ויקיפדיה

אלן ווד

אלן ויליאם ווד (שם מלא באנגלית: Allen William Wood; נולד ב-26 באוקטובר 1942) הוא פילוסוף אמריקאי המתמחה בהגותו של עמנואל קאנט ובהוגי האידיאליזם הגרמני, ועוסק רבות בסוגיות של אתיקה ובפילוסופיה פוליטית וחברתית. ווד הוא פרופסור לפילוסופיה בקתדרה על שם רות נורמן הולס באוניברסיטת אינדיאנה, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת סטנפורד, והחזיק במשרות הוראה באוניברסיטאות רבות, בארצות הברית ובאירופה. בנוסף לממוחיות שלו בהגות גרמנית, ווד ידוע גם כמבקר חריף של פילוסופיה אתית הנשענת על ניסויי מחשבה של בעיות הקרונית.[1][2]

אלן ווד
Allen W. Wood
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1942 (בן 82 בערך)
סיאטל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים ריד קולג', אוניברסיטת ייל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת סטנפורד עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין פילוסופיה, פילוסופיה של המוסר, האידאליזם הגרמני, מחשבה חברתית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף, אקדמאי, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ קאנט, פיכטה, הגל, מרקס, שפינוזה, רוסו, מנדלסון
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
מלגת גוגנהיים עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חיים וקריירה עריכה

ווד נולד בעיר סיאטל שבמדינת וושינגטון. הוא החזיק במשרות של מרצה באוניברסיטת קורנל, אוניברסיטת ייל, אוניברסיטת סטנפורד, שם הוא כיום פרופסור אמריטוס, ומרצה באינדיאנה אוניברסיטה מאז 2008.

בנוסף, הוא שימש מרצה אורח באוניברסיטת מישיגן, אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ובאוניברסיטת אוקספורד, שם היה פרופסור אורח ב-2005, ובאוניברסטאות נוספות באירופה, בהן האוניברסיטה החופשית של ברלין.

עבודה פילוסופית עריכה

ווד כתב רבות על נושאים רבים בפילוסופיה מוסרית וחברתית, ופרסומים שחיבר כוללים: דת המוסר של קאנט (Kant's Moral Religion) ב-1970, התאולוגיה הרציונלית של קאנט (Kant's Rational Theology) ב-1978, קארל מרקס (Karl Marx) ב-1981, המחשבה האתית של הגל (Hegel's Ethical Thought) ב-1990, המחשבה האתית של קאנט (Kant's Ethical Thought) ב-1999, חובות מטרידות (Unsettling Obligations) ב-2002, קאנט (Kant) ב-2004 (שתורגם לעברית ברסלינג ב-2006), אתיקה קנטיאנית (Kantian Ethics) ב-2007 וההתפתחות החופשית של כל אחד: מחקרים בחופש, זכות ואתיקה בפילוסופיה גרמנית קלאסית (The Free Development of Each: Studies in Freedom, Right and Ethics in Classical German Philosophy) ב-2014. הוא המשיך את סדרת "המחשבה האתית של X" עם ספרו המחשבה האתית של פיכטה (Fichte's Ethical Thought) ב-2016, ובכך הגשים את שאפיפתו, שאחרי שכתב ספר על המחשבה האתית של הגל וספר על המחשבה האתית של קאנט, יכתוב על פיכטה.[3]

יחד עם פול גייר (Paul Guyer), ווד הוא העורך הכללי של מהדורת קיימברידג' של כתבי קאנט בתרגום לאנגלית, לאחר שתרם לה שישה כרכים.[4]

אתיקה קנטיאנית עריכה

ווד הוא חוקר מוביל בפילוסופיית המוסר של קאנט. הוא פעל רבות לתיקון מה שהוא רואה כהשקפות מקובלות מוטעות של פילוסופיית המוסר של קאנט, ולהבהרת המטרות והמבנה הנכונים של תיאוריה מוסרית והדרך שבה תיאוריות מוסריות מתייחסות להכרעות מוסריות רגילות.[3] הוא טען ש ג'ון רולס ואונורה אוניל (Onora O'Neill) גרמו לאנשים להתייחס יותר ברצינות לתיאוריה האתית הקאנטיאנית.[5] ווד מציע שרבות מהבעיות ביחס לאתיקה קנטיאנית משותפות לכל התיאוריות האתיות, וכי בהקשר לבעיות הנוגעות לרצון החופשי לשום תיאוריה יריבה אין פתרון מספק.[3]

