אלקטרו (או אלקטרו-פאנק) הוא ז'אנר של מוזיקה אלקטרונית והיפ הופ מוקדם, ואחד מסגנונות המוזיקה הראשונים שהיו אלקטרוניים.

אלקטרו
Electro
מקורות סגנוניים אלקטרונית, סינת'-פופ, היפ הופ, פאנק
מקורות תרבותיים סוף שנות ה-70 באירופה, יפן וארצות הברית
כלים סינתיסייזר, מכונת תופים, מקלדת אלקטרונית, ווקודר, סמפלר
נגזרות האוס, טכנו, סינת'ווייב, ביילה פאנק, איטלו דיסקו
תת-סוגות
אלקטרו קלאש, אלקטרו האוס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה והתפתחות עריכה

הסגנון פותח על ידי הלהקה הגרמנית קרפטוורק בשנות ה-70 והיה פחות או יותר סגנון בלעדי ללהקה ובכך הפך אותה לאחד מההרכבים החשובים ביותר במוזיקה המודרנית. סגנונה של קרפטוורק מושפע מהסגנון המוזיקלי הגרמני "קראווטרוק" (מעין גרסה גרמנית לרוק המתקדם, שהיה הסגנון המוזיקלי של הלהקה בתחילת הקריירה שלהם), ומאמני המוזיקה האלקטרונית שקדמו להם: קרלהיינץ שטוקהאוזן, פייר הנרי ופייר שפר - אמני ה"מוזיק קונקרט", והסילבר אפלס (התפוחים הכסופים) - להקה ניו יורקית חייזרית לא כל-כך מפורסמת שהתעסקה במוזיקת רוק עשירה באוסילייטורים ובמכשירים אלקטרוניים אחרים. הז'אנר הושפע משימוש במכונות התופים של רולנד ומוזיקת פאנק.[1][2][3][4]

השפעה עריכה

בסוף שנות השבעים בארצות הברית התחילו להשתמש בסצנת הדיסקו בכלים אלקטרוניים ומוזיקת הדיסקו הושפעה יותר ויותר ממה שנעשה במוזיקה האלקטרונית. כך נולד החיבור "אלקטרו-פאנק".

בשנת 1981 הוציא אפריקה באמבאטה (Africa Bambaataa) את השיר החדשני והמכונן "Planet Rock", שסימפל כמה וכמה קטעי מוזיקה של להקת קרפטוורק (כשהבולט ביותר הוא "Trans Europe Express"). עד אז היפ הופ היה מבוסס בעיקר על דיסקו, אך היצירה המוזיקלית הזו גרמה להשפעת סגנון האלקטרו על ההיפ-הופ. משלב זה האלקטרו הפך בהדרגה לסגנון של מוזיקה אלקטרונית, שחורה ואמריקאית.

במקביל, באירופה פרחה סצנת הסינת'-פופ והגל החדש (שאינם סגנונות של מוזיקה שחורה בעליל), שהפכו להיות המאפיין העיקרי של מוזיקת שנות השמונים. גם הם פועל יוצא של סגנון האלקטרו של להקת קראפטוורק.

עוד תוצר חשוב של האלקטרו הוא האיטלו דיסקו, שפותח בסוף שנות ה-70 על ידי ג'ורג'ו מורודר, והיה תחליף אלקטרוני ואירופאי לסיום עידן הדיסקו בארצות הברית. האיטלו דיסקו הוא בעצם סגנון מוזיקת האוס מוקדם והוא היה ההשפעה המרכזית על הסצינות של ניו יורק ושיקגו בהם התחיל ההאוס.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלקטרו בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Gavin Weale (2001) The Future Sound Of Electro. ElectroEmpire.com
  2. ^ Reynolds, Simon (2013). Energy Flash: A Journey Through Rave Music and Dance Culture. Soft Skull Press. The dominant style at Hard Summer, provided by artists like Zedd, Erol Alkan and Bloody Beetroots, is what's been tagged 'electro house', although to my ears it has little relationship with either house or electro (in the original eighties 808-bass-bumping sense).
  3. ^ Electro itself is a musical style blending "funk & synthesizers with elements of hip-hop", according to Dent, Susie (2003). The Language Report. Oxford University Press. p. 43. ISBN 978-0-19-860860-8.
  4. ^ Sean 'P-Ski' P (1995) Electro – What Does It Mean?. ElectroEmpire.com