אל-הרמל
| ערך ללא מקורות | |
אל-הֶ֫רְמֶל (בערבית : الهرمل) היא העיר הגדולה ביותר בנפת אל-הרמל במחוז בעלבכ-אלהרמל שבבקעת הלבנון. העיר ממוקמת על הר בגובה 780 מטר מעל פני הים, 15 ק"מ מהגבול הסורי.
| מדינה |
 לבנון |
|---|---|
| מחוז | בעלבכ-אלהרמל |
| שטח | 136.4 קמ"ר |
| גובה | 780 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 23,604 (2008) |
| קואורדינטות | 34°23′29″N 36°23′45″E / 34.3913888888889°N 36.3958333333333°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
האוכלוסייה עריכה
מרבית תושבי אל-הרמל הם מתואלים שיעים, שמוצאם בשבטים ערביים שיעיים אשר היגרו בעיקר מחצי האי ערב עקב רדיפות דתיות מצד הסונים. יש חילוקי דעות רבים בנוגע למספר התושבים באל-הרמל במיוחד בשל היעדר נתון רשמי ממשלתי. מקורות שיעים נוטים להפריז במספר התושבים וטוענים שהוא נע בין 50 ל־80 אלף תושבים, לעומת מקורות נוצריים הממעיטים במספר התושבים וטוענים שהוא מגיע לעד 25 אלף תושבים. לשיעים חשוב להגדיל את מספר התושבים על מנת לזכות בסובסידיות ממשלתיות לאזור שנחשב לאחד האזורים העניים והמבודדים בלבנון ועל מנת להגדיל את כוחם בזירה הפוליטית הלבנונית.
מקור השם עריכה
יש שני הסברים למקור השם אל-הרמל והם נובעים גם מאידאולוגיה לאומית ופוליטית. ההסבר הלאומי-ערבי גורס שפירוש "הרמל" בערבית הוא הפירמידה (הרם) של איל (שם אדם). לפי הסבר זה, המקום נקרא על שם קברו של נסיך סורי שחי במאה הראשונה לפני הספירה ואשר נבנה בצורת פירמידה בגובה 27 מטר ועדיין נשמר בצורה טובה. ההסבר הפיניקי ובעיקר המרוני הוא שפירושו של "הרמל" בפיניקית הוא הבושם (הרם) של האל (אל). לפי הסבר זה, הקבר אשר במקום שייך לראשוני הנוצרים בלבנון אשר הפיצו את הנצרות בלבנון. כהוכחה להסבר זה מביאים את ההימצאות של מנזר נוצרי מהתקופה הביזנטית ביישוב.
היסטוריה פוליטית בעת החדשה עריכה
תושבי העיר אל-הרמל הם ברובם ממוצא שבטי שלא תמיד היו ביחסים טובים עם הכפרים הסמוכים ובמיוחד עם היישוב הנוצרי הסמוך אל-קאע. מרבית הסכסוכים נבעו ממאבקים בלתי פוסקים על מקורות מים ועל הרחבת שטחי המרעה שלפעמים היו על חשבון האדמות החקלאיות של הנוצרים. אולם נראה שהשפעת הדת על הסכסוכים האלה הייתה גדולה. עוד בסוף שנות הארבעים של המאה העשרים פרץ מאבק אלים בין שבטי העיר הרמל ובין הכפרים הנוצרים באזור. הפטריארך המרוני מובארך אשר נודע כתומך נלהב ברעיון המדינה הלאומית הנוצרית התייחס למאבקים האלה באומרו "שעיראק היא לשיעים, וחצי האי ערב הוא לסונים ולבנון היא לנוצרים". ההצהרה הזאת על ידי איש דת נוצרי המקושר לממשל הלבנוני הביאה לתגובה חריפה מצד חכמי הלכה שיעים ידועים כמו עבד אל-חוסיין שרף א-דין אשר איים להפוך את המאבק בין שבטי העיר הרמל ובין הנוצרים בסביבה למאבק דתי בין כלל השיעים ובין המרונים. בשנות ה-60 של המאה העשרים, התחיל המנהיג הרוחני השיעי מוסא א-סדר לגייס את תושבי העיר למחנה הפוליטי אשר הקים. א-סדר יחד עם המועצה השיעית העליונה פעלו על מנת לאחד את השבטים השיעיים בעיר על בסיס אידאולוגיה שיעית. עוד בשנות ה־60 הוקמו בעיר מוסדות דת שיעיים רבים, ביניהם מכללה אסלאמית ללימודי ההלכה והתאולוגיה השיעית בהתאם למצעו הפוליטי והחברתי של א-סדר. חזבאללה ניצל את התשתית הפוליטית והדתית אשר כבר הקים מוסא א-סדר על מנת לחזק את אחיזתו בעיר. בתקופתו של הארגון הוקמו מסגדים רבים אשר שימשו כבימה עיקרית להפצת האידאולוגיה של חזבאללה בקרב התושבים. כמו כן בנה הארגון בתי חולים וגשרים, סלל כבישים חדשים והעניק סיוע נרחב לאוכלוסיות החלשות בעיר. בכך הפכה העיר לאחת הערים התומכות ביותר בארגון.
כלכלה ופרנסה עריכה
מרבית התושבים מתפרנסים בעיקר מחקלאות. מאגרי מים רבים והסכרים ליד נהר אל-עאסי משמשים כמקור עיקרי לאספקת המים ובמיוחד בגלל אפקט צל הגשם (כתוצאה מהר הלבנון) שממעיט את הגשמים בצורה ניכרת עד 200 מ"מ לשנה. בשנים האחרונות נעשו מאמצים מצד הממשלה הלבנונית ומצד חזבאללה, לפתח את התיירות באזור על מנת לספק מקומות תעסוקה לאוכלוסייה הגדלה. פותחה תיירות סביב האתרים ההיסטוריים באזור. כמו כן היה ניסיון לפתח תיירות אקולוגית וספורטיבית במיוחד סביב מפל א-דרדארה של נהר אל-עאסי שמושך אליו תיירים רבים ממדינות המפרץ הפרסי. כמו כן קיימת בעיר תיירות דתית ובמיוחד בקרב נוצרים אשר עולים לרגל למנזר ביזנטי שלתפיסתם טמונים בו קדושים נוצרים אשר הפיצו את הנצרות בלבנון.
