אלמנט מים
| ערך ללא מקורות | |
אלמנט מים הוא מרכיב בעיצוב גנים לאורך ההיסטוריה בעולם כולו. למים משמעויות רבות בתרבויות העולם, החל ביצירת חיים, שפע, ברכה, טוהר וכלה בכוח טבע הרסני.
השימוש במים בעיצוב הגן ובאדריכלות נוף משתנה, בהתאם לתפקיד המים ותכונותיהם במקום הספציפי. אדריכלי הנוף מתאימים את אופי ועיצוב אלמנט המים לרוח המקום (Genius loci), למשמעותם בו או למשמעות אותה המתכנן מעוניין לייצר ולקשר בין המים לבין האדמה והטבע.
אלמנטי מים באדריכלות הנוף בישראל עריכה
על אף שמים הם מצרך יקר בישראל, השימוש במופעי המים באדריכלות הנוף בישראל נפוץ יחסית בימינו. ניתן לראות שימוש באלמנטים של מים באדריכלות הנוף הישראלית כבר בראשוני השטחים הציבוריים הפתוחים שעוצבו בתל אביב – ביניהם הבריכה בשדרות רוטשילד שקיימת במקום עד היום וכיכר צינה דיזנגוף שעברה שינויים רבים אך תמיד נשארה במרכזה המזרקה.
טיפולוגיה של אלמנטי מים עריכה
בריכות עריכה
- בריכת השתקפות – בריכה רדודה שתפקידה להעצים ולשקף אובייקטים הנמצאים סביבה תוך יצירת תחושת רוגע אצל המתבונן בה.
- בריכת שכשוך – בריכה רדודה אשר ניתן להיכנס למימיה, מאפשרת למשתמשים ילדים ומבוגרים ליהנות מהמים, לעיתים אף מספקת מקום משחק ומשלבת סילוני מים.
- בריכת אקולוגיות – בריכה שיכולה להיות מיועדת לרחצה או שכשוך, ומאידך יכולה לשמש כבריכת נוי בלבד. הבריכה לרוב מחולקת לאגנים, ביניהם עוברים המים. ונקיון המים נשמר על ידי תהליכים ביולוגיים המתבצעים באמצעות צמחית מים.
- בריכת נוי – גוף מים המשמש לעיטור הגן והדגשת הארכיטקטורה שסביבו.
רחבת הבימה - בריכת השתקפות עריכה
_Square_P1130871.JPG)
מתחם הבימה, שבתל אביב קיים עוד משנות ה-40 של המאה הקודמת, במהלך השנים עבר שינויים רבים. בשנת 2007, מבנה התיאטרון עבר שיפוץ וכך גם הכיכר הצמודה לו, בעקבות ההחלטה לבנות מתחת לכיכר חניון תת-קרקעי. הכיכר תוכננה ועוצבה על ידי הפסל דני קרוון ואדריכלית הנוף ליטל סמוק.
העקרונות התכנוניים לשיפוץ הכיכר היו אזכור הקשר לעיר הלבנה - במינימליזם נקי, שימוש בשדרות ברושים שאפיינו בעבר את המקום, בריצוף בצבע חול כמסמל את הכורכר. יצירת גן שקוע המאזכר את המשתלה העירונית שהייתה במקום בזמן פעילותו של אברהם קרוון, אדריכל הגנים של העיר תל אביב (בין השנים 60–1940) ואביו של דני קרוון. מטרתו של המתכנן הייתה לייצר מרחב ציבורי מזמין שייצג את ההיסטוריה של המקום.
בסמוך לגן השקוע, ממוקמת בריכת השתקפות שחורה, הבולטת כמראה גדולה לשמיים על רקע המרצפות הבהירות הבוהקות. הבריכה משקפת למתבוננים בה מזוויות שונות את המבנים המקיפים את הכיכר ואת הפסל התרוממות של האמן מנשה קדישמן.
