אליהו עניו
רבי אליהו עניו או מהר"א עניו (נפטר ב-1832) היה רבה של קושטא וראש ישיבה בבאלאטה שבעיר במאה ה-19.
| מדינה | האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| פטירה |
1832 ה'תקצ"ג |
| מקום מגורים | קושטא |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבה |
| רבותיו | רבי אליהו פאלומבו |
| תלמידיו | רבי אליעזר די טולידו |
| חיבוריו | דבר אליהו |
  | |
ביוגרפיה עריכה
תלמידו המובהק של רבי אליהו פאלומבו[1] בישיבתו בקושטא למד. ומשנות העשרים של המאה ה-19 כיהן כדיין בעיר. משנת 1824 נמנה כאחד משלשת רבני העיר שאישרו הסכמה של בית דין איסור והיתר של קושטא.[2] המסיונר יוסף וולף מונה אותו כראשון רבני העיר בשנת 1826. בשנת ה'תקצ"ב הסכים לספר "הי"א שיחתי"[3] לרבי יצחק אלימלך, שם הוא מכונה "הרב המופלא תנא דבי אליהו ראש על ארץ קושטא". התכתב בהלכה גם עם רבי שמואל חיים[4]
מתלמידיו נמנה רבי אליעזר די טולדו, מחבר שו"ת משנת ר' אליעזר.
נפטר בראשית שנת התקצ"ג (1832) ונספד על ידי רבני דורו, בין היתר רבי שלמה חכים, רבה של אזמיר, ספד לו בשבת תשובה.[5]
חיבורו עריכה
לאחר מותו נדפס חיבורו קונטרס דבר אליהו, ספר הזכרונות ופסקי דינים של הרב אליהו, בסוף ספרו של תלמידו, שו"ת משנת רבי אליעזר חלק ב', לספר הסכמה ממנו.
לקריאה נוספת עריכה
- פנקס בית הדין בקושטא, הוצאת אורות יהדות המערב, עמוד 90.
