אליפות העולם למכוניות ספורט

אליפות העולם למכוניות ספורטאנגלית: World Sportscar Championship) הייתה סדרת תחרויות במרוצי סיבולת למכוניות ספורט של ארגון ה-FIA אשר נערכה בין השנים 19531992.

אליפות העולם למכוניות ספורט
ענף מרוץ מכוניות
תאריך ייסוד 1953
תאריך פירוק 1992
ארגון מפעיל FIA
הכי הרבה זכיות גרמניהגרמניה פורשה (12 כללי, 19 קטגוריה)
איטליהאיטליה פרארי (12 כללי, 2 קטגוריה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מרוץ אלף הקילומטר של נורבורגרינג, 1974

האליפות התפתחה מאוסף של מרוצי סיבולת עצמאיים החשובים ביותר שהתקיימו בשנים ההן באירופה ובארצות הברית, אל תוך סדרת אליפות עולם מקצוענית המנוהלת על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA), בה השתתפו מיטב יצרני המכוניות ומיטב נהגי המרוצים. לאורך השנים השתנה שמה הרשמי של האליפות אולם לרוב נותרה מוכרת בשמה המקורי בעת היווסדה: האליפות העולמית למכונית ספורט. בשנת 1992 בוטלה האליפות וחזרה לראשונה בשנים 20102011 תחת המיתוג גביע הלה מאן הבין יבשתי. החל משנת 2012 מתקיימת תחת השם אליפות העולם במרוצי סיבולת של FIA.

היסטוריה עריכה

שנות ה-50 עריכה

אליפות העולם נוסדה בשנת 1953 על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA) ובמקור הורכבה משבעה מרוצי סיבולת בין-לאומיים החשובים ביותר בתקופה. המרוץ הראשון שנערך כחלק מן האליפות היה מרוץ 12 השעות של סברינג. בין יצרניות הרכב העיקריות אשר השתתפו בה בשנים הראשונות להיווסדה ניתן למנות את פרארי, אלפא רומיאו, מזראטי, אסטון מרטין, יגואר, מרצדס-בנץ ופורשה. נהגי המרוץ שהתחרו באליפות היו מקצועניים וחלקם הגדול עם ניסיון נהיגה בפורמולה 1. בשנים הראשונות כל המכוניות המשתתפות התחרו יחד על ניצחון המרוץ, ובשנים מאוחרות יותר חולקו לקטגוריות נפרדות וסווגו על פי נתונים דומים.

שנות ה-60 עריכה

בשנת 1962 מיתג ארגון ה-FIA את אליפות העולם תחת השם החדש האליפות הבינלאומית ליצרני GT. בנוסף בשנה זו הורחבה האליפות ל-15 מרוצים בעונה וכללה כעת שלוש קטגוריות שונות המיועדות למכוניות בעלי נפח דומה: קטגוריה עד 1,000 סמ"ק, עד 2,000 סמ"ק ומעל 2,000 סמ"ק. בשנת 1963 נוספו עוד שבעה מרוצים ונוספה גם קטגוריה בכירה למכוניות אבטיפוס (Prototype) ייעודיות. בשנת 1963 קטגוריית הבסיס עד 1,000 סמ"ק הורחבה ל-1,300 סמ"ק ושמה שונה לקטגוריה 1, שמה של קטגוריית עד 2,000 סמ"ק שונה לקטגוריה 2 ושמה של קטגוריית מעל 2,000 סמ"ק שונה לקטגוריה 3. קטגוריה 3 נועדה למשוך יצרניות אמריקניות מאחר שלא הגבילה את נפח המנוע של המכוניות המתחרות בה.

מרוצים עריכה

חלק מן המרוצים העיקריים באליפות לאורך השנים:

זוכי האליפות עריכה

 
מרצדס-בנץ C11
 
פרארי 250 GTO זכתה באליפות 5 פעמים ברציפות בשנות השישים
 
פורשה 956 זכתה באליפות 5 פעמים ברציפות בשנות השמונים
 
מרצדס-בנץ 300 SLR זכתה באליפות 1955
 
פורשה 935
 
לנצ'יה מונטה קרלו
שנה קבוצה מכונית
1992 צרפת פיג'ו פיג'ו 905
1991 בריטניה יגואר יגואר XJR-14
1990 שווייץ סאובר-מרצדס סאובר C9\מרצדס-בנץ C11
1989 שווייץ סאובר-מרצדס סאובר C9
1988 בריטניה יגואר יגואר XJR-8
1987 בריטניה יגואר XJR-8
1986 גרמניה פורשה פורשה 956\פורשה 962
1985 גרמניה פורשה פורשה 956\פורשה 962
1984 גרמניה פורשה פורשה 956
1983 גרמניה פורשה פורשה 956
1982 גרמניה פורשה פורשה 956
1981 איטליה לנצ'יה לנצ'יה מונטה קרלו
1980 איטליה לנצ'יה לנצ'יה מונטה קרלו
1979 גרמניה פורשה פורשה 935
1978 גרמניה פורשה פורשה 935
1977 גרמניה פורשה פורשה 935
1976 גרמניה פורשה פורשה 936\פורשה 908
1975 איטליה אלפא רומיאו אלפא רומיאו 33TT12
1974 צרפת מאטרה מאטרה MS670
1973 צרפת מאטרה מאטרה MS670
1972 איטליה פרארי פרארי 312 PB
1971 גרמניה פורשה פורשה 917\פורשה 908
1970 גרמניה פורשה פורשה 917\פורשה 908
1969 גרמניה פורשה פורשה 908
1968 ארצות הברית פורד פורד GT40
1967 איטליה פרארי פרארי 330 P3
1966 ארצות הברית פורד פורד GT40
1965 ארצות הברית שלבי שלבי קוברה דייטונה
1964 איטליה פרארי פרארי GTO 250
1963 איטליה פרארי פרארי GTO 250
1962 איטליה פרארי פרארי GTO 250
1961 איטליה פרארי פרארי 250 TR61
1960 איטליה פרארי פרארי 250 TR59/60
1959 בריטניה אסטון מרטין אסטון מרטין DBR1
1958 איטליה פרארי פרארי 250 TR
1957 איטליה פרארי פרארי 290\315\335
1956 איטליה פרארי פרארי 860 מונזה
1955 גרמניה מרצדס-בנץ מרצדס-בנץ 300 SLR
1954 איטליה פרארי פרארי 375\750 מונזה
1953 איטליה פרארי פרארי 340

קישורים חיצוניים עריכה