אדי מרקס
אדואר "אדי" לואיס ג'וזף, ברון מרקס (Edouard Louis Joseph, Baron Merckx, נולד ב-17 ביוני 1945) הוא רוכב אופניים בלגי לשעבר.
 | |
| אדי מרקס רוכב במדי בלגיה באליפות העולם 1966 | |
| לידה |
17 ביוני 1945 (בן 78) מינסל-קיזגם, בלגיה  |
|---|---|
| כינוי | הקניבל |
| גובה |
1.82 מ'  |
| משקל |
74 ק"ג |
| תחום | כביש |
| קבוצות עבר | פג'ו, מולטני, פיאט, C&A |
| הישגי שיא |
11 ניצחונות בגרנד טור, מתוכם:
החזיק בשיא השעה למשך 12 שנים מול כל דגם אופניים ולמשך 28 שנים לאופניים בעלי שלדה קלאסית חמישה ניצחונות במילאנו - סן רמו שלושה ניצחונות בפריז - רובא |
  | |
מרקס נולד במינסל-קיזגם (בלגיה), ונחשב בעיני רבים לרוכב האופניים הטוב ביותר בכל הזמנים. במהלך הקריירה הארוכה שלו ניצח בכל המרוצים החשובים והצטיין בכל סוגי מרוצי האופניים הקיימים באופני כביש. ניצח חמש פעמים בטור דה פראנס, חמש פעמים בג'ירו ד'איטליה, שבר את שיא השעה וניצח באליפות העולם לחובבים ולמקצוענים. למעשה, בשנים 1968-1974 הייתה שליטתו של מרקס בענף כה מוחלטת עד שבמרוצים רבים הקרב האמיתי היה על המקום השני. בשנת 1996 העניק לו מלך בלגיה את התואר רוזן (Baron).
קורות חייו עריכה
בילדותו ניסה מרקס מספר רב של סוגי ספורט ואף שיחק כדורסל לתקופה קצרה. מגיל 12 החל להתמקד באופניים. בשנת 1964, בגיל 19 התפרסם מרקס לראשונה כשניצח במרוץ הכביש באליפות העולם לחובבים בצרפת. באותה שנה כבר רכב באולימפיאדת טוקיו (1964) אך היה מעורב בנפילה לפני קו הסיום.
ב-1965 החל לרכב כמקצוען וניצח בשני מרוצים מדרגות נמוכות יחסית.
ב-1966 עבר לרכוב בקבוצת פז'ו וזכה לראשונה במרוץ מפורסם - מילאנו - סן רמו.
ב-1967 ניצח שוב במרוץ מילאנו - סן רמו ובאליפות העולם.
ב-1968 ניצח בג'ירו ד'איטליה ובמרוץ פריז - רובא.
ב-1969 ניצח בטור דה פראנס (כולל ניצחונות ב-6 קטעים וזכייה בחולצה הירוקה ובחולצת ההרים) ובמרוצים החד-יומיים: מילאנו - סן רמו, רונדה ון פלנדרן ולייז'–בסטון–לייז'. בסוף שנה זו היה מעורב בתאונה קשה בזמן מרוץ, בה איבד את הכרתו וסבל מעיוות באגן. מרקס סבל בשנים הבאות מכאבים, במיוחד בעת טיפוס, ופעמים רבות כיוון את האוכף תוך כדי רכיבה על מנת למצוא זווית שתאפשר לו להמשיך לרכב. מרקס הצליח להתאושש מהפציעה אך סיפר כי הפציעה שינתה את סגנון רכיבתו.
ב-1970 ניצח בג'ירו ד'איטליה, בטור דה פראנס (כולל ניצחונות ב-8 קטעים) ובמרוץ פריז - רובא.
ב-1971 ניצח בטור דה פראנס (כולל ניצחונות ב-4 קטעים) ובמרוצים החד יומיים: מילאנו - סן רמו, לייז'–בסטון–לייז' וג'ירו די לומברדיה. כמו כן, זכה באליפות העולם.
ב-1972 ניצח בג'ירו ד'איטליה, בטור דה פראנס (כולל ניצחונות ב-6 קטעים) ובמרוצים החד יומיים: מילאנו - סן רמו, לייז'–בסטון–לייז' וג'ירו די לומברדיה. כמו כן, קבע באותה שנה את שיא השעה.
ב-1973 ניצח בג'ירו ד'איטליה, בוואלטה אספניה ובמרוצים החד יומיים: לייז'–בסטון–לייז' ופריז - רובא. בשנה זו החמיץ מרקס אפשרות לניצחון נוסף בטור דה פרנס לצורך הרכיבה בוואלטה אספניה.
ב-1974 ניצח בג'ירו ד'איטליה, בטור דה פראנס (כולל ניצחונות ב-8 קטעים) ובאליפות העולם.
ב-1975 ניצח במרוצים החד יומיים: מילאנו - סן רמו, רונדה ון פלנדרן ולייז'–בסטון–לייז'. באותה שנה הוא התמודד בטור דה פראנס והוביל בדרוג הכללי. במהלך אחד הקטעים הלם בו צופה צרפתי וגרם לו פגיעה בכליות (כנראה על רקע החשש שישבור את שיאו של ז'אק אנקטיל הצרפתי שהיה היחיד עד אותה עת שזכה חמש פעמים בטור דה פראנס). למרות הפגיעה המשיך מרקס במרוץ תוך כאבים עזים, אך בסופו של דבר נכנע בדרוג הכללי לרוכב הצרפתי ברנאר תבנה וסיים רק שני.