אתר הנצחה בקיבוץ דפנה – בריכת נוי וזיכרון עריכה
אתר ההנצחה לנופלים בני קיבוץ דפנה, בכל מלחמות ישראל, הוקם בשנת 1981 ותוכנן על ידי אדריכל הנוף חיים כהנוביץ', והפסל יצחק שמואלי. אתר ההנצחה כולל רחבה עגולה הצמודה לקיר עליו שמות הנופלים, שמוקפת בבריכת מים, בתוך הבריכה שמשקפת את העצים והגן שסביב, עובר שביל אבני מדרך יצוקות מבטון. הבריכה משרה על המבקר באתר תחושת רוגע ושקט ומדגישה את הרחבה שבמרכזה. הצורה העגולה של הבריכה מנתקת את האתר תחושתית מהסביבה ומאפשרת התייחדות עם זכר הנופלים בתוך הגן. אפשרות ההליכה על אבני המדרך מעל המים מייצרת חוויית מעבר בין הסביבה היומיומית למרחב שמיועד לזיכרון.
תעלות מים עריכה
- תעלות השקיה של הגן האסלאמי – כנהוג בגנים אסלאמיים לאורך ההיסטוריה, הגן מחולק על ידי תעלות השקיה המסודרות באופן גאומטרי, התעלות מסמלות לרוב נהרות, התעלות מגיעות לבריכה או מזרקה המשמשת להיטהרות. באדריכלות הנוף העכשווית משתמשים לעיתים בתעלות מים המדמות את התעלות בגן האסלאמי לשימור מסורת ותרבות וליצירת קונטקסט מקומי.
- דימוי טבעי (נחל) – תעלה המתחקה בצורתה אחר צורות של מופעי זרימת מים בטבע, על משמעויותיהם השונים: חיים, המשכיות, שפע.
כיכר קרייטמן – תעלת מים המדמה נחל עריכה
הכיכר שנמצאת בקמפוס אוניברסיטת בן-גוריון שבבאר שבע, תוכננה על ידי אדריכלי הנוף שלמה אהרונסון, לאונרדו גורביץ' ותמר קורן. ביצועה הסתיים בשנת 1994. זו הכיכר המרכזית בקמפוס, היא מוקפת במתחם קבלת הפנים של האוניברסיטה, ואזורים המיועדים לשהייה ומפגש ונחצית על ידי נתיבי תנועת הולכי רגל מרכזיים. מטרת המתכננים הייתה ליצור קשר בין הטבע - קווים רכים וזורמים, לבין עולם ההשכלה והקוגניציה – קווים אורתוגונליים וקשים. בלב הכיכר עובר אלמנט מים ייחודי – תעלת מים מתפתלת המייצגת נחל בוואדי מדברי פראי. נחל זה מעוצב באופן מוקפד ומוסיף עניין ורוח חיים לרחבה המבונה, תוך השתלבות בנוף המדברי הטבעי.
כיכר סוזן דלל – תעלות מים המאזכרות תעלות השקיה עריכה
הכיכר הצמודה למרכז סוזן דלל, בשכונת נווה צדק שבתל אביב, תוכננה על ידי אדריכל הנוף שלמה אהרונסון, אדריכלית ג'ודי גרין ואדריכלית נוף ברברה אהרונסון. ביצועה הסתיים בשנת 1989 והוא היווה פרויקט מרכזי בתוכנית שיקום שכונת נווה צדק. הכיכר שממוקמת בין שני מבנים, תיאטרון ובית ספר לריקוד, משמשת לפעילויותיהם ולפעילות תושבי השכונה. עיצוב הכיכר מאזכר את ההיסטוריה העשירה של האזור, באמצעות נטיעת עצי ההדר המסמלים את הפרדסים שהיו במקום בעבר. אלמנט המים של תעלות המתחקות אחר תעלות ההשקיה שהיו נהוגות בחקלאות המקומית המסורתית מכתיב לכיכר צורניות גאומטרית רשמית, לצד דימויים היסטוריים.
מזרקות עריכה
ערך מורחב – מזרקה
- מזרקה יוצרת מופע של סילוני מים וצלילים.
