אישטוואן פארטוש

כנר, ילד פלא

אישטוואן פארטושהונגרית: Pártos István, באירופה סטפאן פארטוש; בודפשט, 1 במרץ 1903אמסטרדם, 4 בפברואר 1920) היה כנר הונגרי-יהודי, ילד פלא במוזיקה קלאסית, שנפטר בטרם מלאו לו 17, כתוצאה מהשפעת הספרדית, שהשתוללה בחלקים באירופה ובעולם בשנים 1918–1920. הוא נחשב לתקווה הגדולה ביותר של המוזיקה ההונגרית. "הוא היה צריך להחליף את יוז'ף יואכים!" זעק המלחין זולטאן קודאי כשנודע לו על לטרגדיה.

אישטוואן פארטוש
Pártos István
לידה 1 במרץ 1903
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בפברואר 1920 (בגיל 16)
אמסטרדם, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Fodor Zeneiskola, האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

כבר בגיל שנתיים ניגן בכינור. בקושי היה בן חמש כאשר הפך לתלמיד בית הספר למוזיקה המפורסם על שם פודור (היום "בית הספר למוזיקה טות אלדאר"-Tóth Aladár Zeneiskola), ושנתיים לאחר מכן בגיל שבע, בסתיו 1910 נרשם לאקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט לכיתה המְכִינָה של הסטודנטים. משנת 1913, בגיל עשר הפך לסטודנט מן המנין ולמד אצל יוז'ף בלוך (כינור) ואצל זולטאן קודאי (סולפז', הרמוניה)[1]. את השנתיים האחרונות באקדמיה בילה אצל ינה הובאי בסדנה להכשרת אמנים[2]. האקדמיה פטרה אותו משכר לימוד בשלוש השנים האחרונות ללימודיו. בקונצרט הציבורי הראשון שלו, ב־17 במרץ 1916, בקושי שבועיים לאחר יום הולדתו ה -13, ניגן את הקונצ'רטו לכינור של בטהובן לטובת נכי מלחמת העולם הראשונה, כאמן מן המניין. בקונצרט בחינת הסיום שלו, ב־18 במאי 1917, ניגן תוכנית של ויוטי - באך - פגניני.

אמו שהפכה אלמנה כבר בגיל צעיר התפרנסה כתופרת. כמה אריסטוקרטים ואלי הון תמכו בלימודיו, ובמיוחד אשתו חובבת המוזיקה של הבנקאי גזה קובאץ', "דודה יוז'ה", שתמכה בשלושה ילדי פלא בו זמנית: בארווין נירג'האזי (מקודם פריד), הפסנתרן ההונגרי-יהודי המחונן, ילד פלא גם הוא, בצ'לנית יודית בוקור מלבד אישטוואן פארטוש. לא רק שהיא הייתה להם פטרונית, אלא גם הכשירה ואימנה אותם באופן אינדיבידואלי באמצעות מכריה המוזיקאים, כמו כן העניקה לשלישייה הזדמנות להופיע בסלון שלה. לפארטוש וגם לנירג'האזי הייתה מערכת ערכים מוזיקלית מבוססת כבר בגיל צעיר מאוד. הם יכלו להתווכח מול עמדתם של מוזיקאים מבוגרים וותיקים מהם ושניהם חשבו בצורה מבוגרת הרבה יותר מגילם. פארטוש קרא כבר מגיל עשר את כתביהם של פילוסופים והתעניין בכל חידושי המדע.

הקריירה שלו מחוץ להונגריה החלה כבר בגיל צעיר. הוא הופיע בווינה, בברלין ובהזמנתו של ארתור ניקיש בלייפציג. בינואר 1918 הופיע בהצלחה רבה בסטוקהולם. לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, עבר עם אמו להתגורר בהולנד. בסיס המעריצים המקומי שלו צמח במהירות. הוא הופיע בקונצרטחבאו ובהארלם. הוא סייר בצפון אירופה ממקום מגוריו באמסטרדם. בתחילת 1919, המלחין והמבקר וילם פייפר, חשש מתוכנית הקונצרטים העמוסה של הילד שעדיין היה בגיל ההתבגרות. בראשית שנות העשרים, האמן בן השש עשרה נפל קרבן למגפת השפעת הספרדית שהשתוללה אז בעולם.

מותו זעזע לא רק את הונגריה, אלא את כל יבשת אירופה. המון הספדים הופיעו בארץ מולדתו הונגריה ומחוצה לה. אמו מעולם לא התאוששה ממותו. בשנת 1923 נערך באקדמיה למוזיקה בבודפשט קונצרט לטובת הקמת קרן אישטוואן פארטוש. בשנת 1927, יוֹ (יוהנה מריה הנדריקה) דאמן (1891-1941), הגרפיקאית ההולנדית פרסמה כרך ברוטרדם עם איור בסגנון אר-נובו המאוחר לסיפור האלגורי של פארטוש בשם De heilige vlam. Het sprookje van Stefan Pártos (הלהבה הקדושה. סיפורו של אישטוואן פארטוש)[3]. ההקדמה נכתבה על ידי הפסיכולוג ההונגרי-יהודי גזה רווס, שעסק גם בארווין נירג'האזי. דאמן הכירה ושמעה את נגינתו של פארטוש מכיוון שתכננה עבורו אקס ליבריס בשנת 1919. נגינת הכינור של אישטוואן פארטוש תואר לרוב כ"פואטי". המורה שלו, אנטל מולנאר, האמין כי גילה בנגינתו של פארטוש מוטיבים של יהדות ספרד. על פי תיאורו, הילד תמיד הקפיד מאוד על מראהו, על בגדיו ועל הופעתו.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אישטוואן פארטוש בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Kodály Zoltán: Szigeti József könyve elé = uő: Visszatekintés. Hátrahagyott írások, beszédek, nyilatkozatok. Közreadja Bónis Ferenc. Budapest, 1989. Zeneműkiadó. III. köt. 459. l. ISBN 9633306809
  2. ^ Halmy Ferenc–Zipernovszky Mária: Hubay Jenő. Budapest, 1976. Zeneműkiadó. 178–179. l. ISBN 9633300606
  3. ^ Az illusztrációkból 2015-ben naptár jelent meg.