אליצור
אליצור היא אגודת ספורט דתית מיסודה של הסתדרות הפועל המזרחי, נוסדה בשנת 1939.
 | |
| ענפי ספורט | כדורסל, כדורעף, שחמט, כדורגל |
|---|---|
| יושב ראש | אלי עציון |
| תאריך ייסוד | 1939 |
תולדות התנועה עריכה
בשנת 1938 החלו יחיאל אליאש ואברהם בר-אוריין בארגון מחלקות דתיות בהגנה. מכיוון שההגנה סירבה לארגן יחידות דתיות נפרדות, והתעקשה שיש לגייס את האנשים לפי סדר רישומם לגיוס, נהגו אליאש ובר-אוריין לבצע רישום מוקדם של האנשים[1]. לצורך כך הקימו את "משמרות אליצור", אשר הוגדר כארגון ספורט ושימש כמסווה לפעילות בהגנה, בדומה לשימוש של חברי הגנה אחרים בכרטיסי חבר של הפועל או מכבי. אולם בניגוד להפועל ומכבי, בתקופה הראשונה לא עמדה מאחורי אליצור כל פעילות ספורטיבית. את השם אליצור הציעו הרב משה צבי נריה ואברהם קסטנבוים[2].
מטרות הארגון הוגדרו בפרסום בהצופה באפריל 1939 כ[3]:
- "לחסן את כוחותיו הגופניים של הצעיר והעובד הדתי, להכשיר מחנה מגובש לפעולות יישוביות לאומיות־דתיות, להחדיר את רוח המשמעת והסדר בחוגי הנוער הדתי וחינוך של נאמנות למפעל בנין ארץ ישראל עובדת דתית".
לצד הארגון הוקם ארגון "ידידי אליצור" שנועד לדאוג למשאבים לפעילות הארגון, ליצור אוירה חיובית לפעילות של אליצור ולהעלות את מספר חברי אליצור[3].
במאי 1939 ארגן משמרות אליצור בכפר הנוער הדתי, במימון שהועבר על ידי הרב מאיר בר-אילן, קורס מפקדים במתכונת של הקורסים של ההגנה, על מנת להתמודד עם המחסור במפקדים דתיים בהגנה. קורס נוסף התקיים בנחלת יהודה בשנת 1940[4].
באביב 1939 קיבל אליאש רשות מהוועד הפועל של הפועל המזרחי לארגן פעילות ספורטיבית באליצור[5] והוא החל בארגון שיעורי התעמלות בתל אביב, ירושלים, רחובות, פתח תקווה, חדרה[6] וחיפה[7]. בחיפוש אחר מדריכי ספורט פורסם בעיתון הצופה קריאה לכל מי שיש לו ניסיון בהדרכת ספורט או מכיר מדריך כזה להפנות אותו לארגון[8]. במהלך החיפוש מצא אליאש את ראובן גרייסמן שלמד לימודים על תיכוניים בספורט בגרמניה בקבוצה הדתית רמת השומרון שישבה בפרדס חנה והוא מינה אותו למרכז מקצועי של אליצור. להנהלת אליצור מונו צבי ברנשטיין, שמעון וסרמן, יהודה שפיגל, האדריכל אברהם שרגנהיים שהיה ממנהיגי מכבי העולמי ויחיאל אליאש[9].
יום ייסוד אליצור הרשמי נקבע לט"ו באב תרצ"ט וביום זה נפתח קורס ראשון למדריכי ספורט של התנועה בכפר הרואה[10][11]. הקורס נמשך שבעה שבועות והשתתפו בו 36 חניכים. בנוסף להדרכה באתלטיקה קלה, התעמלות ומשחקי ספורט ניתנה הדרכה של קורס מ"כים מטעם ההגנה. בהמשך התקיימו קורסים מחוזיים שהכשירו עוד 85 מדריכים ומדריכות, אולם אלו לא הספיקו לאור כמות החניכים הגדולה. בראשית הדרך הגיע עיקר המימון מהמחלקה להכשרה גופנית של הוועד הלאומי ומהמרכז העולמי של המזרחי הודות לתמיכה הרבה של הרב מאיר בר-אילן. לעומת זאת, הפועל המזרחי, שהייתה ענייה מאוד באותה תקופה העבירה רק סכומים קטנים.
באוגוסט 1940 התקיים כינוס ארצי ראשון של משמרות אליצור[12].
בחול המועד פסח תש"א ארגן התנועה יום ספורט ארצי[13]. קבוצות הכדורגל של אליצור לא שחקו בליגות של ההתאחדות מפני שלא הסכימו לשחק בשבת, למעט הקבוצה הירושלמית אשר לאור מספר הקבוצות הלא יהודיות בליגה שלא שיחקו בשבת, הוסכם שתוכל גם היא לא לשחק בשבת. דבר זה גרם לפגיעה ברמת משחקי הכדורגל של רוב קבוצות אליצור[14].
