אלכסנדרי זוסלין הכהן
הרב אלכסנדרי הכהן[1] (הרב גם נודע בראשי תבות מהרז"ך, רז"ך וגם מהרא"ך), פעל בפרנקפורט, היה מחשובי פוסקי חכמי ישראל במחצית הראשונה של המאה ה־14, מחבר ספר האגודה.
| לידה |
לא ידוע ארפורט, ארכיבישופות מיינץ |
|---|---|
| פטירה |
1349 ה'ק"ט ארפורט, ארכיבישופות מיינץ  |
| מקום פעילות | רב בערים קלן, ורמיזא, ופרנקפורט |
| תקופת הפעילות |
?–1349 |
| תחומי עיסוק | פרשן תלמוד, פוסק |
| רבותיו | רבי מרדכי בן הלל, רבי יצחק מדורא |
| תלמידיו | רבי אברהם מזונשהיים (מחבר ספר ברוך שאמר), רבינו שמשון ברוך שאמר[דרוש מקור], רבי מאיר בן ברוך הלוי מווינה |
| בני דורו | הרב יעקב בעל הטורים |
| חיבוריו | ספר האגודה |
  | |
ספר האגודה עריכה
הרב אלכסנדרי הכהן כתב את "ספר האגודה" שבו הוא מסכם את המסקנה ההלכתית של כל סוגיא בתלמוד, כולל סוגיות העוסקות בדיני טומאה וטהרה, קדשים והלכות זרעים – סיכום הלכתי שנחשב כנדיר לחכמי ישראל בזמן ההוא.
לרוב, כתובים סיכומיו על פי דעתם של גדולי הפוסקים שחיו לפניו – הרי"ף, ר"י הזקן, רבינו תם, הרשב"ם, המרדכי, הרא"ש, הראבי"ה והראב"ן. הרמ"א הסתמך עליו רבות בהגהותיו לשולחן ערוך[2].
ספר האגודה נועד להיות ספר הלכתי פרקטי, בדומה לספרו של הרא"ש, אבל הספר תמציתי יותר והמחבר מקצר ומשמיט את המשא ומתן התלמודי. אמנם, בהשוואה של ספר האגודה עם ספר הטורים, שנכתב על ידי בן דורו ר' יעקב בן אשר, ניכר הבדל גדול בשיטת העריכה. האגודה, בדומה לספר המרדכי, נכתב על סדר מסכתות התלמוד, וסוגייתיו, ומהווה שילוב של פרשנות תלמודית, מסורות פסיקה של חכמי אשכנז ותשובות הלכתיות בנושא. ספר הטורים לעומת זאת, מסודר לפי נושאים וסימנים, ומנותק מהסדר התלמודי המקורי, מה שמאפשר צמידות רבה יותר לנושא ספציפי על נגזרותיו.
הספר הוא בין הספרים הבודדים שנכתבו בזמנו שכללו הלכות שאינן נוגעות לזמן הגלות, כגון הלכות קרבנות ומצוות התלויות בארץ.
ספר האגודה השפיע על הפסיקה האשכנזית מאוד, אבל לא היה ניכר בכתביהם של הפוסקים הספרדים בדורות שאחריו. הוא מובא פעמים לא מעטות על ידי הבית יוסף, אך לרוב מכלי שני[3]. פוסקי אשכנז במאה ה־15, כגון ר' יעקב בן משה מולין (מהרי"ל) ור' יעקב וייל (מהרי"ו) החשיבו מאוד את פסקי בעל ספר האגודה. המהרי"ו אף חיבר כעין "קיצור" של ספר האגודה שפורסם בשנת 1610 תחת השם "חידושי אגדה".
מוות על קידוש השם עריכה
יש סוברים כי הרב אלכסנדרי נהרג בפרעות שהתחוללו בימי המוות השחור, ונספה יחד עם עוד כ־3,000 יהודים בשריפה בטבח ארפורט בשנת 1349 בפרעות שהתרחשו בזמן מגפת המוות השחור. ר' ישראל ברבי יואל מארפורט, שניצל מן ההריגה, כתב קינה על האירוע, בשם: "ציון אֲרַיַוֵךְ בכי" ובה מוזכר ר' אלכסנדר זוסלין:
- ערפורט מהודרה,
- לה שם ברוב עשרה,
- שם הוד כבוד תורה,
- חק דת פליליך
- זכו נזיריה
- צחו צעיריה,
- נעמו נעריה –
- בם רב אציליך
- הרב אלכסנדרי
- כהן וראש נזרי
- לעשות רצון יוצרי
- עז כשחליך[4].
לעומת זאת יש חולקים וסוברים כי לא נהרג על קידוש השם, וטענתם שרבנים בדורות שאחריו (כמו המהרי"ל וחבריו) אינם מזכירים אותו בתיאור "הקדוש" כפי מנהגם להזכיר אנשים שמתו על קידוש השם[5].
| תקופת חייו של הרב אלכסנדרי זוסלין הכהן על ציר הזמן |
|---|
 |
קישורים חיצוניים עריכה
- ספר האגודה, באתר היברובוקס
אלכסנדר זוסלין (נפטר 1349), הכהן, דף שער בספרייה הלאומית- ספר האגודה, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי (חלקי)
הערות שוליים עריכה
- ^ כך שם בעל האגודה בהקדמתו לדפוס המקורי של י' כ"ץ. וגם על פי כתב יד של ספר האגודה שהיה בבעלות הרב נתן הכהן אדלר שנכתב בשנת ה'רל"ג -הקדמה לספר האגודה בעריכת הרב א. בריזל דף כה.
- ^ הרב חיים יוסף דוד אזולאי, שם הגדולים, מערכת ספרים, אות א, סימן ט"ז.
- ^ יורה דעה, עג, אגור בשם אגודה. לעומת הב"ח, המצטט מספר האגודה ישירות.
- ^ מתוך ספר קינות דפוס לובלין שע"ז, מצוטט בהקדמה לספר האגודה בהוצאת הרב אברהם יוסף צ'יק.
- ^ אוצר הגדולים ערך מספר תשע"ז.