אליעזר הגדול בן יצחק
רבי אליעזר[1] הגדול בן יצחק (בערך 990 - 1060[2]) היה מגדולי חכמי אשכנז בתחילת המאה ה-11.
| לידה | 990 בערך |
|---|---|
| פטירה | 1060 בערך |
| תקופת הפעילות |
?–1060  |
| השתייכות | חכמי מגנצא |
| תחומי עיסוק | פרשן תלמוד, פוסק |
| רבותיו | רבנו גרשום מאור הגולה, רבי שמעון בן יצחק, רבי יהודה בן מאיר הכהן |
| תלמידיו | רבי יצחק הלוי, רבי יצחק בן יהודה, רבי יצחק בן מנחם |
| בני דורו | רבי יהודה בן מאיר הכהן, רבי יעקב בר יקר |
  | |
ביוגרפיה עריכה
היה בן למשפחת רבנים מיוחסת[3]. אבי סבו היה רבי אבון הגדול ממגנצא, ואחיו של סבו היה רבי שמעון ממגנצא. התייתם בצעירותו וגדל בבית קרובו, רבי שמעון ממגנצא, מגדולי החכמים בדורו. כן למד אצל רבנו גרשום מאור הגולה, וראה בו כנראה את רבו המובהק[4]. מקובל כי היה תלמידו של רבינו יהודה בן מאיר הכהן, אך לדעת אברהם גרוסמן סביר יותר שהיה חברו או תלמיד חבר שלו[5].
עמד בראש הישיבה במגנצא יחד עם חברו רבי יעקב בן יקר, רבו של רש"י. על תלמידיו נמנו רבי יצחק בן יהודה ורבי יצחק הלוי, גם הם רבותיו של רש"י. רש"י עצמו מביא מדבריו בפירושו למקרא ולתלמוד[6],, אך נראה שלא למד אצלו[7]. תלמידים אחרים שלו הם כנראה ר' יצחק בן מנחם (אחיו של ר' אליהו הזקן ומגדולי חכמי צרפת בסוף המאה ה-11), ואפשר שגם ר' משולם בן משה ממגנצא למד אצלו[8].
בדור של תלמידי תלמידיו ניתנו לו התארים "הגדול"[9] ו"הגאון"[10].
רבי מנחם די לונזאנו[11] ייחס לו את החיבור "ארחות חיים", הנקרא גם "צוואת ר' אליעזר הגדול", ועמו הסכימו כמה מראשוני חכמת ישראל. יש שייחסו ספר זה לתנא ר' אליעזר הגדול, אך לדעת גרשם שלום וישעיהו תשבי לספר זה יש זיקה גדולה לספר הזוהר, ומכאן שייחוסו לר' אליעזר הגדול הוא מוטעה[12].
שמחה אסף פרסם קטעים מפירושו למסכת חולין.
נכדו הוא רבי קלונימוס בן יצחק הזקן, מחכמי אשכנז בסוף המאה ה-11, אביו של רבי שמואל החסיד, אביהם של רבי אברהם ראש ישיבת שפייר ורבי יהודה החסיד.
לקריאה נוספת עריכה
- אברהם גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, ירושלים תשס"א3, עמ' 211 - 233.
קישורים חיצוניים עריכה
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "אליעזר הגדול בן יצחק", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמוד 187, באתר היברובוקס
- Eliezer Ben Isaac Ha-Gadol, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- קטעים מפירושו למסכת חולין, תרביץ יט, תש"ח.
הערות שוליים עריכה
- ^ כאצל רבים מחכמי אשכנז בשם זה, לא ברור אם שמו הוא אליעזר או אלעזר. ראו א' גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, עמ' 211-212.
- ^ על פי השערת א' גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, עמ' 212-214.
- ^ ראו גם: שו"ת מהרש"ל, סימן כט. רבי אלעזר מוורמייזא (בעל הרוקח), פירושו לסידור, אז ישיר. (המקורות מובאים במאמרו של ירמיהו מלחי, ראשוני משפחת קלונימוס (הסב, האב והנכד) והגירתם מלוקה - למגנצה, שנתון "שאנן", כרך יא, תשס"ו )
- ^ א' גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, עמ' 216–217.
- ^ א' גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, עמ' 183, ועמ' 216. ההבנה שהיה תלמידו נסמכת על דברי ר' אלעזר מוורמייא ש"רבי' יהודה הכהן מסר לו לרבי' אלעזר הגדול". אך "מסר" משמעותו בלשונם של חסידי אשכנז מסירתה של תורת הסוד ולא בהכרח כפיפות של רב לתלמיד. גרוסמן תומך את השערתו בכך שהוא מתואר כ"בן גילו" של ר' יהודה, בכך שיצא נגד הוראה שלו בעניין אבלות, וכן בכך ששניהם השיבו יחד לקהל טרויש.
הרב נפתלי יעקב הכהן (אוצר הגדולים, ערך "רבינו אליעזר הגדול", ח"ב אות תשכט) מבקש לקיים את המסורת על לימודיו אצל רבי יהודה הכהן, וסובר שרבי יהודה הכהן הנזכר הוא רבי יהודה הכהן ליאונטין (הזקן). - ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ע"ו, עמוד ב'
- ^ א' גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, עמ' 220.
- ^ א' גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, עמ' 219–220.
- ^ תואר שמוזכר לראשונה אצל בני מכיר. יש שכתבו שגם רש"י כינה אותו כך, אך אין לכך מקור. ראו א' גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, עמ' 221, הערות 54 ו-55.
- ^ רש"י, בפירושו לתהילים עו, יא: ”כך שמעתי משמו של רבי אלעזר הגאון ברבי יצחק, שהיה מביא המקרא הזה עדות לאותה משנה”.
- ^ "שתי ידות", דף קכ"ב
- ^ א' גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, עמ' 229 והספרות המובאת שם.