אולליה ממרידה
אֶוּלליה הקדושה ממרידה (ספרדית Santa Eulalia de Mérida) היא קדושה נוצרייה והקדושה של הערים מרידה ואוביידו שבספרד. משמעות שמה הוא "המדברת (lal) טובות (eu)".
 | |
| "סנט אולליה", ציור מאת ג'ון ויליאם ווטרהאוס, 1885, אוסף טייט | |
| לידה |
290 לערך מרידה, האימפריה הרומית |
|---|---|
| פטירה |
304 לערך מרידה, האימפריה הרומית |
| קדוש עבור | הכנסייה הקתולית |
| מקום פולחן עיקרי |
 מרידה, ספרד אוביידו, ספרד |
| חג | 10 בדצמבר |
| פטרונית של | מרידה, ספרד; אוביידו, ספרד; אנשים בבריחה; אנשים מעונים; אלמנות |
קורות חיים עריכה
אולליה מהעיר אמריטה אוגוסטה בלוסיטניה (כיום מרידה שבספרד) נרדפה כנוצרייה על ידי חיילים רומיים במצוות הקיסר הרומי דיוקלטיאנוס ששלט יחד עם הקיסר מקסימיאנוס. לפי סברה אחרת היא נרצחה בתקופת הקיסר טרויאנוס דסיוס (249 - 251 לספירה).
ישנה מחלוקת בשאלה האם אולליה ממרידה ואולליה מברצלונה, אשר סיפור חייהן זהה, הן בעצם אותה דמות[1].
בהיותה בת 12 (או 14 לפי גרסה אחרת), הייתה אולליה נוצרייה אדוקה, וסירבה להתפלל לאלים הרומיים ולקיסר הרומי. על פי המשורר הספרדי רומאי, פרודנטיוס (אנ') מהמאה ה-5 היא אמרה:
Isis Apollo Venus nihil est,
Maximianus et ipse nihil:
illa nihil, quia factu manu;
hic, manuum quia facta colit
בשל כך היא הופשטה על ידי חיילים רומיים, ננעצו בה לפידים וקרסים והיא הועלתה על המוקד. על פי האגדה, יונה עפה מפיה, ושלג פלאי כיסה את מערומיה. אולליה נחשבת כקדושה כבר משנת 350 לספירה, בשל נסים אלה, והוקמה כנסייה על מקום קברה. בשנת 560 נבנתה בזיליקה על קברה ובשנת 780 הועבר ארונה לאוביידו על ידי המלך סילו מאסטוריאס. ארונה הוכנס לתוך ארון כסף שנתרם על ידי המלך אלפונסו השישי מקסטיליה בשנת 1075. בשנת 1639 הוכרזה אולליה כקדושה של אוביידו.
קישורים חיצוניים עריכה
- אולליה ממרידה באתר catholicforum.
- אולליה ממרידה ספרו של באטלר "חיי כל הקדושים".
הערות שוליים עריכה
- ^ Haliczer, Stephen (2002). Between exaltation and infamy: Female mystics in the Golden Age of Spain. Oxford: Oxford University Press, 236. ISBN 0195148630.