אן של אלף הימים
אן של אלף הימים (באנגלית: Anne of the Thousand Days) הוא סרט קולנוע מסוג דרמה היסטורית משנת 1969 המגולל את סיפור יחסיהם של הנרי השמיני, מלך אנגליה ואן בולין, אשתו השנייה במשך פחות משלוש שנים (כ-1,000 ימים), מהיכרותם ועד הוצאתה להורג, תוך התמקדות בדמותה של אן בולין. הסרט הוא עיבוד קולנועי של מחזה מאת מקסוול אנדרסון, שהועלה בברודוויי בכיכובו של רקס הריסון ב-1948. את הסרט הפיק האל ואליס וכיכבו בו ז'נבייב בוז'ולד בתפקיד אן (הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר וזכתה עבור התפקיד בגלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר), ריצ'רד ברטון בתפקיד הנרי (מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר) ואנתוני קווייל בתפקיד הקרדינל תומאס וולזי (מועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר). הסרט היה מועמד לעשרה פרסי אוסקר, בהם פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר וזכה באחד - על התלבושות. כן זכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר.
 | |
| בימוי |
צ'ארלס ג'ארוט  |
|---|---|
| הופק בידי |
האל ואליס |
| תסריט | בריז'ט בולנד לפי מחזה מאת מקסוול אנדרסון |
| עריכה |
ריצ'רד מארדן |
| שחקנים ראשיים |
ז'נבייב בוז'ולד ריצ'רד ברטון אנתוני קווייל אירן פאפאס |
| מוזיקה |
ז'ורז' דלרו |
| צילום |
ארתור איבסטון |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| חברת הפקה |
Hal Wallis Productions |
| חברה מפיצה | יוניברסל |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 18 בדצמבר 1969 |
| משך הקרנה |
145 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט ביוגרפי, סרט דרמה |
| הכנסות באתר מוג'ו | anneofthethousanddays |
| פרסים | עשר מועמדויות לפרס אוסקר, פרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
עלילה עריכה
הספר נפתח ב-1536, ערב הוצאתה של אן בולין להורג, וכמעט כולו פלאשבק בו נזכר הנרי השמיני בהשתלשלות האירועים מפגישתו הראשונה עם אן ועד אותו רגע.
הנרי חוזר בזיכרונו לפגישתו הראשונה עם אן, ב-1527. הוא היה אז בעלה של קתרין מאראגון (בגילומה של אירן פאפאס), אותה שנא ופילגשו הייתה מרי בוליין. בנשף בארמון פגש הנרי באחותה הצעירה של מרי, אן בת ה-18, ששבה מלימודים בצרפת והתאהב בה. למרות שנודע לו שהיא מאורסת להנרי פרסי, הרוזן השישי מנורת'מברלנד היה המלך נחוש להשיגה לעצמו. אן מציגה דמות חצופה ועצמאית מול המלך ואינה נענית לחיזוריו המגושמים. הנרי דורש מהקרדינל וולזי (אנתוני קווייל) לבטל את האירוסין ומביא את אן לארמונו.
למרות התנגדותה, נכנעת אט אט אן לקסמיו של המלך ומכריזה באוזני אחיה שהכוח והשררה קוסמים לה לא פחות מאהבה ואושר. אן מסרבת להיות פילגשו של המלך ודורשת להינשא לו. כך מקדם הנרי את גירושיו מקתרין מאראגון, תוך שהוא מפר ברית חשובה עם ספרד וסקרמנט מקודש בכנסייה הקתולית. מקורבו של המלך, הקרדינל וולזי, שרואה בפרשת בוליין התאהבות חולפת, מפציר בו לנטוש את רעיון הגירושים, אך מסורב ואף נדרש לקדם את הנושא מול האפיפיור.
כאשר אן מציגה להנרי את הרעיון לפיו וולזי מתמהמה מדי ואינו מקדם את הגירושין, מדיח הנרי את וולזי ממשרתו כלורד צ'נסלור ומנשל אותו מארמון המפטון קורט. אן והנרי נישאים בחשאי ואן מוכתרת כמלכה לצידו, לקול מחאתם של בני העם הפשוט שאהבו את קתרין ומכנים את אן "זונה" ו"נואפת".
