אל-מוח'תאר בן אבו עובייד א-ת'קפיערבית: المختار بن أبي عبيد الثقفي; סביבות 622?3 באפריל 687) היה מהפכן בראשית ימיו של האסלאם, שהנהיג מרידה כושלת נגד הח'ליפים האומיים ששלטו על האימפריה המוסלמית, לאחר מותו של הח'ליף הרביעי, עלי בן אבי טאלב. [1] [2]

אל-מוח'תאר
المختار الثقفي
לידה 622?
טאיף, חג'אז, ערב הסעודית עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 3 באפריל 687 (בגיל 65 בערך)
כופה, עיראק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ח'ליפות ראשידון, ח'ליפות אומיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה המסגד הגדול של כופה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים טאיף, מחוזא, אל-מדינה, כופה עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד Governor of Kufa (685687) עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אסלאם עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • אום ת'אבת בנת סמרה
  • עמרה בנת א-נעמאן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו עריכה

אל-מוח'תאר נולד בטאיף (כיום בסעודיה) ב-622, השנה בה החל מוחמד בהג'רה לאל-מדינה. הוא היה בנו של אחד מלוחמיו של מוחמד, שנהרג באחד מהקרבות האסלאמיים הראשונים[3]. הוא גדל באל-מדינה, בתקופת שלטונו של מוחמד. [4]

כאשר הח'ליף השלישי לבית אומיה, מועאויה השני, ירש את כיסאו של אביו יזיד הראשון, תומכים רבים של עלי לא היו מרוצים מהנהגתם ומהמשך מעבר הח'ליפות בירושה, בקרב אנשים שאותם החשיבו כמוסלמים ושליטים רעים.

לטענת מקורות שיעיים, מוח'תאר היה אחד מלוחמיו של חוסיין אבן עלי בקרב בכרבלא. לאחר כישלון המרידה[5], מוח'תאר הושם בכלא. בזכות אחותו ספאיה, שהייתה נשואה לידיד של הח'ליף יזיד, שוחרר מוח'תאר מכלאו, ונצטווה לצאת מכופה תוך שלושה ימים. לאחר שהתנגש שוב בחיילי הח'ליף, הוחזר מוח'תאר לכלאו, אולם שוחרר שוב בהתערבות גיסו.

לאחר שחרורו, קרא מוח'תאר לתומכי עלי לנקום את דמו של חוסיין. לטענת מקורות שיעיים, הוא קיבל מכתב מבנו של עלי, אל-חנפיה, שהביע תמיכה במוח'תאר.

מעל בימה במסגד בכופה הכריז מוח'תאר על הנפת נס המרד נגד "אלו שהפרו את חוקי האל" והבטיח "לנקום ברוצחיו של האימאם חוסיין"[6]. המרידה שפרצה ב-686, (בעיראק כיום) נתמכה על ידי חלק מתומכי עלי (השיעים לעתיד). אל מוח'תאר הנהיג את המרידה, אך טען כי היא בשמו של בנו של עלי, מוחמד אבן אל-חנפיה. אל-חנפיה, שמוח'תאר טען כי הוא המהדי, מושיעם של המוסלמים, לא לקח חלק פעיל במרידה.

אל-מוח'תאר הובס ונהרג על ידי מורד אחר בשושלת האומיים - מרד בפיקודו של מוצעב אבן א-זובייר, מושל חג'אז. בקרב עקוב מדם שנערך מחוץ לכופה באפריל 687 חוסל מרד אל-מוח'תאר וא-זובייר הפך לשליט דרום עיראק. ניצחונו של א-זובייר לא האריך ימים, וב-691 כבשו כוחותיו של הח'ליף עבד אל-מלכ את דרום עיראק, ושנה מאוחר יותר חוסל מרד א-זובייר באופן סופי עם כיבוש מכה על ידי מפקד צבאו של עבד אל-מלכ, אל-חג'אג' בן יוסף.

חלק מתומכיו של אל-מוח'תאר המובס יצרו כת משלהם בשם ה"קאיסאנים" השיעים; הם המשיכו להאמין במשך כ-200 שנה כי מוחמד אבן אל-חנפיה הוא המהדי, אינו מת, אלא מסתתר בהרים סביב מכה, וישוב בעת שתיראה לו ראויה ויושיע את העולם מחוסר הצדק והשחיתות הפושים בו[7].

מרידתו של מוח'תאר הייתה מרכזית בפיתוח רעיון המהדי באסלאם, ובהיפרדותם של השיעים מן הסונים.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אל-מוח'תאר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ بحارالانوار، ج 45، ص 386
  2. ^ رجال کشی، ص 197
  3. ^ אביו של מוח'תאר נהרג ממחיצה על ידי פיל, לאחר מכן אחיו, ג'ובייר, מונה תחתיו ונהרג אף הוא. ראו את המקור השיעי, כאן
  4. ^ مختار آل محمدؑ از نجم الحسن
  5. ^ לא לפני שראה את ראשו של חוסיין משופד על חנית, ונשבע לנקום (שוב, לטענת מקורות שיעיים), ראו כאן
  6. ^ לטענת המקור השיעי, ראו כאן
  7. ^ ברנרד לואיס - הערבים בהיסטוריה (עמוד 78)