איירה גרשווין

פזמונאי יהודי אמריקאי שעבודתו המוכרת ביותר היא בכתיבת מילים ללחנים של אחיו ג'ורג' גרשווין

איירה גרשוויןאנגלית: Ira Gershwin‏; 6 בדצמבר 189617 באוגוסט 1983) היה פזמונאי יהודי-אמריקאי, שעבודתו המוכרת ביותר היא בכתיבת מילים ללחנים של אחיו ג'ורג' גרשווין. עבודתם המשותפת של האחים ייצרה כמה מהקטעים המפורסמים ביותר במאה ה-20, כולל האופרה "פורגי ובס".

איירה גרשווין
Ira Gershwin
איירה גרשווין
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 6 בדצמבר 1896
מנהטן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 באוגוסט 1983 (בגיל 86)
בוורלי הילס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Israel Gershowitz עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Arthur Francis עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות וסטצ'סטר הילס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1910 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הסיטי קולג' של ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה פופולרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Leonore Gershwin עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.gershwin.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הצלחתם הרבה של האחים כצמד משכיחה לעיתים את תפקידו החשוב של איירה, אך הוא המשיך ליצור גם אחרי מותו המוקדם של אחיו הצעיר בשנות ה-30, ושיתף פעולה עם מלחינים כג'רום קרן, קורט וייל והרולד ארלן.

קורות חייו עריכה

גרשווין נולד בברוקלין, ניו יורק בשם ישראל גרשוביץ. אביו, מוישה (מוריס) היגר לאמריקה מסנקט פטרבורגאימפריה הרוסית דאז) ונרשם בלשכת רישום האוכלוסין בניו-יורק ב-14 באוגוסט 1890.[1] בניו יורק התיישב מוישה גרשוביץ בשכונה היהודית הגדולה בלואר איסט סייד ופגש את רוזה ברוסקין, גם היא בת למהגרים מרוסיה. השניים נישאו ב-21 ביולי 1895 ועברו לדירה גדולה יותר בברוקלין. ישראל-איירה היה הבכור מבין ארבעת ילדי המשפחה. הוא שינה את שמו בעקבות אחיו הצעיר, ג'ורג' (ששינה את שמו מיעקב).

איירה גרשווין היה ילד ביישן ואת רוב ילדותו בילה לבד בבית בקריאה הוא גם ביקר בתיאטרון והאופרטות של גילברט וסאליבן שבו את ליבו. במשך שנותיו בסיטי קולג' של ניו יורק היה פעיל מאוד במספר עיתונים מקומיים, בבית הספר גם הכיר את ידיד נפשו יפ הרבורג. בזמן שאחיו הצעיר כבר החל לעסוק בתחום המוזיקה בסמטת טין פאן, איירה היה הקופאי בעסק של אביהם. לעולם המוזיקה הוא הצטרף רק בשנת 1921, והוא הצטרף לאחיו רק ב-1924 לכתיבת להיט הברודוויי הראשון שלהם !Lady, Be Good. כתיבתם המשותפת הביאה לשניהם הצלחה רבה והם היו מהיוצרים החשובים במוזיקה של המאה העשרים. יחד הם כתבו את המוזיקה ללמעלה מתריסר מחזות וארבעה סרטים, וכן גם את המוזיקה של האופרה פורגי ובס (לפירוט ראו בערך ג'ורג' גרשווין). ב-1932 זכו בפרס פוליצר, שניתן לראשונה למחזמר (למחזמר "בשבילך אני שר").

רבים מהקטעים שכתבו הפכו לסטנדרטים של ג'אז. בין הקטעים המפורסמים שלהם ניתן למנות את Summertime, It Ain't Necessarily So, Fascinating Rhythm, The Man I Love, I Got Rhythm ו-They Can't Take That Away from Me (עליו היה מועמד, יחד עם אחיו, לפרס אוסקר לשיר הטוב ביותר). איירה, יחד עם אשתו לאונור, חי במשך רוב חייו הבוגרים בבתים צמודים לבית אחיו ג'ורג', הן בניו יורק והן, לאחר 1936 בהוליווד, שם חיו באחוזה גדולה בדירות נפרדות. עבודתם המשותפת נמשכה עד למותו הפתאומי של ג'ורג' גרשווין מגידול סרטני במוחו ב-1937.

בשלוש השנים שלאחר מות אחיו איירה גרשווין השלים את הסרט The Goldwyn Follies עם ורנון דיוק וג'רום קרן ולאחר מכן לא כתב דבר. לאחר תקופת האבל חזר לעבודה וכתב מילים לסרטים רבים וכן לכמה מחזות ברודוויי. הוא היה מועמד עוד פעמיים לפרס אוסקר לשיר הטוב ביותר עבור Long Ago and Far Away מ-1944 ו-The Man That Got Away מ-1954.

ההצגה "Park Avenue" שהצלחתה הייתה פושרת, הייתה פרידתו של איירה גרשווין מעולם התרבות.

איירה נפטר ב-17 באוגוסט 1983 ונקבר בניו יורק.

הערכה עריכה

לאיירה גרשווין היה כישרון מיוחד לכתיבה בסגנונות רבים, ובקולות שונים. הוא גם היה מהראשונים שכתבו תמלילים מחוכמים ושנונים בשפה שגם הקהל הפשוט יכול היה להתחבר אליה, ובכך השפיע רבות על סגנון הפזמונאות האמריקאי. איירה גרשווין היה איש ספר ורוחב ידיעותיו בא לידי ביטוי בתמליליו.

ב-1985 העניק הקונגרס האמריקאי את מדליית הזהב של הקונגרס, העיטור הגבוה ביותר שמוענק על ידי הקונגרס של ארצות הברית לאזרח בארצות הברית, לג'ורג' ואיירה גרשווין על "תרומתם היוצאת-מן-הכלל למוזיקה, לתיאטרון ולתרבות האמריקאית"[2].

במרץ 2007 חולק לראשונה פרס "ג'ורג' ואיירה גרשווין" למפעל חיים בתחום המוזיקה הפופולרית מאת ספריית הקונגרס, הפרס הוענק לזמר פול סיימון. הפרס מוענק מאז מדי שנה מידיו של נשיא ארצות הברית בטקס בבית הלבן.[2]

לקריאה נוספת עריכה

  • Edward Jablonski and Lawrence D. Stewart, The Gershwin Years - George and Ira, Da Capo Press 1958, 1973 ISBN 0306807394
  • Kimball, Robert & Alfred Simon. The Gershwins (1973), Athenium, New York, ISBN 0-689-10569X
  • Rosenberg, Deena Ruth. Fascinating Rhythm: The Collaboration of George and Ira Gershwin (1991). University of Michigan Press ISBN 978-0472084692
  • Gershwin, Ira (1959). Lyrics on Several Occasions (First ed.). New York: Knopf. OCLC 538209.
  • Gershwin, Ira; Kimball, Robert (1993). The Complete Lyrics of Ira Gershwin (First ed.). New York: Alfred A Knopf. ISBN 0394556518.
  • Furia, Philip (1996). Ira Gershwin: The Art of the Lyricist (First ed.). New York: Oxford University Press. ISBN 0195082990.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא איירה גרשווין בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה