איל רדנטורה

כנסיה בונציה

איל רנדטורהאיטלקית: Il Redentore; "הגואל") או בשמה המלא "כנסיית סאנטיסימו רדנטורה (Chiesa del Santissimo Redentore; כנסיית הגואל הקדוש ביותר) היא כנסייה בתכנונו של אנדראה פלדיו הממוקמת באי ג'ודקה שבדרום העיר ונציה שבאיטליה, על גדת תעלת ג'ודקה.

איל רדנטורה
Il Redentore
מידע כללי
סוג כנסיית הודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1577
תאריך פתיחה רשמי 1577 עריכת הנתון בוויקינתונים
חומרי בנייה לבנה עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל אנדראה פלדיו עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות הרנסאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
גובה 48 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 45°25′30″N 12°19′57″E / 45.424991666667°N 12.332452777778°E / 45.424991666667; 12.332452777778
(למפת ונציה רגילה)
 
איל רדנטורה
איל רדנטורה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פנים הכנסייה.

היסטוריה עריכה

הכנסייה נבנתה לאות תודה על הצלת העיר מהמגפה השחורה אשר פגעה בעיר בין השנים 15751576 והרגה כ-46,000 מתושביה (25%-30% מתושבי העיר).

סנאט העיר מינה את האדריכל פלדיו לתכנן את הכנסייה ועבודות הבניה החלו במאי 1577. הכנסייה נחנכה בשנת 1592 (טרם סיום עבודות הבנייה).

מדי שנה נהגו הדוג'ים והסנאטורים לחצות את תעלת ג'ודקה מצטרה לג'ודקה על גבי גשר זמני עשוי סירות, ולערוך מיסה בכנסייה. אירוע זה, שכונה פסטה דל רדנטורה נערך מעת חנוכת הכנסייה ועד ימינו, ביום ראשון השלישי בחודש יולי. כיום, לאחר מופע של זיקוקים עוברת תהלוכה לאורך גשר הסירות אל הכנסייה.

תיאור הכנסייה עריכה

הכנסייה נחשבת לשיא יצירתו של פלדיו. חזית המבנה עשויה שיש לבן, ואילו המבנה מלבני ובמרכזו כיפה שבראשו פסלו של ישו.

כיוון שהכנסייה היא אתר עלייה לרגל, פלדיו התבקש ליצור ספינה רחבת ידיים שתכיל את עולי הרגל. דרישה זו הקשתה על פלדיו אשר ניסה לתכנן מבנה בסגנון קלאסי. עמודי פנים המבנה, לאורך אולם התווך, הם מהסדר הקורינתי, ומיקום הכיפה במפגש הספינה והטרנספט מהווים שילוב שאינו מקובל באדריכלות הקלאסית או הנאו-קלאסית.

בכנסייה מוצגות יצירות מעשה ידי פרנצ'סקו באסאנו, לזארו באסטיאני, קארלו סראצ'ני, ליאנדרו באסאנו, יאקופו באסאנו, פאולו ורונזה, רוקו מרקוני, ואלויזה ויוואריני, וכן יצירות מאת תלמידיו של טינטורטו.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא איל רדנטורה בוויקישיתוף