אורובורוס

סימן המייצג רעיון תיאורטי
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

אוּרוֹבוֹרוֹסיוונית "οὐροβóρος": "בולע זנב") הוא סימן עתיק בצורת נחש או דרקון הבולע את זנבו. מקורו של סימן זה הוא כנראה במצרים העתיקה. הסימן ייצג מושגים רבים לאורך הדורות, בין השאר מחזוריות, אחדות בראשיתית, התייחסות עצמית ואחד מהארכיטיפים בתורתו של קרל גוסטב יונג. הארכיטיפ גם את הסמל הראשון בתאוריה ההתפתחותית של אריך נוימן. הסימבול של המצב הראשוני ביותר של התודעה[1].

תמונה שצוירה ב-1478 על ידי תאודורוס פלקנוס בספר אלכימי המכונה סינוסיוס.
אורובורוס כחלק מסמל האגודה התאוסופית - עיטור דלת בבודפשט

ייצוגים בתרבות ובמדע עריכה

האורובורוס מיוצג בתרבויות שונות, כמו בדמותו של הנחש יורמונגנד במיתולוגיה הנורדית, בנחשים שבמטה האלה ארטמיס במקדש ארטמיס באפסוס, בגמרא מוזכר נחש בתיאור דומה בפרשת תנורו של עכנאי, בו מתואר עכנאי כנחש הסוגר את פיו על זנבו[2]; הוא מוזכר אף בספר הזוהר - 'חויא אריך, ומתפשט לכאן ולכאן, זנבא ברישא', 'חויא... זנביה בפומיה', 'נחש תלייא על קדליה ומשיך זנביה בפומיה'[3].

שמה המדעי של לטאת הארמדילו הוא Ouroborus cataphractus, ניתן לה כיוון שלטאה זו ייחודית בכך שהיא יכולה לתחוב את זנבה הקוצני לתוך פיה ובכך ליצור חישוק של קוצים המזכיר את האורובורוס.

הכימאי פרידריך אוגוסט קקולה פון סטראדוניץ חלם על אורובורוס, ובאמצעות החלום מצא פתרון למבנה הכימי המשושה של תרכובת הבנזן.

מופיע על כריכת הספר הסיפור שאינו נגמר.

מופיע כמקור היקום (דמותה של המלכה מימ) בסדרת ספרי הקומיקס בון.

בעונה 2 של הסדרה לוקי של מרוואל, מופיעה דמות הסופר אשר כתב את ספר החוקים של הTVA ששמו אורובורוס (O.B. בקיצור), המגולמת על-ידי השחקן קי הוי קואן.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Erich Neumann, The origins and history of consciousness, First Princeton Classics edition, 2014, ISBN 978-1-315-00912-4
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף נ"ט, עמוד ב'
  3. ^ זהר, חלק ב' דף קע"ו עמ' ב' ודף קע"ט עמ' א', וחלק ג' דף ר"ה עמ' ב'. ע"פ פרופ' גרשם שלום, בספרו שבתי צבי, עמ' 192 הערה 4.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.