אלכסנדר דאלרימפל
אלכסנדר דאלרימפל (באנגלית: Alexander Dalrymple; 24 ביולי 1737 – 19 ביוני 1808) היה גאוגרף סקוטי וההידרולוג הראשי של האדמירליות הבריטית. הוא היה התומך העיקרי בתיאוריה שקיימת יבשת עצומה שלא התגלתה בדרום האוקיינוס השקט, טרה אוסטרליס אינקוגניטה. הוא הפיק אלפי תרשימים ימיים, מיפה לראשונה ימים ואוקיינוסים, ותרם משמעותית לבטיחות הספנות.[1] התיאוריות שלו עוררו מספר משלחות בחיפוש אחר ארץ מיתית זו, עד שמסעו השני של ג'יימס קוק (1772–1775) הביא למסקנה שאם היא קיימת, היא נמצא דרומה יותר מקו רוחב °65 של קו הרוחב הדרומי.[2]
 | |
| לידה |
24 ביולי 1737 אדינבורו, ממלכת בריטניה הגדולה  |
|---|---|
| פטירה |
19 ביוני 1808 (בגיל 70) לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| ענף מדעי |
גאוגרפיה, הידרולוגיה, הידרוגרפיה |
| מוסדות | |
| פרסים והוקרה |
עמית החברה המלכותית |
  | |
ביוגרפיה עריכה
דאלרימפל נולד בניו-היילס, ליד אדינבורו, האחד-עשר מתוך חמישה-עשר ילדיהם של סר ג'יימס דאלרימפל ואשתו ליידי כריסטיאן המילטון, בתו של הרוזן מהאדינגטון.[3]
הוא נסע ללונדון בשנת 1752 ומונה לעבוד בחברת הודו המזרחית הבריטית, והוצב לראשונה במדרס. הוא הגיע למדרס בשנת 1753. בזמן שהיה עם חברת הודו המזרחית הוא התעניין באפשרויות הסחר עם הודו המזרחית וסין, ובהמשך ניהל משא ומתן על הסכם עם הסולטאן סולו וביקר בקנטון בגיל 22. הוא נבחר לסגן מושל זמני על ידי מועצת מנילה עם עזיבתו של דוסון דרייק ב־29 במרץ 1764. לאחר מכן הוא עזב את מנילה ב -10 באפריל לפגישה עם הסולטן אלימודין הראשון.
בשנת 1765 חזר ללונדון שם נבחר לעמית של החברה המלכותית. שם התוודע למהנדס האזרחי ג'ון סמיטון, שבמהלך מחקריו על טחנות רוח תכנן סולם תיאורי לציון מהירות הרוח. סולם זה פורסם בעיתון שעבורו הוענק לו מדליית קופלי. בספר – "סולם מהירות הרוח: סולם הבופור" מספר הסופר סקוט הולר כי מסעותיו של דאלרימפל שכנעו אותו. שסולם סטנדרטי למדידת מהירות הרוח בים יהיה בעל ערך רב עבור המלחים, וכי הוא כלל את הסולם של סמיטון בעבודתו בניווט מעשי, שכתב בסביבות 1790 אך מעולם לא פורסם.[4] הוא האמין כי דאלרימפל העביר מידע זה לפרנסיס בופורט, שמאוחר יותר זיקק את סולם הרוח הנושא את שמו.
תוך כדי תרגום כמה מסמכים ספרדיים שנתפסו בפיליפינים בשנת 1762, מצא דאלרימפל את עדותו של לואיס ואס דה טורס שהוכיח על קיום מעבר ימי דרומית לגינאה החדשה המכונה מצר טורס. גילוי זה הביא את דאלרימפל לפרסם את האוסף ההיסטורי של מסעות ותגליות בדרום האוקיינוס השקט בשנים 1770–1771, שעורר עניין רב בדבר טענתו לקיומה של יבשת לא ידועה, שכונתה "טרה אוסטרליס", על ידו ועל ידי קרטוגרפים שקדמו לו. בינתיים, ג'יימס קוק מונה במקומו להוביל את המשלחת לדרום האוקיינוס השקט אשר בשנת 1770 גילתה את החוף המזרחי של אוסטרליה.
בשנת 1772 פרסם דאלרימפל את מערך הגרפים הראשון שלו, ארבעה מהם היו מהים סביב סולו. בשנת 1779 הוא עמד בראש המשרד ההידרולוגי של חברת הודו המזרחית, ושל משרד האדמירליות בשנת 1795.
בשנת 1782 נבחר דאלרימפל כחבר זר באקדמיה המלכותית השוודית למדעים.
קישורים חיצוניים עריכה
- אלכסנדר דאלרימפל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Howard T. Fry, Alexander Dalrymple (1737-1808) and the Expansion of British Trade, London, Cass for the Royal Commonwealth Society, 1970
- ^ Portrait of Alexander Dalrymple, web.archive.org, 2015-04-02
- ^ Dictionary of National Biography, Dalrymple, Alexander (1737–1808), hydrographer by Andrew S. Cook
- ^ Dalrymple, Alexander (ca. 1790). Practical Navigation. Printer's proof. National Library of Scotland, shelfmark Nha.M90 (3)