אלברט שווייצר

ד"ר לודוויג פיליפ אלברט שווייצר (בגרמנית: Ludwig Philipp Albert Schweitzer;‏ 14 בינואר 1875 – 4 בספטמבר 1965) היה איש אשכולות: תאולוג, מוזיקאי, פילוסוף ורופא צרפתי-גרמני. הוא נולד בקייזרסברג שבחבל אלזס-לורן בגרמניה (כיום בצרפת). זוכה פרס נובל לשלום לשנת 1952 עבור ייסוד בית החולים למברנה (Lambaréné) בגבון שבמערב אפריקה המשוונית. כמו כן היה אחד מ-25 הנושאים בתואר "מסדר ההצטיינות" של חבר העמים הבריטי, וקיבל גם תואר אבירות ממסדר לזרוס הקדוש בירושלים.

אלברט שווייצר
Albert Schweitzer

איור של אלברט שוויצר
לידה	14 בינואר 1875 קייזרסברג, גרמניה
פטירה	4 בספטמבר 1965 (בגיל 90) לאמבארנה , גבון
שם לידה	Schweitzer (de)
ענף מדעי	פילוסופיה, רפואה, תאולוגיה
מקום מגורים	שטרסבורג, Gunsbach, למברנה
מקום קבורה	בית החולים ע"ש אלברט שווייצר
מקום לימודים	האוניברסיטה של שטרסבורג אוניברסיטת טיבינגן הקולג' לפילוסופיה של האוניברסיטה הגרמנית של פראג
מנחה לדוקטורט	תאובלד ציגלר
מוסדות	האוניברסיטה של שטרסבורג
פרסים והוקרה	פרס נובל לשלום (1952) מדליית זהב של החברה לעידוד הקדמה (1959) אביר בלגיון הכבוד (1948) פרס סונינג (1959) מסדר ההצטיינות (25 בפברואר 1955) מדליית ג'יימס קוק (1959) אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה (1954) לוחית גתה של עיריית פרנקפורט (1932) פרס השלום של התאחדות הספרים הגרמנית (16 בספטמבר 1951) מדליית פאראצלסוס (1952) פרס גתה (1928) קצין גבוה בלגיון הכבוד (1950) מדליית גתה לאמנות ומדעים אזרח כבוד של פרנקפורט אזרחות כבוד של פאפנהופן
בן או בת זוג	הלנה ברסלאו
צאצאים	רנה שווייצר מילר
תרומות עיקריות
מחקרים בתחום תאולוגיה

שנותיו המוקדמות

אלברט שווייצר היה בנם של לואיס שווייצר, כהן אוונגליסטי, ושל אדלה, אשר שם נעוריה היה שילינגר (Schillinger). את שנות ילדותו עשה בכפר גונסבך (Gunsbach) שבאלזס (בו הכנסייה המקומית הייתה משותפת לקתולים ולפרוטסטנטים אשר קיימו את טקסיהם הדתיים בחללים שונים ובזמנים שונים). באותן שנים למד מאביו את יסודות המוזיקה, ומאוחר יותר, למד לנגן בעוגב בצורה מסודרת, כלי בו הגיע לרמת נגינה גבוהה מאד (ר' להלן). ב-1893, אלברט שווייצר השלים את לימודיו התיכוניים במילוז. לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים, פנה שווייצר ללימודי תאולוגיה באוניברסיטת קייזר וילהלם (Kaiser Wilhelm) בשטרסבורג. במקביל, המשיך בלימודי מוזיקה בנושאים שונים, כמו פסנתר וקונטרפונקט. בשנת 1894 התגייס לצבא הגרמני לשנה אחת של שירות חובה. אלברט שווייצר, אשר התרשם עמוקות מן המלחין ריכרד וגנר, ונכח בהצגות רבות של האופרות שלו בשטרסבורג, הצליח להגיע ב-1896 לפסטיבל השנתי בביירוית, המוקדש למוזיקה של וגנר. ב-1898, שווייצר החל לכתוב בסורבון את עבודת הדוקטורט שלו אודות הפילוסופיה הדתית של קאנט. את סמסטר הקיץ עשה באוניברסיטת ברלין, ובינתיים הוענק לו התואר בתאולוגיה. עבודת הדוקטורט פורסמה בהמשך ב-1899 על ידי אוניברסיטת טיבינגן. תוך כדי כך, שווייצר המשיך והעמיק בהתמחותו בנגינה בפסנתר. ב-1905, שווייצר החל בלימודי הרפואה בשטרסבורג, אותם סיים ב-1913. ביוני 1912 נישא להלנֶה ברסלאו, בתו של ההיסטוריון היהודי הפאן-גרמני הארי ברסלאו .

תאולוגיה

את המוניטין שלו בתחום הקנתה לשווייצר עבודתו הגדולה הראשונה - "החיפוש אחר ישו ההיסטורי", שפורסמה בשנת 1906. בחיבור זה ניתח שווייצר את דמותו של ישו לאור כתביו האסכטולוגים של ישו עצמו. שווייצר טען כי הדיוקנאות ההיסטוריים של ישו לאורך השנים היו לא יותר מאשר דיוקן של ההיסטוריונים החוקרים עצמם.

מחקריו התאולוגיים הבאים, שנטו לכיוון התאולוגיה של הנצרות הליברלית עסקו בעיקר בברית החדשה, אך שימשו גם כתזה שלו ברפואה - "המחקר הפסיכיאטרי של ישו" (1913), ו"המיסטיקה של פאולוס השליח" (1930). מחקרו על פאולוס בחן את אמונותיו האסכטולוגיות של השליח על פי הבשורה שלו בברית החדשה.