ווד תרגום מחדש לאנגלית את הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות של קאנט.[6] זהו הטקסט היחיד של קאנט שהוא מלמד בקורס כללי על תיאוריה אתית.[3] הוא העיד על עצמו כי "בחמישים הפעמים הראשונות שקראתי את 'הנחות היסוד' לא הבנתי אותו כלל, אך הפנמתי הרבה מהטעויות הנפוצות, כי קל לבצע אותן והן קודשו על ידי אחרים בדורות של קריאה שגויה".[5]

תיאוריות אתיות אחרות עריכה

בהתכתבות עם הפילוסופית הישראלית מיכל סגל שהתפרסמה בכתב העת "דחק", ווד התייחס להערכתו הרבה להגותם של הגל ומרקס,[7] והוסיף כי:

אני אכן מוצא את עצמי נוטה למדי לטובת המחשבה של מרקס – אף כי לא ל"מרקס-יזם", אם מונח זה מתייחס לאותן התנועות שביצעו פשעים מחרידים,המזכירים את הברבריות של הדת, בהשתמשן בשמו של מרקס כתירוצן העלוב. אך אם המונח 'מרקסיזם' מתייחס למחשבתו של מרקס עצמו, הרי שאני שמח להחשיב את עצמי כ'מרקסיסט', כל עוד דבר זה מתיר לי, כמו כן, ובה במידה, לתאר את עצמי כקאנטיאני, פיכטיאני, הגליאני, שפינוזיסט או רוסויאני. אני גם נמשך למדי לפילוסופיה של משה מנדלסון, במיוחד כפי שזו מוצגת בחלק הראשון של 'ירושלים' וב'מועדי שחר'. אני מסכים במיוחד עם מחשבתו של מנדלסון, שלכל אדם ישנה זכות שאין להפקיעה, שלא ידחקו בו לקבל או לדחות אמונה כלשהי באמצעות שימוש בשוחד או באיומים – בין אם בחיים אלו או בחיים עתידיים. אמונות צריכות לעולם להתקבל או להידחות אך ורק על בסיס טעמים וסימוכין באשר לאמיתותן הסבירה.

אף על פי שווד הציג עמדה ביקורתית כלפי גישות של מוסריות תועלתני ותוצאתני, הוא לא נמנע מלעסוק בהגותם של נציגי מסורת אלו. כמו כן, ווד ציין כי הוא והפילוסוף שלי קגן תמיד היו "עמיתים ידודתיים מאוד בייל".[5] הוא טען כי אתיקה עכשווית של סגולות טובות "הוסיפה עוד פרספקטיבה בעלת ערך", ותייחס זאת ל"מאמר מתלהם למדי" של ג.א.מ. אנסקום[5] "Modern Moral Philosophy" (פילוסופיה מוסרית מודרנית).[8]

ווד העלה ספקות לגבי הסברה שאינטואיציות מוסריות יכולות להוות מקור אמין באפיסטמולוגיה מוסרית,[3] והעלה התנגדויות מיוחדות לשימוש ניסוי המחשבה של "בעיית הקרונית" בתיאוריה האתית.[1][2][9] ביקורת זו נקשרת גם לביקורתו כלפי פסיכולוגים של המוסר דוגמת ג'ונתן היידט המסתמכים על בעיית הקרונית.[10]

ווד הציע כי כל התיאוריות האתיות אינן ודאות, מפוקפקות ואינן מתאימות לאמונה מוצדקת,[3] מה שמרמז שעקרונות היסוד לאתיקה (כגון אלה שפותח על ידי קאנט) נשארים שימושיים מכיוון שהם מאפשרים לאנשים עם נקודות מבט שונות כדי למסגר את טיעוניהם באופן משכנע.[9] הוא הציע שלערכים אתיים בסיסיים, כמו שגשוג אנושי וכבוד האדם, יש תפקיד כדי לסייע לאנשים לחשוב טוב יותר על "המצבים הבעייתיים להחריד העומדים בפנינו".[9]

בנאום המרכזי שלו בפני בית הספר למשפטים באוניברסיטת קייפטאון ב-2007, השווה ווד ממלכת התכליות של קאנט לאידיאל האפריקאי של אובונטו, והציע שאף על פי ששני הרעיונות לא היו זהים, הם מייצגים במידה רבה את אותה תגובה ל מצב האנושי, כפי שבא לידי ביטוי בתנאים תרבותיים והיסטוריים שונים.[11]

