אח"י חנית

ספינת קרב סער 5 של חיל הים הישראלי

אח"י חנית היא קורבטה מהסדרה סער 5 של חיל הים הישראלי, שנבנתה על ידי נורת'רופ גרומן (Northrop Grumman Ship Systems) בשנת 1994. ב-14 ביולי 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, פגע בספינה טיל, ככל הנראה מדגם C-802 נגד ספינות. ארבעה לוחמי חיל הים נהרגו, ונזק נגרם לספינה, שהגיעה בכוחות עצמה לבסיס אשדוד.

אח"י חנית
אח"י חנית. מאי 2010.
אח"י חנית. מאי 2010.
תיאור כללי
סוג אונייה ספינת טילים
צי חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
דגל הצי דגל חיל הים הישראלי
סדרה סער 5
סדרה קודמת סער 4.5
אוניות בסדרה אח"י אילת, אח"י להב, אח"י חנית
ציוני דרך עיקריים
מספנה נורת'רופ גרומן שיפ סיסטמס, ארצות הברית
הושקה 4 במרץ 1994
תקופת הפעילות 7 בפברואר 1995 – בשירות פעיל (29 שנים)
מלחמות וקרבות מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
נתונים כלליים
הֶדְחֶק 1,075 טונות (ללא מעמסה)
1227 טונות (טעונה בתחמושת, ציוד, אוכל ואנשים)
אורך 85.64 מטרים
רוחב 11.88 מטרים
שוקע 3.17 מטרים
מהירות 20 קשר (37 קמ"ש) על מנועי הדיזל
33 קשר (61 קמ"ש) על מנועי טורבינות
גודל הצוות 74 איש (סה"כ)
64 אנשי צוות וקצינים
10 אנשי צוות אוויר
טווח שיוט 3,500 מייל ימי (6,500 ק"מ)
חימוש 8 × משגרי טילי הרפון נגד ספינות
64 × משגרי ברק נגד מטוסים וטילים
1 × M61A1 וולקן מונחה פלנקס נגד טילים
2 × משגרים תלת קניים לטורפדואים נגד צוללות Mark 32
מסוקים מסוק עטלף

זוהי הספינה השנייה בחיל הים בשם זה. בשירות מ-1995. הראשונה הייתה סטי"ל מדגם "סער 3", בשירות חיל הים בשנים 1989-1970[1].

חימוש עריכה

החימוש של אח"י חנית מיועד להגן על הספינה מכל איום אפשרי. ראשית, לספינה יש 8 משגרים של טילי הרפון מונחי מכ"ם נגד ספינות, בעלי ראש נפץ במשקל 221 ק"ג וטווח מרבי של 130 ק"מ. בנוסף, הספינה מוגנת מפני התקפה אווירית על ידי 64 משגרים לטילי ברק נגד מטוסים וטילים תוקפים הנותנים רדיוס הגנה של עד 70 ק"מ. חימוש נוסף נגד טילים הוא M61A1 וולקן מונחה - פלנקס, מקלעים קלים ותותחי אורליקון 20 מ"מ. הספינה מתגוננת נגד צוללות, באמצעות 2 משגרי טורפדו Mk32 כשכל משגר נושא שלושה צינורות לשיגור טורפדו. בנוסף הספינה נושאת מסוק "עטלף" שאינו חמוש, אלא נועד לסייר בחיפוש אחר מטרות או איומים על הספינה.

מלחמת לבנון השנייה עריכה

ב-14 ביולי 2006, בשעה 20:42[2], בעת שפעלה 16 ק"מ מול חופי ביירות במהלך מלחמת לבנון השנייה, נפגעה אח"י חנית בחלקה האחורי מטיל נגד ספינות מדגם C-802 (טיל סיני המיוצר באיראן)[3]. הטיל פגע במנוף שנמצא בירכתיים[4], ופער חור סמוך למנחת המסוקים[5]. אש פרצה בתאי המגורים מתחת לסיפון מנחת המסוקים וארבעה חיילים נהרגו[3]. בתחילה סברו בצה"ל כי הספינה נפגעה ממזל"ט ממולכד ששוגר לעברה, אך לאחר תחקיר ראשוני הובהר כי מדובר בטיל שנורה על ידי חזבאללה[6]. בשלב מאוחר יותר נטען כי פגיעה במיקום רגיש יותר בספינה הייתה עלולה להביא לטביעתה[4]. לטענת פיקוד חיל הים, המערכות האוטומטיות להגנה על הספינה מפני טילים לא הופעלו בשל היעדר מודיעין על הימצאם של טילי חוף-ים בידי החזבאללה, ומחשש שיפגעו בשגגה במטוסי חיל האוויר שפעלו בקרבתה.

תחקיר ועדת מאור עריכה

במסגרת תחקיר האירוע, שנערך על ידי "ועדת מאור" בראש תת-אלוף ניר מאור, התברר כי בשנת 2003 הזהיר בכיר באגף המודיעין במטכ"ל קצינים במספן המודיעין כי עליהם לקחת בחשבון שהטיל יעבור לידי חזבאללה. בנוסף התברר כי בבוקר האסון, בדיון במספן, הציג אחד מקציני המודיעין הימי תרחיש של הימצאות הטיל בידי חזבאללה. הוא אף העלה את הדברים על הכתב, אולם בחיל לא נעשה דבר כדי להיערך לירי הטיל, והספינה שטה מול חופי ביירות מבלי להפעיל את מערכות ההגנה הדרושות. מפקד חיל הים, האלוף דוד בן בעש"ט, הודה כי החיל ראה בתרחיש של ירי טיל מסוג זה מחוף לבנון "משהו בתחום הבדיוני והמופרך"[3][7][8].

