אולי ג'ון רות'
אולריך רות' (באנגלית: Ulrich Roth; נולד ב-18 בדצמבר 1954), המוכר יותר בשם אולי ג'ון רות', הוא גיטריסט גרמני ואחד התורמים העיקריים לז'אנר המטאל הנאו-קלאסי. הוא המייסד של אקדמיית סקיי לסמינרים ולקונצרטות וכן ממציא גיטרת סקיי.
 | |
| לידה |
18 בדצמבר 1954 (בן 69) דיסלדורף, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| מוקד פעילות | דיסלדורף, בגרמניה המערבית |
| תקופת הפעילות | מ-1968 |
| סוגה | הארד רוק, מוזיקה קלאסית, הבי מטאל |
| שפה מועדפת |
גרמנית |
| כלי נגינה | גיטרה חשמלית |
| חברת תקליטים | SPV |
| www.ulijonroth.com/sky/main.htm | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
הסקורפיונז עריכה
בתחילת שנות ה-70 רות' הקים הרכב מוזיקלי בשם "Dawn Road". בשנת 1973 החליף באופן זמני את מייקל שנקר על הגיטרה בלהקת הסקורפיונס. למייקל יצא מוניטין של נגן טכני ברמה גבוהה, והסקורפיונס התפרקו מיד לאחר עזיבתו. למעשה, ההרכב החדש של להקת הסקורפיונס היה מורכב מחברי להקת "Dawn Road" (אולי ג'ון רות', אכים קירשנינג, פרנסיס בוכהולץ ויורגן רוזנטל) ושניים מחברי להקת סקורפיונס הנותרים (רודולף שנקר וקלאוס מיינה). בזמן שהותו של רות' בלהקה כגיטריסט מוביל וככותב שירים, הלהקה הוציאה לאור חמישה אלבומים משפיעים מאוד בז'אנר, ביניהם אלבום ההופעה החיה Tokyo Tapes, שמכר קרוב למיליון עותקים והגיע לאלבום זהב בכמה ארצות.
אלבומים מאוחרים יותר של הלהקה הציגו הפרדה משמעותית בין סגנונות. סגנונו של רות' הושפע מהמוזיקה הקלאסית וכן מג'ימי הנדריקס, ואילו סגנונו של רודולף שנקר היה של הארד רוק. בעקבות אי שביעות רצונו מהתפתחות זו, עזב רות' את הלהקה בשנת 1978 וחיפש אחר אפיקים רוחניים חדשים, כשם שג'ימי הנדריקס עשה במהלך שנותיו האחרונות.
בשנות האלפיים, כמעט שני עשורים לאחר פרידתם המקצועית, הופיעו רות' ולהקת הסקורפיונס יחד בהופעה בדונינגטון, אנגליה. חברי הלהקה התרשמו מאוד לנוכח התפתחותו המוזיקלית של רות', והזמינו אותו להופיע עימם בין השנים 2005-2008.
אלקטריק סאן עריכה
עם עזיבתו את הסקורפיונס, רות' הקים להקה בשם "Electric Sun", שהוציאה שלושה אלבומים. האלבום הראשון, Earthquake, יצא ב-1979 והוקדש לזכרו של הנדריקס. עטיפת האלבום אוירה על ידי חברתו של הנדריקס, מוניקה דנמאן, אשר גם הפכה לשותפתו של רות' לאחר מכן. שנתיים לאחר מכן יצא אלבומם השני Fire Wind, שהוקדש לזכרו של נשיא מצרים אנואר סאדאת, שניסה להשכין שלום במזרח התיכון. הסינגל העיקרי מתוך האלבום, "Enola Gay (Hiroshima Today?)",[1] עסק בהפצצה אטומית על יפן.
בינתיים, להקת הסקורפיונס נחלה הצלחה עם סגנון ההארד רוק בעוד רות' המשיך עם סגנונו השקט. הדבר נבע גם מהעובדה שחברת התקליטים הגרמנית איתה חתם רות' הייתה בקנה מידה קטן יותר מזו של להקתו הקודמת. כמו כן, חיפושו של רות' אחר נושאים רוחניים ופוליטיים נגד ניגוד גמור לתדמית השמחה אותה יצרה הסקורפיונס, ששילבה בקריירה שלה קליפים בנוסח MTV.
