה שימוש במלת הקסם "אבדה קדברה" (במקור: Avada Kedavra, אשר לדברי רולינג היא הגרסה הארמית המקורית) כקללה שהורגת את מי שהיא פוגעת בו. זוהי אחת משלוש "הקללות שאין עליהן מחילה", ושימוש בה נגד אדם אחר דינו מאסר עולם בכלא הקוסמים, אזקבאן. לא ניתן להתגונן מפני הקללה הזו, והיחיד שנותר בחיים לאחר שהוטלה עליו הוא הארי פוטר עצמו.
• בזיכיון המדיה "פוקימון" קיים יצור פוקימון בשם "Abra", המתפתח אל "Kadabra", ולבסוף אל "Alakazam".
• במשחק "קסם התות" לשליט של ארץ הקסמים קוראים הקוסם אברא.

ראו גם

• הוקוס פוקוס

קישורים חיצוניים

• ABRACADABRA, באתר World Wide Words
• עמרם קהתי, ABRACADABRA
• לדף השיר בספרייה הלאומית אברא קדברא, מקהלה עליזה 1978.