ביבליוגרפיה נבחרת עריכה

בעברית עריכה

באנגלית עריכה

ספרים עריכה

  • Kant's Moral Religion, Ithaca, NY: Cornell University Press, 1970.
  • Kant's Rational Theology, Ithaca, NY: Cornell University Press, 1978.
  • Karl Marx, London: Routledge and Kegan Paul, 1981.
  • Hegel's Ethical Thought, Cambridge: Cambridge University Press, 1990.
  • Kant's Ethical Thought, Cambridge: Cambridge University Press, 1999.
  • Unsettling Obligations: Essays on Reason, Reality and the Ethics of Belief, Stanford, CA: CSLI Publications, 2002.
  • Immanuel Kant: Grundlegung zur Metaphysik der Sitten: Ein einführender Kommentar (with Dieter Schönecker), Paderborn, Germany: Schöningh-Verlag (UTB Wissenschaft), 2002
  • Kant (Blackwell Great Minds), Hoboken, NJ: Wiley Blackwell, 2004
  • Karl Marx (expanded second edition), London: Taylor and Francis, 2004.
  • Kantian Ethics, Cambridge: Cambridge University Press, 2007.
  • The Free Development of Each: Studies in Freedom, Right and Ethics in Classical German Philosophy, Oxford: Oxford University Press, 2014.
  • Kant's Groundwork for the Metaphysics of Morals: A Commentary (with Dieter Schönecker), Cambridge, MA: Harvard University Press, 2014.
  • Fichte's Ethical Thought, Cambridge: Cambridge University Press, 2016.

בעריכתו עריכה

  • Self and Nature in Kant's Philosophy, Ithaca, NY: Cornell University Press, 1984
  • Hegel, G.W.F. Elements of the Philosophy of Right, ed. Allen W. Wood, trans. H.B. Nisbet, Cambridge: Cambridge University Press, 1991
  • Kant, Immanuel. Groundwork for the metaphysics of morals, trans. Allen W. Wood, with essays by J.B. Schneewind (1930-), et al. New Haven: Yale University Press, 2002.
  • Fichte, Johann Gottlieb, Attempt at a Critique of All Revelation, ed. Allen W. Wood, trans. Garrett Green, Cambridge: Cambridge University Press, 2010
  • Cambridge History of Philosophy in the Nineteenth Century (1790-1870) (with Songsuk Susan Hahn), Cambridge: Cambridge University Press, 2012
  • Cambridge Edition of Kant's Writings in English Translation, eds. Robert B. Louden, Allen W. Wood, Robert R. Clewis, G. Felicitas Munzel, 2013

מאמרים עריכה

  • Wood, Allen W. (ביוני 1998). "Kant on duties regarding nonrational nature". Proceedings of the Aristotelian Society, Supplementary Volumes. 72 (1): 189–210. doi:10.1111/1467-8349.00042. JSTOR 4107017. {{cite journal}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 Wood, Allen W. Kantian Ethics, Cambridge: Cambridge University Press, 2007
  2. ^ 1 2 Wood, Allen (2011). “Humanity as an End in Itself” in On What Matters, Volume 2, Derek Parfit, Oxford, UK: Oxford University Press.
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 McComb, Geordie (2008). "An Interview with Allen W. Wood", Sophia: Undergraduate Journal of Philosophy, vol 11, pp. 2–14.
  4. ^ The Cambridge Edition of the Works of Immanuel Kant page, Cambridge University Books website accessed 3 June 2013
  5. ^ 1 2 3 4 Allen Wood on Ethics (1): Kant and Mutual Respect, Only a Game accessed 3 June 2013
  6. ^ Kant, Immanuel (2002). Groundwork for the metaphysics of morals. תורגם ע"י Allen W. Wood. New Haven: Yale University Press – via Internet Archive.
  7. ^ "אלן ווד" מתוך "סימפוזיון: מסביב למשולש – הגל, נצרות והגות עכשווית. מומחי הגל משיבים למיכל סגל". דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ז', 2016. עמ' 556–687
  8. ^ Anscombe, G.E.M. "Modern Moral Philosophy", Philosophy, vol. 33, no. 124, 1958
  9. ^ 1 2 3 "Allen Wood on Ethics (2): Political Realities", Only a Game accessed 3 June 2013
  10. ^ Bateman, Chris. Chaos Ethics, Winchester and Chicago: Zero Books, 2014
  11. ^ Wood, Allen. “Human Dignity, Right and the Realm of Ends”, Keynote Address to the Conference on Dignity and Law, Cape Town University Law School, 2007.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אלן_ווד&oldid=37618679"