אודט סנסום
אודט סנסום (בצרפתית:Odette Sansom; 1912–1995) נולדה בצרפת והייתה מרגלת של בריטניה בצרפת בזמן מלחמת העולם השנייה. כאות הערכה על פעילותה במלחמה קיבלה אודט את פרס צלב ג'ורג' הבריטי אשר מוענק על מעשי גבורה שנעשו שלא לנוכח פני האויב, והייתה האישה הראשונה שקיבלה פרס הזה.
 | |
| לידה |
28 באפריל 1912 צרפת |
|---|---|
| פטירה |
13 במרץ 1995 (בגיל 82) וולטון על התמזה, הממלכה המאוחדת  |
| שם לידה |
Odette Marie Céline Brailly |
| מדינה |
צרפת, הממלכה המאוחדת |
| מקום מגורים | צרפת, בריטניה |
| בן או בת זוג |
פיטר צ'רצ'יל (1947–1955) |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ביוגרפיה עריכה
אודט סנסום נולדה ב-1912 בצרפת ושנתיים לאחר לידתה התחילה מלחמת העולם הראשונה, בה נהרג אביה. בגיל שמונה היא חלתה במחלה שעיוורה אותה לשנתיים ולאחר מכן בפוליו ששיתק אותה למספר חודשים. שתי המחלות החלישו מאוד את כוחה הגופני. אודט קיבלה חינוך במנזר. בשנת 1931 התחתנה עם רוי סנסום, בחור אנגלי, ואחרי לידת בתם הראשונה ב-1932 הם עברו לגור בלונדון, שם נולדו להם שתי בנות נוספות.[1]
הגעתה ל-SOE עריכה
בשנת 1942 אודט הקשיבה למשדר של האדמירליות ברדיו שבו ביקשו מאנשים שיש ברשותם תמונות שצולמו בחוף הצרפתי שישלחו אותן לכתובת מסוימת בלונדון. אודט שלחה מכתב עם התמונות שהיו לה וציינה שם שהיא צרפתייה מלידה ומכירה היטב את המקום, אך בטעות במקום לשלוח לאדמירליות שלחה את המכתב למשרד המלחמה. לאחר מספר שבועות היא קיבלה מכתב ובו הזמנה לראיון שהיא חשבה שבו יחזירו לה את התמונות ששלחה. בפועל היא התראיינה לארגון שנקרא ה SOE (Special Operations Executive) שהיה ארגון בריטי, אשר הוקם בהוראתו של וינסטון צ'רצ'יל, במטרה להילחם בגרמנים באמצעים לא צבאיים. בראיון לא סיפרו לאודט את מטרת הפגישה, אבל אמרו שאנשים שגויסו ישלחו למדינות שנכבשו על ידי הגרמנים או לטריטוריות אחרות. המראיינים בחנו תכונות שונות אשר קובעות אם המתראיינים מתאימים לשרת כסוכנים, ביניהן: מגדר, מראה, שפה, התנהגות, תכונות אופי. המראיינים התייחסו במיוחד לתכונות הבודקות אם המועמד יוכל להיטמע בטבעיות באוכלוסייה המקומית.[2]
תפקידה במלחמה עריכה
אודט הייתה אחת הנשים הראשונות שהצטרפו ל-SOE. היא הצטרפה גם לארגון עזרה ראשונה המורכב כולו מנשים בשם (FANY (First Aid Nursing Yeomanry וזאת כדי שיהיה לה סיפור כיסוי במקרה שתיתפס. היא עברה הכשרה קצרה שהכינה אותה לעבוד מתוך שטח האויב, וקיבלה תפקיד מסוכן של שליחת מידע מצרפת לבריטניה. בנובמבר 1942 הגיעה אודט לחוף צרפת בעזרת אוניה ושם יצרה קשר עם פיטר צ'רצ'יל (שכינויו "ראול") שהיה חלק מה-SOE ופעלה איתו. כחלק מהעבודה ב-SOE בצרפת עבדה אודט בשיתוף פעולה עם הרזיסטאנס (תנועת ההתנגדות הצרפתית).
אודט פעלה בהצלחה במשך שישה חודשים בתנאים מסוכנים ומפחידים והצליחה להעביר מידע לבריטניה. הכינוי שלה היה ליז (Lise ) והיו לה מסמכים מזויפים. בתחילת אפריל 1943 נפגשה אודט עם הוגו בלייכר שהציג עצמו כ"קולונל הנרי", אנטי נאצי שרוצה לעבוד איתם נגד הנאצים כדי לסיים את המלחמה. אך ב-16 באפריל 1943 הוגו בלייכר הפסיק להעמיד פנים, חשף את זהותו כנאצי ועצר את אודט ואת צ'רצ'יל.[3]
נפילה בשבי עריכה
אודט וצ'רצ'יל הושלכו לכלא פרנזס ( Frenses prison ) בזמן החקירה אודט וצ'רצ'יל העמידו פנים שהם נשואים ושפיטר צ'רצ'יל היה האחיין של ראש הממשלה וינסטון צ'רצ'יל. בנוסף אודט לקחה את האחריות של המבצע על עצמה, וכך חסכה מצ'רצ'יל חקירות ומנעה את הסיכוי שהוא לא יעמוד בעינויים ויגלה סודות. אודט נחקרה על ידי הגסטפו 14 פעמים, היא עונתה אך לא גילתה שום מידע. הגרמנים קבעו לה עונש מוות יחד עם פיטר צ'רצ'יל ליולי 1943, אך הדבר לא יצא לפועל. ביולי 1944 הועברה אודט למחנה הריכוז ראוונסבריק בגרמניה, שם שמו אותה בבידוד מתחת לאדמה בניסיון לשבור את רוחה והיא נשארה במקום במשך שלושה חודשים. משלא נשברה רוחה, נאמר לה לאחר תקופה שהיא לא תקבל אוכל, אלא אם תסגיר סודות, ובמשך ימים כך היה עד שגילו שהיא חלתה בשחפת, והרופאים חזו שאם היא תישאר בתא היא תמות בתוך זמן קצר. אודט לא נכנעה למחלה, התעקשה לקבל טיפולים והסתמכה על השם צ'רצ'יל ועל העובדה שהגרמנים חושבים שהיא קשורה לראש ממשלת בריטניה. בדצמבר 1944 הוחזרה אודט לתא כלא רגיל, וכמה חודשים לאחר מכן היא חולצה ממחנה הריכוז.
אחרי המלחמה עריכה
לאחר המלחמה, ב-1945 קיבלה אודט סנסום מבריטניה את הפרס צלב ג'ורג' על הפגנת אומץ בשבי, והייתה האישה הראשונה שקיבלה אותו, ומצרפת קיבלה את פרס לגיון הכבוד.
ב-1946 התגרשה מבעלה רוי סנסום וב-1947 התחתנה עם פיטר צ'רצ'יל.
קישורים חיצוניים עריכה
- אודט סנסום, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Odette Sansom - Special Operations Executive (SOE) Agents in France, www.nigelperrin.com
- ^ Cameron Carlomagno, Women in a Man omen in a Man's War: The Employment of Female Agents in the Special Operations Executive, 1940-1946, Chapman University
- ^ Odette Marie Celine Brailly Hallowes (1912-1995)..., www.findagrave.com (באנגלית)