ב-1976 ניצח בפעם השביעית במרוץ מילאנו - סן רמו.
בשנת 1978 פרש מרקס מרכיבה מקצוענית בגיל 33.
כיום מרקס הוא בעל מפעל לייצור אופני מרוץ. הוא משמש פרשן במרוצים עבור רשת טלוויזיה. בשנות התשעים של המאה העשרים שימש כמאמן נבחרת בלגיה. מפעם לפעם הוא משמש כיועץ למארגנים של מרוצי האופניים.
בנו אקסל עסק גם הוא ברכיבת אופניים מקצוענית. הישגו הבולט ביותר היה זכייתו במדליית הארד במרוץ הכביש באולימפיאדת אתונה 2004.
הישגיו של מרקס עריכה
אדי מרקס זכה לכינויים רבים כשהידוע ביניהם הוא "הקניבל". כינוי זה הודבק לו בשל תאבונו ללא שובע לניצחונות. במרוצי קטעים, מקובל לעיתים, שהרוכב הבכיר יאפשר לרוכב זוטר לזכות בניצחון בקטע בודד, כיוון שאין הדבר פוגע בדרוג הכללי של הרוכב הבכיר, אך מזכה את הרוכב הזוטר בכבוד גדול שיש סיכוי שיגמול לרוכב הבכיר בעתיד בעזרה בקטעים או במרוצים הבאים. מרקס לא קיבל את המנהג הזה וניסה לנצח בכל קטע ובכל מרוץ גם אם לא היה חשוב.
שרשרת הישגיו של מרקס הם ייחודיים ובלתי חוזרים. הוא מחזיק באין ספור שיאים וקשה להאמין שרובם יישברו אי פעם. בין יתר השיאים שהוא מחזיק בהם נמצאים:
- 525 ניצחונות (מתוכם 455 ניצחונות כמקצוען) בערך שליש מכלל המרוצים בהם השתתף כמקצוען.
- 11 ניצחונות בגרנד טורים (טור דה פראנס, ג'ירו ד'איטליה ווואלטה אספניה)
- 34 ניצחונות בקטעים בטור דה פראנס
- 95 ימים עם החולצה הצהובה בטור דה פראנס
- 7 ניצחונות במרוץ מילאנו - סן רמו ו-5 ניצחונות במרוץ לייז'–בסטון–לייז'.
הוא הרוכב היחידי בכל הזמנים שזכה בטור בשלושת התארים: מלך ההרים, המאיץ הטוב ביותר ובטור עצמו. הוא אחד משני רוכבים שניצחו באותה שנה בטור, בג'ירו ובאליפות עולם, הישג המכונה הכתר המשולש.
שימוש בסמים עריכה
שלוש פעמים נמצא מרקס חיובי באמרוץ. הפעם הראשונה שבה נמצא חיובי הייתה בשנת 1969 לאחר שהוביל בג'ירו ד'איטליה לאחר 16 קטעים. הוא סולק מהמירוץ למרות מחאותיו. הפעם השנייה הייתה לאחר שזכה בטור של לומברדיה בשנת 1973. הפעם השלישית הייתה בבדיקה שנערכה בשנת 1977.
מיקום באליפות העולם ובגרנד טורס עריכה
| גרנד טורס | 1966 | 1967 | 1968 | 1969 | 1970 | 1971 | 1972 | 1973 | 1974 | 1975 | 1976 | 1977 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ג'ירו ד'איטליה | - | 9 | 1 | Exp. | 1 | - | 1 | 1 | 1 | - | 8 | - |
| טור דה פראנס | - | - | - | 1 | 1 | 1 | 1 | - | 1 | 2 | - | 6 |
| וואלטה אספניה | - | - | - | - | - | - | - | 1 | - | - | - | - |
אליפות העולם 
|
12 | 1 | 8 | Ab. | 29 | 1 | 4 | 4 | 1 | 8 | 5 | 33 |
-: לא השתתף
Exp.: נפסל בשל סמים
Ab.: עזב
קישורים חיצוניים עריכה
- אדי מרקס, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
- אדי מרקס, באתר olympedia.org
- אדי מרקס, באתר Cycling Archives
- סטטיסטיקת ניצחונות(הקישור אינו פעיל)
- ריאיון עם מרקס (מתוך "תפוז אופניים")
- World road cycling championships, בארכיון הסרטים של British Pathé, מרקס מנצח באליפות העולם ב-1967 (הארלן, הולנד) (באנגלית)
- אדי מרקס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| הקודם: רודי אלטיג |
אלוף העולם במרוצי כביש 1967 |
הבא: ויטוריו אדורני |
| הקודם: ז'אן-פייר מונסרה |
אלוף העולם במרוצי כביש 1971 |
הבא: מרינו באסו |
| הקודם: פליצ'ה ג'ימונדי |
אלוף העולם במרוצי כביש 1974 |
הבא: הני קויפר |