בסוף שנת תש"א היו באליצור 36 סניפים ובהם 2440 חברים. בקיץ 1942 הוציאה אליצור מכתב של ד"ר אהרן ברט, הרב ישעיהו שפירא ופרופסור אברהם הלוי פרנקל שקרא לידידי אליצור לפעול להגדלת התנועה, ליצירת אווירה אוהדת לתנועה בקרב הציבור הדתי ולהשגת מימון לפעילות הארגון[15].
אליצור דרשה שיהיה לה נציג בהנהלת המחלקה להכשרה גופנית של הוועד הלאומי אך עד אמצע שנת 1942 לא הושג הסכם בנידון.
משנת 1943 ניהל אברהם בר-אוריין את פעילות ההסברה בארגון.
בנובמבר 1944 חתמה תנועת אליצור על קול קורא תחת הכותרת "מלחמה לנוער העברי בטרור ובמבצעיו", שסימן את פתיחת הסזון[16].
באפריל 1947 היו בארגון כ-7000 חברים[17].
בשנים שטרם קום המדינה, לאחר סירוב הפלי"ם להכנסת לוחמים דתיים לשורותיו, הקים אברהם בר-אוריין את ה"הסקציה הימית" בארגון.
לאחר הקמת המדינה עריכה
לאחר הקמת המדינה[18] הסתיים תפקידה של אליצור כפלטפורמה של הכנה לקראת גיוס, והיא הפכה לארגון ספורטיבי עם התמקדות בפעילות חברתית. בין השאר דאגה האגודה להקמת סניפים בעיירות הפיתוח. אחרי פרישתו של יחיאל אליאש התמנה אברהם בר אוריין להובלת אליצור.
המנהל הבא של אליצור היה ד"ר יהושע ירון, בוגר הקורס הראשון של לימודי חינוך גופני במכון וינגייט, אשר שירת בתפקיד עד 1955 עת מונה מחליפו כיו"ר האגודה זאב ברוורמן אשר כיהן בתפקיד כ־45 שנה.
בקיץ 2015 חידשה אליצור את מסורת הנבחרות, אותן היא שולחת מחוץ לישראל והוקמה נבחרת נערים שנסעה למסע משחקים בארצות הברית מול קהילות יהודיות, את הנבחרת אימן רועי שרוני.
יו"ר הארגון הוא אלי עציון[19].
בספטמבר 2017 נבחר אלי עציון לקדנציה שנייה בתפקיד יו"ר הארגון.
קבוצות ספורט באגודת אליצור עריכה
|
- אליצור פתח תקווה
- אליצור נתניה
- אליצור אלקנה
- אליצור ירושלים
- אליצור קריית מוצקין
- אליצור חולון
- אליצור שוהם
- אליצור יפו-תל אביב
- אליצור יהוד
- בעבר:
- אליצור יהודה
- אליצור ראשון לציון
- אליצור בר-אילן
- אליצור כרמיאל
- אליצור כפר סבא
- אליצור הוד השרון
- אליצור כוכב יאיר
- בעבר:
- אליצור תל אביב
- אליצור יבנה
- אליצור סעד
- אליצור פתח תקווה
- אליצור לוד
קישורים חיצוניים עריכה
- אתר אליצור ישראל
מרוץ הלפיד המסורתי של אליצור ממודיעין לירושלים, יומני כרמל, ינואר 1949 (התחלה 2:50)
הערות שוליים עריכה
- ^ ראו למשל: היום מתחילה ההתגייסות לשירות הלאומי, הצופה, 10 בספטמבר 1939
- ^ יחיאל אליאש, מעשה הבא בחזון, עמודים 211, 215-216
- ^ 1 2 באיגוד הספורטיבי הדתי "אליצור", הצופה, 30 באפריל 1939
- ^ יחיאל אליאש, מעשה הבא בחזון, עמודים 224-225
- ^ דב רוזן, אליצור, הצופה, 1 במאי 1939
- ^ חדרה, הצופה, 16 ביולי 1939
- ^ חיפה - אליצור התחיל בפעולותיו, הצופה, 13 ביוני 1939
- ^ מדריכים לאספורט, הצופה, 30 במאי 1939
- ^ יחיאל אליאש, מעשה הבא בחזון, עמודים 236-238
- ^ באיגוד ספורטיבי-דתי "אליצור", הצופה, 26 ביולי 1939
- ^ פתיחת הקורם למדריכים ב"אליצור", הצופה, 3 באוגוסט 1939
- ^ הפגישה הארצית הראשונה של משמרות אליצור, הצופה, 16 בספטמבר 1940
- ^ יחיאל אליאש, מעשה הבא בחזון, עמודים 239-241
- ^ יחיאל אליאש, מעשה הבא בחזון, עמוד 243
- ^ יחיאל אליאש, מעשה הבא בחזון, עמוד 246
- ^ מלחמה לנוער העברי בטרור ובמבצעיו, דבר, 21 בנובמבר 1944
- ^ כינוס חצי היובל של הפועל המזרחי, דבר, 8 באפריל 1947
- ^ אריאל הורוביץ, לרוץ בלי שהכיפה תיפול, מקור ראשון -דיוקן 30/10/2020
- ^ עדו בן פורת, אלי עציון נבחר ליו"ר אליצור, באתר ערוץ 7, 27 בנובמבר 2013