איוואן ארגונוב
איוואן ארגונוב (ברוסית: Иван Аргунов; 1729–1802) היה צייר רוסי, ממייסדי האסכולה הרוסית בציור פורטרטים.
 | |
| לידה |
1729 האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
1802 (בגיל 73 בערך) מוסקבה, האימפריה הרוסית |
| הושפע על ידי |
Georg Cristoph Grooth |
| יצירות ידועות |
Portrait of an Unknown Woman in Russian Costume |
| צאצאים |
יעקב ארגונוב, ניקולאי ארגונוב |
  | |
ביוגרפיה עריכה
הוא היה צמית השייך לרוזן שרמטב וגדל במשפחתו של דודו, סמיון ארגונוב, שהיה משרת במשפחת צ'רקסקי ואחר כך עבד אצל הרוזן שרמטב. במשך שנים רבות ניהל סמיון את ביתו של שרמטב בסנקט פטרסבורג, הבית שבו גדל איוואן.
בשנים 1746–1749 למד איוואן ארגונוב ציור אצל אמן גרמני בשם גאורג גרוט שבאותו זמן היה בעבודה אצל הקיסרית אליזבת מרוסיה. איוואן קיבל גם שיעורים מבני דודיו שהיו ציירים שעבדו בסנט פטרסבורג על קישוט בתי המגורים הקיסריים.
העבודות הראשונות של ארגונוב היו בכנסיית הארמון בצארסקויה סלו (1753) ושל מנזר "ירושלים" החדש (1749). באותה תקופה הוא גם יצר את הציור ההיסטורי הידוע היחיד שלו קלאופטרה גוססת. דיוקנאותיו המוקדמים ביותר היו של הנסיך איבן לובנוב-רוסטובסקי (1752) והנסיכה יקטרינה אלכסנדרובנה לובנובה-רוסטובסקיה (1754). ניתן לראות בעבודותו את המסורות הישנות של אמנות המסורתית מעורבת בהשפעת הבארוק החדש.
בשנות ה-60 של המאה ה-17 ארגונוב היה בשיאו. הוא יצר הרבה דיוקנאות ואייקונים. בין נתיניו היו בני מלוכה רוסיים ומשפחת הרוזן שרמטב וקרוביהם. הוא היה אחד היוצרים של ז'אנר הדיוקנאות שלאחר המוות.[1]
בשנת 1770 הפך ארגונוב למשרת הראשי של ביתם ואחוזותיהם משפחת שרמטב. הוא צייר הרבה פחות אבל בתקופה ההיא (1784) הוא יצר את יצירת המופת שלו דיוקן אישה לא ידועה בלבוש איכר. זהותה של הדוגמנית בציור נותרה לא ברורה.[2]
בין המחצית השנייה של 1780 ועד מותו ב-1802 ארגונוב לא צייר אלא בילה את כל זמנו בניהול אחוזות ועסקים שונים של בני שרמטב.
ארגונוב היה מורה חשוב לאמנות. הוא לימד שיעורי ציור החל משנת 1753 - לפני פתיחת האקדמיה הקיסרית לאמנויות ב-1757. בין תלמידיו היו אנטון לוסנקו, פיודור רוקוטוב, קיריל גולובצ'בסקי ואיבן סבלוקוב - כולם בעתיד היו מורים באקדמיה.
גם בניו של ארגונוב היו תלמידיו. שניים מהם: (ניקולי ארגונוב ויעקוב ארגונוב) הפכו לציירים, ואילו השלישי (פאבל ארגונוב) הפך לאדריכל.
גלריה עריכה
.jpg)
.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Yamshchikov, S.V. (1976). Русский портрет XVIII—XIX веков в музеях РСФСР (Russkii portret XVIII—XIX vekov v muzeiah RSFSR) [Russian portrait of the 18th–19th centuries in the RSFSR museums] (in Russian). Moscow: Izobrazitel'noe iskusstvo (Изобразительное искусство). pp. 1–248.
- ^ Richard Stites, 'Serfdom, Society, and the Arts in Imperial Russia', p. 333