במהלך כהונתו ככומר קלוויניסטי בכנסיית סנט ניקולס בשטרסבורג, הוא ניהל את טקס נישואיו של תיאודור הויס, שלימים נבחר לכהן כנשיאה הראשון של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עם אלי הויס-קנאפ.

מוזיקה

שווייצר היה נגן עוגב נחשב בזמנו, והתעניין במיוחד ביצירותיו של יוהאן סבסטיאן באך. הוא פיתח סגנון נגינה פשוט, שהאמין כי הוא קרוב יותר לזה שבאך התכוון אליו, בעיקר בהתבסס על אמונותיו הדתיות של המלחין. הוא הדהים את מורו, שארל-מארי וידור, כשפירש את הדימויים בכוראל-פרלודים של באך על פי המזמורים התפילתיים שליוו את הנגינה - גישה שמעולם לא עלתה על דעתו של הנגן הקשיש.

בספרו "יוהאן סבסטיאן באך", שאת גרסתו האחרונה השלים ב-1908, פירט שווייצר את סגנונו החדש, והשפיע רבות על ההתייחסות לעבודותיו של באך. בהמשך הוא שיתף פעולה עם וידור כדי להשלים מהדורה מחודשת של כל עבודותיו של באך. הספרון שפרסם ב-1906 "אומנות בניית העוגב ונגינת העוגב בגרמניה ובצרפת", הביאה לשינוי המגמה הרומנטית בתחילת המאה ה-20 לטובת חשיפה מחודשת של עקרונות הבארוק, אף יותר מכפי ששווייצר כיוון בתחילה.

הספר יצא בעברית בשנת 1955 בהוצאת עדית, בתרגומו של יצחק הירשברג. במאי 2010 יצאה מהדורה חדשה של התרגום לעברית, עם פתח דבר מאת פרופסור יהואש הירשברג, בהוצאת חותם-תרבות.

פילוסופיה

השקפת העולם של שווייצר התבססה על עקרון ה"הערצה לחיים", שהאמין כי הוא תרומתו הגדולה ביותר לאנושות. להשקפתו, הציוויליזציה המערבית נמצאה במצב של ריקבון לאחר שבמשך דורות נטשה את העקרונות האתיים שעליה התבססה. שווייצר האמין כי הכבוד לחיים הוא עיקרון נעלה, בדומה לחשיבתם של פרידריך ניטשה ולב טולסטוי. היו שהשוו את הפילוסופיה שלו לזו של פרנציסקוס מאסיזי, השוואה שמעולם לא התנגד לה.

רפואה

את מרבית חייו שלאחר תום לימודיו, בילה שווייצר בלמברנה (הנמצאת בגבון של ימינו). לאחר שסיים את לימודי הרפואה ב-1913, עבר שווייצר ללמברנה עם אשתו כדי להקים בית חולים שיפעל לצד המחנה המיסיונרי שפעל שם. הוא טיפל באלפי אנשים, בכללם מאות חולי צרעת וקורבנות של מחלת השינה האפריקאית. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914 הושמו שווייצר ואשתו, שהיו אזרחים גרמנים על אדמת אפריקה, במעצר בית זמני. ב-1917 הם הועברו לצרפת, שם הוגבל חופש התנועה שלהם. את שנותיו בצרפת בילה שווייצר בלמידה אינטנסיבית כהכנה לספרו "תרבות ואתיקה", אותו פרסם ב-1923. ביולי 1918 זכה שווייצר לחירותו מחדש, והחל לעסוק ברפואה בשטרסבורג. במקביל החל להרצות על רעיונותיו, לא רק במטרה להפיץ את הפילוסופיה שלו בנושא תרבות ואתיקה, אלא גם כדי לגייס כספים לבית החולים שהקים באפריקה. ב-1924 חזר שווייצר ללמברנה, שיקם את בית החולים והמשיך לעסוק שם ברפואה. עד מהרה התגייסו רופאים נוספים למשימה, ושווייצר היה יכול לשוב לאירופה ולהמשיך את הרצאותיו באוניברסיטאות.

חייו המאוחרים

בשנים 1939–1948 נשאר שווייצר בלמברנה, היות שבשל מלחמת העולם השנייה לא היה מסוגל לעזוב לאירופה. שלוש שנים לאחר תום המלחמה שב לראשונה לאירופה, והמשיך לנוע בינה לבין אפריקה עד למותו ב-1965. החל משנת 1952 פעל שווייצר כנגד ניסויים גרעיניים ונשק גרעיני, לצידם של אלברט איינשטיין וברטרנד ראסל. בשנים 1957 ו-1958 הוא שידר ברדיו אוסלו ארבעה נאומים שהתפרסמו לאחר מכן בקובץ "שלום או מלחמה אטומית". ב-1957 היה שווייצר לאחד ממייסדי הוועדה למדיניות גרעינית שקולה. סיפור חייו של שווייצר התפרסם בסרט הצרפתי "עוד רגע, דוקטור שווייצר", בו גילם פייר פרסניי את תפקיד שווייצר עצמו, וז'אן מורו את תפקיד האחות שעבדה עמו, מארי.

על שמו רחוב בחיפה. פרס אלברט שווייצר (גר'), שהוענק בשנים 1971–2004, נקרא על שמו.

קישורים חיצוניים

• אלברט שווייצר, באתר פרס נובל (באנגלית)
• אלברט שווייצר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אלברט שווייצר, באתר AllMovie (באנגלית)
• אלברט שווייצר, באתר AllMusic (באנגלית)
• אלברט שווייצר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• אלברט שווייצר, באתר Discogs (באנגלית)
• אלברט שווייצר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אלברט שווייצר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• אלברט שויצר (1875-1965), דף שער בספרייה הלאומית
• כתבי אלברט שווייצר בפרויקט גוטנברג (באנגלית)

ארכיון אלברט שווייצר, בספרייה הלאומית