אודיטוריום פאן-פסיפיק
אודיטוריום פאן-פסיפיק (באנגלית: Pan-Pacific Auditorium) היה מבנה מודרניסטי בלוס אנג'לס (מחוז פיירפקס). המבנה, שהיה אחת הדוגמאות לארכיטקטורת סטרים ליין בארצות הברית, נחנך ב-1935 כאולם להופעות שונות של מוזיקה, ריקוד וספורט וננטש ב-1972. במשך 17 שנים עמד נטוש ושומם עד שהתכלה בשרפה. המבנה עומד במרכזו של הסרט זאנאדו.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
אולם רב תכליתי  |
| מיקום |
לוס אנג'לס |
| מדינה |
ארצות הברית |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1935 |
| תאריך פתיחה רשמי |
18 במאי 1935 |
| אדריכל |
Walter Wurdeman, Welton Becket |
| סגנון אדריכלי |
סטרים ליין |
| קואורדינטות | 34°04′31″N 118°21′15″W / 34.075278°N 118.354167°W |
|
(למפת לוס אנג'לס רגילה)   אודיטוריום פאן-פסיפיק | |
  | |
היסטוריה עריכה
המבנה הוקם לפי החלטת עיריית לוס אנג'לס להקים מבנים בעלי ארכיטקטורה מודרנית ו"חללית" בעיר, במסגרתה הוקם גם נמל התעופה הבינלאומי של לוס אנג'לס. הוא תוכנן על ידי משרד האדריכלים וורדמן ובקט (Wurdeman and Becket) כמרכז להופעות מוזיקה, עיצוב הפנים נעשה בהשראתו ובייעוצו של המעצב נורמן בל גדס (Norman Bel Geddes). אורך החזית, שהייתה צבועה בירוק ולבן, היה 69 מטרים. במרכז החזית, מעל הכניסה המאסיבית, נבנו ארבעה מגדלים מעוגלים, מעוטרים בפסים מאוזנים בולטים צבועים לבן ומעליהם מתנשאים ארבעה תרנים. מאחורי החזית המרשימה השתרע מבנה פשוט-קווים עשוי ברובו מעץ. שטח האולם היה 9,300 מטר מרובע והוא יכל להכיל עד 6,000 צופים.
ב-18 במאי 1935 נחנך האולם בתערוכה. במשך השנים הוא אירח הופעות שונות כמופעי החלקה על הקרח, קרקסים, מופעי מכוניות והארלם גלובטרוטרס, היווה את אולם הבית של קבוצות ההוקי קרח וכדורסל הגברים של UCLA ו-Los Angeles Monarchs, שימש להתכנסויות מפלגתיות ולתחרויות טניס באולם סגור. באולם התקיימו גם קונצרטי מוזיקה קלאסית (בעיקר עד 1950) ותחרויות בחירת "מלכת היופי הפאן-פסיפית".
ב-1952, חודש לפני היבחרו לנשיא ארצות הברית, נשא דווייט אייזנהאואר נאום באולם בפני 10,000 איש שגדשו אותו מעבר לקיבולתו. ב-1957 הופיע באולם אלביס פרסלי וב-1960 נשא בו סגן הנשיא דאז, ריצ'רד ניקסון נאום לאומה.
עם פתיחת מרכז הכנסים של לוס אנג'לס (Los Angeles Convention Center) נזנח האולם וננטש. במהלך השנים עלו הצעות שונות לטיפול במבנה, שהלך והתפורר. ב-1978 הוכנס לרשימת האתרים לשימור, אך הדבר לא השפיע על מצבו. ב-1980 זכה להתעניינות כאשר "כיכב" כמועדון "זאנאדו" בסרט בשם זה ועלו הצעות להפוך אותו למועדון דיסקו או לזירת גלגיליות. אף הצעה לא הוכיחה כדאיות כלכלית מספקת. בשנות השמונים אף התגוררו במקום חסרי בית. ב-1983 פגעה שרפה בצידו הצפוני של המבנה.
ב-24 במאי 1989 כילתה את המבנה שריפת ענק, שהעשן שהיתמר ממנה נראה למרחקים בכל אזור לוס אנג'לס. כיום נמצא במקום "פארק פאן-פסיפיק" ובו מודל מוקטן של המבנה.
דגם דיסני עריכה
באולפני הוליווד של דיסני שבאורלנדו, פלורידה הוקם רק שלושה שבועות לפני השרפה, מודל מדויק, כמעט בגודל טבעי, של המבנה.
לקריאה נוספת עריכה
- Sam Hall Kaplan, L A Lost & Found: An Architectural History of Los Angeles, Hennessey & Ingalls, 2000 ISBN 978-0940512238
קישורים חיצוניים עריכה
- תמונות היסטוריות של המקום
- המקום ב-1987, מתוך סרט חובבים של תייר מניו זילנד(הקישור אינו פעיל)