אטראוס

דמות במיתולוגיה היוונית

אטראוס (יוונית: Ατρεύς) הוא דמות מהמיתולוגיה היוונית, בנו של פלופס (שעל שמו קרוי חצי האי פלופונסוס), אחי תיאסטס ואביהם של אגממנון ומנלאוס.

אטראוס
Ατρέας
אב פלופס עריכת הנתון בוויקינתונים
אם היפודאמיה עריכת הנתון בוויקינתונים
אחים תיאסטס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג איירופה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים מנלאוס, אסטיוכה, אנקסיביה, אגממנון, Cyndragora עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קבר אטראוס במיקנה

דמותו עריכה

אטראוס ותיאסטס היו אחים תאומים, בניהם של פלופס, מלך אולימפיה והיפודאמיה, אשתו. האחים הרגו את אחיהם החורג, כריסיפוס, הבן של פלופס ושל הנימפה אקסיוכה. השניים קנאו בו ואמם, היפודאמיה, חששה שאביהם ידיח אותם ויעדיף את הבן הצעיר, לכן זרקו אותו לתוך באר (קיימות גרסאות נוספות לגבי מותו, אונס ורצח שביצע בו המחנך שלו או התאבדות בגלל האונס). האב הזועם גירש את השלישייה מארצו והם מצאו מקלט במיקנה, שם תלתה האם את עצמה. האחים שאפו להיות שליטי המקום במקום המלך הנעדר אאוריסתאוס.

על פי המסופר, אטראוס הבטיח לארטמיס להקריב לה את הצמר המשובח ביותר. לאחר שמצא את גיזת הזהב הוא לא רצה להקריב אותה, לכן מסר אותה לאשתו, איירופה, כדי שתחביא אותה מפני האלה. איירופה שהתאהבה בתיאסטס, האח של אטראוס, נתנה לו את גיזת הזהב ללא ידיעת בעלה. תיאסטס ואטראוס התחרו על המלוכה במיקנה. תיאסטס אמר לאטראוס שרק מי שיוכל להשיג את גיזת הזהב יהיה ראוי למלוך ואטראוס, שחשב שהגיזה ברשותו (אצל אשתו), הסכים לכך. תיאסטס הציג את גיזת הזהב וזכה בכס המלוכה. מאוחר יותר הביא אטראוס אישור מהרמס לכך שהוא זכאי למלוכה ועל כך השיב לו אחיו, שיחזיר לו את המלוכה, כשהשמש תנוע אחורה על מסילתה בשמים. זאוס חולל נס זה ואטראוס זכה במלוכה. בהזדמנות זו נודע לאטראוס על בגידת אשתו עם אחיו והוא תכנן את נקמתו. אטראוס הזמין את תיאסטס למשתה התפייסות. אטראוס הרג את בניו של תיאסטס ובישל את בשרם, פרט לידיהם ורגליהם. בארוחה הגיש אטראוס לאחיו את בשר ילדיו (רעיון שאינו חדש במשפחה זו, ראו מה עשה טנטלוס לפלופס) בעזרת ידיהם ורגליהם. תיאסטס ברח, אך חיפש דרך לנקום באחיו. אורקל ניבא לתיאסטס שאם יביא לעולם בן מבתו, פלופיה, בן זה יהרוג את אטראוס. תיאסטס עיבר את בתו ונולד להם בן בשם אייגיסתוס. פלופיה הפקירה את בנה, אך רועה צאן מצא אותו והביא אותו אל אטראוס. אטראוס גידל את אייגיסתוס והתייחס אליו כאל בנו. כשאייגיסתוס בגר, הגיעה תיאסטס, סיפר לאייגיסתוס שהוא אביו וסבו והסית אותו נגד אטראוס. אייגיסתוס הרג את אטראוס ויחד עם אביו/סבו תיאסטס מלך במיקנה והגלה את בניו של אטראוס, אגממנון ומנלאוס, אל ספרטה.

מלך ספרטה, טינדאראוס, השיא לגולים את בנותיו, קליטמנסטרה והלנה. כשמת טנידאראוס, ירש אותו מנלאוס וכמלך ספרטה עזר לאחיו להפיל את אייגיסתוס ותיאסטס ולזכות במלוכה במיקנה. לאחר שאגממנון יצא למלחמת טרויה בגדה בו אשתו, קליטמנסטרה, עם אייגיסתוס. מהמלחמה חזר אגממנון המנצח כשהוא מביא איתו פילגש חדשה, את קסנדרה. קליטמנסטרה ואייגיסתוס, רצחו את אגממנון ואת קסנדרה ואת ילדיהם, התאומים פלופס וטלדאמוס. ילדי אגממנון, אלקטרה ואורסטס שאפו לנקום את מות אביהם. אורסטס, יחד עם חברו פילאדס ובסיוע אחותו, אלקטרה, רצח את אמו, קליטמנסטרה, ואת אייגיסתוס.

בית אטראוס עריכה

לפי סיפורי המיתולוגיה היוונית על בית טנטלוס/פלופס/אטראוס (מקובל יותר הביטוי "בית אטראוס" למרות שאינו מייסד השושלת) רובצת קללה למשך 5 דורות. פרט למעשה המזוויע שעשה טנטלוס, קיימת גם הקללה בה קילל מירטילוס את פלופס בשעת מותו וכמובן, המשך הזוועות במאבק שבין אטראוס וצאצאיו ובין אחיו תיאסטס וצאצאיו. הקללה באה לסיומה רק עם המשפט של אורסטס באתונה, בה הוא מזוכה מאשמת רצח אמו.

בסדרת ספרי "חולית" של פרנק הרברט, בית האצולה Atreides (תורגם לעברית כ"בית אטריידס" או "בית אטריידיס" ולעיתים גם "בית אטרייאידס") נקרא על שם בית אטראוס, והרברט יצר הקבלות בין תולדות משפחת אטראוס במיתולוגיה היוונית לבין תולדות משפחת השלטון בחולית.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אטראוס בוויקישיתוף