אגם האש
אגם האש הוא אתר המוזכר בדת מצרים העתיקה וכן בנצרות, בחזון יוחנן שבברית החדשה, כאתר שבו מענישים את הרשעים לאחר המוות.
דת מצרים העתיקה עריכה
בכתבי ארונות קבורה שהתגלו על גבי ארונות קבורה ממצרים העתיקה מתואר עולם המתים כעולם הכולל נהרות ואגמי אש. עולם זה מתואר בשעה החמישית של אמדואת (טקסט המתאר את עולם המתים) ומשתמש בהירוגליף הבריכה המתאר מים אולם צבוע בצבע אדום והמוקף בהירוגליף המחתה המציין בעירה או אש.
בפפירוס אני (גרסה משנת 1250 לפנה"ס של ספר המתים) מתואר אגם האש כבריכה ריבועית אדומה שבכל אחד מקצותיה בבון אדום, ולצד הבריכה הירוגליף המחתה.
נצרות – ספר ההתגלות עריכה
בחזון יוחנן (ספר ההתגלות) חמישה פסוקים המתארים את אגם האש:
וַתִּתָּפֵשׂ הַחַיָּה וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר אִתָּהּ אֲשֶׁר־עָשָׂה הָאוֹתוֹת לְפָנֶיהָ וְהִדִּיחַ בָּהֶן אֶת־נֹשְׂאֵי תָּו־הַחַיָּה וְהַמִּשְׁתַּחֲוִים לְצַלְמָהּ וּשְׁנֵיהֶם הֻשְׁלְכוּ חַיִּים בַּאֲגַם־הָאֵשׁ הַבֹּעֵר בְּגָפְרִית
— חזון יוחנן, י"ט, 20, בתרגומו של פרנץ דליטש
- גם השטן נזרק לאותו אגם:
וְהַשָׂטָן אֲשֶׁר הִדִּיחָם הֻשְׁלַךְ בַּאֲגַם־אֵשׁ וְגָפְרִית אֲשֶׁר־שָׁם גַּם־הַחַיָּה וּנְבִיא הַשָּׁקֶר וְיֻסְּרוּ יוֹמָם וָלַיְלָה לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים
— שם, כ' 10
וְהַמָּוֶת וְהַשְּׁאוֹל הֻשְׁלְכוּ בַאֲגַם־הָאֵשׁ וְהוּא הַמָּוֶת הַשֵּׁנִי; וְכָל־אִישׁ אֲשֶׁר לֹא־נִמְצָא כָתוּב בְּסֵפֶר הַחַיִּים הֻשְׁלַךְ בַּאֲגַם הָאֵשׁ
— שם, כ', 14 - 15
- הפחדנים, חסרי האמונה, הרוצחים, הנואפים, המכשפים, והשקרנים נזרקים לאגם האש:
אֲבָל רַכֵּי הַלֵּב וַאֲשֶׁר אֵינָם מַאֲמִינִים וְהַמְגֹאָלִים וְהַמְרַצְּחִים וְהַזֹּנִים וְהַמְכַשְּׁפִים וְעֹבְדֵי הָאֱלִילִים וְכָל־הַמְשַׁקְּרִים חֶלְקָם הָאֲגַם הַבֹּעֵר בְּאֵשׁ וְגָפְרִית אֲשֶׁר־הוּא הַמָּוֶת הַשֵּׁנִי
— שם, כ"א, 8
הפרשנות המסורתית היא כי "אגם האש" ו"המוות השני" עליו מדובר הם ענישה נצחית באש, ולא מוות רגעי.