בשנת 1985 הוציא רות' את אלבומו השלישי יחד עם להקתו - "Beyond the Astral Skies", שהוקדש לזכרו של מרטין לותר קינג ולמעריציו של רות'. בשלב זה, רות' פצח בכיוון חדש בקריירה המוזיקלית שלו כאשר החל לנגן סימפוניות במבנה מלא ושתי קונצרטות, ולעיתים אף מנגן עם תזמורת ברחבי אירופה.
פרויקטים מוזיקליים ואלבום הסולו עריכה
בשנות ה-90 הוציא לאור רות' שני אלבומים במסגרת פרויקטים מוזיקליים שונים שערך. בשנת 1991 הוציא רות' אלבום ראשון בשם "Aquila Suite - 12 Arpeggio Concert Etudes for Solo Piano", שכלל 12 אטיודות ארפג'ו קצרות לפסנתר. האלבום הוקדש למלחין ולפסנתרן ההונגרי פרנץ ליסט. בשנת 1996 הוציא אלבום שני שנקרא "Sky of Avalon - Prologue to the Symphonic Legends", ובו שני חידושים ליצירות של ג'אקומו פוצ'יני.
בשנים 1998-2000 הוציא רות' שני אלבומים נוספים. הראשון, "Transcendental Sky Guitar", כלל ביצועים מחודשים ליצירות ממלחינים כוולפגנג אמדאוס מוצארט, פרדריק שופן, אנטוניו ויוואלדי, ניקולו פאגאניני, לודוויג ואן בטהובן, יוהאן סבסטיאן באך, ז'יל מאסנה, מודסט מוסורגסקי, חואקין רודריגו ופרנסיסקו טארגה. השני, "Metamorphosis of Vivaldi's Four Seasons", כלל 24 יצירות. 13 הראשונות הן ביצוע מחודש לארבע העונות של ויוואלדי.
ב-2 ביוני 2007 הצטרף רות' ללהקת הסמאשינג פאמפקינס במהלך הביצוע לשירם Gossamer בפסטיבל רוק אמ רינג בגרמניה, וכן בשנית ב-26 בפברואר 2008.
אלבומו הנוכחי של רות', "Under a Dark Sky", הוא גם אלבום הסולו הראשון שלו.
אולריך וישראל עריכה
ב-17 בדצמבר 2015, אולריך לראשונה ביקר והופיע בישראל במסגרת פסטיבל המטאל "Titans Of Metal Israel" שנערך במועדון התיאטרון ביפו.
בפסטיבל, שארך כ-3 שעות, עלה רות' לנגן שלושה קאברים לקלאסיקות רוק, ובלט מאוד כמסמר הערב בהופעה.
יום למחרת העלה רות' לעמוד הפייסבוק שלו פרסום הודייה על הערב הנהדר, וסיפר על ביקורו הראשון בירושלים, אותו הגדיר כחוויה יוצאת דופן.
דיסקוגרפיה עריכה
עם הסקורפיונס עריכה
- 1974 Fly to the Rainbow
- 1975 In Trance
- 1976 Virgin Killer
- 1977 Taken By Force
- 1978 Tokyo Tapes (הופעה חיה)
עם אלקטריק סאן עריכה
אלבומי סולו ויצירות קלאסיות עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אולי ג'ון רות'
אולי ג'ון רות', ברשת החברתית פייסבוק
אולי ג'ון רות', ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אולי ג'ון רות', סרטונים בערוץ היוטיוב
אולי ג'ון רות', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אולי ג'ון רות', באתר ספוטיפיי
אולי ג'ון רות', באתר AllMusic (באנגלית)
אולי ג'ון רות', באתר MusicBrainz (באנגלית)
אולי ג'ון רות', אמן באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
אולי ג'ון רות', באתר דיזר
אולי ג'ון רות', באתר Discogs (באנגלית)
אולי ג'ון רות', באתר Songkick (באנגלית)- אולי ג'ון רות', באתר SecondHandSongs
.svg){kind=icon}
.svg){kind=logo}