כאשר אן בהיריון עולה מעמדה בארמון והנרי בטוח שהנה-הנה נולד לו בן ויורש, שקתרין מאראגון לא סיפקה לו. בתה של אן, אליזבת נולדת לאחר מספר חודשים, לאכזבתו הרבה של המלך שציפה לבן. נקודה זו מהווה את התפנית לרעה ביחסיהם של בני הזוג. המלך מגלה עניין גובר והולך בנערתה של אן, ג'יין סימור והופך אותה לפילגשו. כאשר אן מגלה זאת היא מגרשת אותה מפמלייתה ומן הארמון. בהמשך היא מסרבת לשכב עם המלך עד שלא יערוף את ראשו של הוגה הדעות ההומניסטי תומאס מור, שסירב לקבל את נישואיו של הנרי עם אן ולהכיר בעליונות המלך על האפיפיור שהתבטאה בהם. לאחר מותו של מור נכנסת אן להיריון, המסתיים בלידתו של ולד מת.
לאחר שהתאכזב מיכולתה של אן להביא לו יורש זכר, מנסה הנרי למצוא דרך להיפטר מאן. הוא מבקש מהלורד צ'נסלור החדש שמינה, תומאס קרומוול, למצוא דרך לטפול עליה אשמת בגידה. קרומוול ממציא ראיות לניאוף של אן עם ארבעה מאנשי חצרו ומשליך אותה למצודת לונדון. לאחר מכן היא מואשמת אף בקיום יחסי מין עם אחיה. למשמע ההאשמות מבינה אן שהמלך נחוש להוציאה להורג.
במשפטה של אן היא מצליחה להוכיח שההאשמות אינם אלא שקרים. בערב לפני גזר הדין מבקר אותה הנרי בתאה ומציע לה את חירותה וחייה אם תסכים לביטול הנישואין, תוך הפיכתה של אליזבת לממזרה. אן מסרבת ומבינה שבסירובה חתמה את הגולל על חייה.
אן מוצאת להורג בעריפת ראש. הסרט מסתיים בצילום של אליזבת הפעוטה המטיילת בחצר מצודת לונדון ובצלילי יריית התותח המבשרת את מותה של אן בולין.
אי-דיוקים היסטוריים עריכה
- גילה של בוליין כאשר נפגשה לראשונה עם הנרי השמיני אינו ידוע.
- אין הכרעה האם בוליין הייתה גורם מכריע או משכנע בהחלטתו של הנרי להוציא להורג את תומאס מור.
- שיחתם האחרונה של הנרי ואן ערב הוצאתה להורג לא התקיימה ולא יכלה להתקיים כפי שהיא מוצגת בסרט ובמחזה.
- לאן בולין לא הותר לחקור את העדים נגדה במשפטה.
הערכה ופרסים עריכה
ביקורת עריכה
עם צאתו לאקרנים נקטל הסרט על ידי הביקורת כ"סרט תלבושות חלול", עם זאת זכה לאהדת הקהל ואף לפרסים רבים בבריטניה ובארצות הברית. מעמדו של הסרט וההערכה כלפיו עלו עם השנים. גם המבקרים שקטלו את הסרט העלו על נס את הופעת הבכורה באנגלית של השחקנית הקנדית-צרפתייה ז'נבייב בוז'ולד.
פרסי אוסקר עריכה
- פרס אוסקר לתלבושות - זכייה
מועמדויות:
- פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר
- פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר לריצ'רד ברטון
- פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר לז'נבייב בוז'ולד
- פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר לאנתוני קווייל
- פרס אוסקר למוזיקה לז'ורז' דלרו
- פרסי אוסקר לעיצוב אמנותי, צילום וסאונד
פרסים נוספים עריכה
זכיות:
- פרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - דרמה
- פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה לז'נבייב בוז'ולד
- פרס גלובוס הזהב לבמאי הטוב ביותר לצ'ארלס ג'ארוט
- פרס גלובוס הזהב לתסריט המעובד
מועמדויות:
- פרס באפט"א לעיצוב אמנותי ולתלבושות
קישורים חיצוניים עריכה
"אן של אלף הימים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"אן של אלף הימים", באתר AllMovie (באנגלית)
"אן של אלף הימים", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"אן של אלף הימים", באתר Box Office Mojo (באנגלית)- "אן של אלף הימים", באתר אידיבי
"אן של אלף הימים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- דף הסרט באתר השוואת ביקורות (אורכב 18.01.2010 בארכיון Wayback Machine)
- פרסים
- סקירה, הניו יורק טיימס
