אלן סונדרס

סגן מפקד משטרת המנדט

אלן סונדרס (אנגלית: Alan Saunders;‏ 1886 - 26 במרץ 1964). סגן מפקד משטרת המנדט במהלך מאורעות תרפ"ט ומפקדה בעת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט.

אלן סונדרס
Alan Saunders
אלן סונדרס
אלן סונדרס
לידה 26 באוגוסט 1886 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 במרץ 1964 (בגיל 77)
מדינה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו עריכה

אלן סונדרס נולד באנגליה בשנת 1886. מגיל צעיר, החל משנת 1908, שירת במשטרה הבריטית בהודו. שירת שם עד לשנת 1914, שבה פרצה מלחמת העולם הראשונה, עת התגייס לצבא הבריטי, נלחם בצרפת, פלנדריה והגיע לדרגת מייג'ור. כאיש צבא הגיע לארץ ישראל בשנת 1919 והצטרף למשטרה הבריטית בארץ ישראל, שהייתה אז בשלבי התארגנות, במסגרת הממשל הצבאי. בשנת 1920, עם כינון הממשל האזרחי של המנדט הבריטי, נתמנה סונדרס למפקד משטרת ירושלים ולאחר מכן הוצב למחוז שכם. בנובמבר 1928 חזר סונדרס לירושלים לשמש כסגנו של המפקד הכללי של משטרת המנדט ארתור סטפן מאברוגורדאטו (שהיה עוין את היישוב היהודי).

פעמים אחדות מילא סונדרס את תפקיד מפקד משטרת המנדט בפועל, בין היתר בימי מאורעות תרפ"ט. פעולתו בתקופה זו זיכתה אותו במדליה מאת ג'ורג' החמישי מלך בריטניה, אולם ביישוב היהודי נמתחה ביקורת על הססנותו בדיכוי הפרעות. בפרוץ המאורעות (ב-23 באוגוסט 1929), נהרו ערבים רבים, נושאי אלות וסכינים, לירושלים. אחד מקציני המשטרה הורה להחרים את האלות שנשאו עמם המפגינים בדרכם מיריחו לירושלים, אולם סונדרס ציווה להפסיק את החרמת האלות, כדי לא להרגיז את הערבים וביודעו מה קטן כוח המשטרה העומד לרשותו. לפי פקודתו נכנסו השוטרים הבריטיים לעיר העתיקה ללא נשק והם נשאו נשק רק בתחומי העיר החדשה. יתרה מזאת, סונדרס חש אל חאג' אמין אל-חוסייני, המופתי של ירושלים ושאל אותו מדוע בא ההמון לעיר העתיקה כשהוא נושא עמו מקלות ואלות. המופתי השיב כי כל מטרתם של ההמונים אינה אלא להגן על עצמם אם יותקפו על ידי היהודים. בכך לא היה כדי למנוע את הפרעות וההמונים פרצו אל העיר החדשה וערכו פרעות, שנמשכו ימים אחדים, ובהן נרצחו עשרות יהודים.

אנשי הנהגת היישוב רחל ינאית בן-צבי ומפקד ארגון ההגנה יוסף הכט ביקשו תגבורת של אנשי הארגון מתל אביב ומחיפה, שיחושו להגנת ירושלים. ממשלת המנדט הקדימה למנוע זאת והורתה לשלטונות בחיפה וביפו למנוע עליית מגינים יהודים לירושלים. סונדרס, כמפקד משטרת המנדט בפועל, הודיע למושל חיפה, בשיחת טלפון שנרשמה והונצחה, כי עליו "לשמור היטב על היהודים ועל ההגנה ולראות אם נוסעים הרבה יהודים לצד (ככל הנראה - לכיוון) ירושלים, לבדוק אותם היטב. מכוניות עם קבוצות בחורים יש לבדוק היטב".

כשהחלה ההתקפה הערבית על רמת רחל, יצא אחד מחברי הקיבוץ, תוך סיכון נפשו במעבר דרך השכונות הערביות, לירושלים ובעזרת יצחק בן-צבי הגיע אל סונדרס ודרש ממנו נשק להגנת הקיבוץ. סונדרס הבטיח לשלוח שנים-עשר רובים, אולם לאחר שפנה למזכירות ממשלת המנדט, נענה כי אין לתת נשק ליהודים. הקיבוץ הותקף, נהרס וננטש למשך שלושה חודשים.

ביולי 1931 מונה רוי ספייסר למפקד הכללי של משטרת המנדט וסונדרס, כסגן המפקד הכללי, היה לסגנו.

בדצמבר 1935 הוצב סונדרס לשירות כמפקד המשטרה הבריטית בניגריה[1]. בנובמבר 1937, בעת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, לאחר שמפקד משטרת המנדט רוי ספייסר יצא את ארץ ישראל לחופשה, לאחר ניסיון התנקשות בחייו, הוזעק סונדרס מניגריה לארץ ישראל ומונה למפקד המשטרה בפועל[2]. כאשר ספייסר החליט שלא לשוב לארץ ישראל מונה סונדרס למפקד הכללי של משטרת המנדט בארץ ישראל וחבר המועצה המייעצת לנציב העליון.

מאחר שמאורעות תרצ"ו-תרצ"ט היו לא רק התקפה על היישוב היהודי, אלא גם בגדר מרד מזוין נגד שלטון המנדט הבריטי, היה תפקיד משטרת המנדט בדיכויין מצומצם יותר ועיקר המאבק נוהל בכוח הצבא הבריטי בפיקודו של גנרל ארצ'יבלד וייוול ובהנחייתו של צ'ארלס טגארט, המומחה הבריטי למלחמה בטרור שהוזעק לארץ ישראל, תכנן את מערך ההגנה ויזם את הקמת מצודות טגארט וגדר הצפון. במצב דברים זה לא היה בגישתו ההססנית של סונדרס להשפיע על מהלך העניינים.

בתקופתו של סונדרס כמפקד משטרת המנדט, התרחשה הוצאתו להורג ללא משפט של מפקד הלח"י אברהם שטרן (יאיר) ב-12 בפברואר 1942 על ידי אנשי משטרת המנדט בפיקודו של ג'פרי מורטון.

בסוף 1943, סיים סונדרס את תפקידו כמפקד משטרת המנדט[3] ובשנת 1944 נתמנה ליועץ לענייני משטרה במפקדת הכוחות הבריטיים ביוון. בשנים 19451946 שירת כמנהל הצנזורה הצבאית הבריטית במזרח התיכון. בין 1946 ל-1952 שימש כנציב המשטרה בחבל טריפוליטניה שבלוב.

אלן סונדרס היה נשוי לאווה סטריקלנד, ואב לבן. הוא מת ב-26 במרץ 1964.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה