אליסה למונייה
אליסה למונייה (בצרפתית: Élisa Lemonnier; 24 במרץ 1805 – 5 ביוני 1865) הייתה פמיניסטית ואשת חינוך צרפתייה.
 | |
| לידה |
24 במרץ 1805 Sorèze, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
5 ביוני 1865 (בגיל 60) הרובע השמיני של פריז, צרפת |
| מדינה |
צרפת |
| השקפה דתית |
נצרות פרוטסטנטית |
| בן או בת זוג |
שארל למונייה |
  | |
ביוגרפיה עריכה
מרי-ג'וליין-אליסה גרימייל נולדה בעיירה במחוז טארן למשפחת נוצרים פרוטסטנטים מהאצולה המקומית. אביה נפטר כאשר היא הייתה צעירה והיא גדלה עם אמה וסבתה.
בבית הספר המקומי היא פגשה את בעלה שהיה פרופסור לפילוסופיה ובשנת 1831 הם התחתנו. הזוג הצעיר היה בין תומכי רעיונות של קלוד-אנרי דה סן-סימון והם עסקו בתעמולה של רעיונות שלו בבית הספר. לאחר מספר שנים הם עזבו לבורדו בו שארל למונייה עסק במשפטים ואליסה למונייה הקדישה את עצמה לניהול הבית וגידול ילדים.
לאחר כ-10 שנים בבורדו, בעלה קיבל מינוי בחברת רכבות בבעלות משפחת רוטשילד ומשפחה עברה לפריז. בפריז הם הצטרפו לתומכי סן-סימון ואליסה למונייה הייתה פעלה בתחום זכויות נשים. ביחד עם מספר פעילות נוספות כמו אז'ן ניבוייט (Eugénie Niboyet), פאולין רולנד (Pauline Roland), ז'אן דראוון (Jeanne Deroin) וסוזן וואלקין היא הצטרפה למאבק לתעסוקה הוגנת לנשים.
לאחר אירועי אביב העמים אליסה למונייה הקימה Société de protection maternelle (ארגון להגנת נשים). תוך זמן קצר היא הבינה שנשים לא יכולים להשיג עבודה הולמת בגלל העדר הכשרה מקצועית. היא הקימה בית ספר ראשון בצרפת להשכלה מקצועית לנשים בשנת 1862. בית הספר הוקם בעזרת אלכסנדר דיומא האב ומשפחת רוטשילד. הלימודים היו בתשלום ומשך הלימודים היה שלוש שנים. לאחר הצלחה של הרעיון תוך זמן קצר הוקם בית ספר שני. בתי ספר של אליסה למונייה זכו להצלחה ובשנת 1878 תערוכה העולמית של פריז זכו למשליית זהב. תוך זמן קצר בתי ספר מסוג זה הוקמו במדינות אירופה נוספות.
אליסה למונייה נפטרה בשנת 1860 לאחר מחלה.
קישורים חיצוניים עריכה
- ספר על חייה (בצרפתית)
