אליהו מויאל
אליהו מויאל (2 באוגוסט 1920 - 6 בספטמבר 1991) היה איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם המערך.
 | |||||
| לידה |
2 באוגוסט 1920 סלי, מרוקו | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
6 בספטמבר 1991 (בגיל 71) ישראל  | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1945 | ||||
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים | ||||
| מפלגה |
המערך | ||||
| |||||
|
| |||||
  | |||||
ביוגרפיה עריכה
מויאל נולד במרוקו בעיר סלי, בה שימש מזכיר ועד הקהילה (1941) ומזכיר אגודת "כל ישראל חברים" (1942). עלה לארץ ב-1945.
בדצמבר 1945 הצטרף לארגון "ההגנה", וב-1946 למפא"י, בה שימש לימים כמזכיר מחוז הנגב (משנת 1957) וחבר המזכירות הארצית (משנת 1960). בשנת 1946 הושם מויאל במעצר למשך כשישה חודשים בגין פעילותו. לאחר שחרורו יצא כשליח הסוכנות היהודית והג'וינט אל מחנות המעצר בקפריסין.
נמנה בין מייסדי קיבוץ ברור חיל, שהוקם ב-5 במאי 1948. בשנת 1949 יצא לשליחות במרוקו ובצרפת מטעם "תנועת הבונים". לאחר שובו הצטרף לקיבוץ דורות. מויאל, מורה במקצועו, עסק בהוראה בעליית הנוער (1952–1954) ועבד בבית הספר האזורי "שער הנגב" (1957 - 1959).
בשנת 1959 נבחר מטעם מפא"י לכהן כמזכיר מועצת פועלי באר שבע, בה עבר להתגורר בשנת 1957. כעבור שבע שנים נבחר לוועדה המרכזת של ההסתדרות הכללית. בשנים 1974–1981 כיהן כחבר הכנסת מטעם המערך והיה סגנו של שר התקשורת אהרן אוזן בממשלת ישראל השבע עשרה.
לאחר סיום כהונתו נבחר, בשנת 1982, ליו"ר המועצה הארצית של קופת חולים כללית.
מויאל עסק בחקר יהדות המזרח, ובעיקר בחקר התנועה השבתאית.
בשנת 1988 זכה מויאל באות יקיר באר שבע.
ספריו עריכה
- התנועה השבתאית במרוקו: תולדותיה ומקורותיה, תל אביב, עם עובד, 1984
- רבי יעקב ששפורטש: מחולל הפולמוס נגד התנועה השבתאית ומאבקיו למען שלטון ההלכה, ירושלים, מוסד הרב קוק, תשנ"ב
קישורים חיצוניים עריכה
אליהו מויאל, באתר הכנסת - אליהו מויאל, באתר כנסת פתוחה