ספינות אחרות של החיל שהפליגו בקרבת מקום, וביניהן אח"י רומח (סער 4.5), היו במצב של כוננות מפני טילים באמצעות אמצעי הלוחמה האלקטרונית שלהן. עם זאת, האלוף בן בעש"ט טען כי שתי ספינות טילים שהיו בסמוך לאח"י חנית זיהו במערכות שלהן בשוגג את הטיל כמטוס חיל האוויר, ולכן לא מן הנמנע שגם אם כל מערכות ההגנה בספינה היו פועלות, הפגיעה הייתה מתרחשת[3]. לטענת חגי אלון, יועצו המדיני של שר הביטחון עמיר פרץ, תוצאת הפגיעה באח"י חנית הייתה חמורה למדי, והתעשיות הביטחוניות הפסידו חוזים במאות מיליוני דולרים בעקבותיה[9].

תחקיר האירוע העלה כי היו ליקויים נוספים במכשור הספינה באותו היום שהיו אמורים להשביתה. אחד מהם הוא תקלה במכ"ם המרכזי של הספינה לגילוי טילים ומטוסים, תקלה שלא דווחה למפקד הספינה[3]. בעקבות תחקיר האירוע ננזפו שני קצינים בכירים מחיל הים בדרגת אלוף-משנה ועמם מפקד הספינה בדרגת סגן-אלוף ושנים מקציניו[4].

מבצע חשיפה מלאה עריכה

 
רקטות מסוג 304-M שהובלו באניית הנשק KLOS C, בנמל אילת 2014.

במבצע חשיפה מלאה, שנערך במרץ 2014 ובו נלכדה, במרחק 1,500 ק"מ מאילת, אונייה שהבריחה רקטות מאיראן לרצועת עזה, שימשה אח"י חנית כספינת הפיקוד, שעליה שהה מפקד המבצע, מפקד חיל הים רם רוטברג.

מפקדי הספינה עריכה

מפקדי אח"י חנית כמו מפקדי הקורבטות האחרות מדגם סער 5 הועלו לדרגת סא"ל עם קבלת הפיקוד.

מפקדי אח"י חנית
שם משך כהונה אירועים תמונה
דני מעוז 1994 - 1996
 
אבי ארזוני 1996 - 1998
 
[א]
רון בן משה 1998 - 2000
 
רונן שפיר 2000 - 2002
מאיר בן צוק אוקטובר 2002 - ספטמבר 2004
 
יורם ישראלי 2004 - 2007 מלחמת לבנון השנייה
צביקה שחר 2007 - 2007
יששכר אינדיק 2007 - 2009
אורי בן דור 2009 - 2011
 
מאיר עזורי 2012 -אוגוסט 2014
 
[א]
רועי סלע אוגוסט 2014 - אוקטובר 2016
ברוך חביב אוקטובר 2016 - אוגוסט 2018  
אריק פוני אוגוסט 2018 - דצמבר 2019
יונתן קודיש דצמבר 2019 - מרץ 2022
  1. ^ 1 2 התמונה מתקופה מאוחרת יותר

גלריה עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • תא"ל ניר מאור, תחקיר מבצעי – פגיעת טיל חוף-ים באח"י חנית, מנ 22,חיל הים/לשכת מפקד הבה"ד, 30 אוקטובר 2006
  • "דרמה בים האדום תפיסת קארין A אוניית הנשק הפלסטינית 3 בינואר 2002", עמוס גלבוע, הוצאת המרכז למורשת המודיעין, 2017.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אח"י חנית בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ משה אימבר וגד אריאל, שייטת 3 - ספינות הטילים בחיל הים, עמ' 132–133, ההוצאה לאור משרד הביטחון, 2005.
  2. ^ טיל פגע בספינת הטילים "אח"י חנית" - פרויקט מיוחד באתר צה"ל לרגל 10 שנים למלחמת לבנון השנייה
  3. ^ 1 2 3 4 5 חנן גרינברג, התחקיר: קצין באח"י חנית ניתק לבדו מערכת התרעה, באתר ynet, 7 בנובמבר 2006
  4. ^ 1 2 3 עמוס הראל, חצי שנה אחרי הפגיעה בסטי"ל: נזיפות לחמישה קצינים מחיל הים, באתר הארץ, 1 בינואר 2007
  5. ^ חנן גרינברג, תמונות בלעדיות: תוצאות הפגיעה באח"י חנית, באתר ynet, 11 באוקטובר 2007
  6. ^ אמיר בוחבוט, הרוג ו-3 נעדרים מטיל שפגע בספינת צה"ל מול ביירות, באתר nrg‏, 14 ביולי 2006
  7. ^ תא"ל ניר מאור, תחקיר מבצעי – פגיעת טיל חוף-ים באח"י חנית, מנ 22,חיל הים/לשכת מפקד הבה"ד, 30 אוקטובר 2006
  8. ^ בני מיכלסון, שני כישלונות מודיעיניים והצלחה אחת, מבט מל"מ גיליון 75, יוני 2016, עמ' 4–7
  9. ^ עקיבא אלדר, שבויים בקונספציה, באתר הארץ, 17 ביולי 2008