אנגוגיה
אנגוגיה (ביוונית: ἀναγωγή) הוא שיטת פרשנות מסוג מסוים, בדרך כלל של כתבי קודש.
אנגוגיה היא מילה יוונית שפירושה 'טיפוס' או 'עלייה' למעלה. זוהי שיטה לעילוי רוחני של דבר מה, בדרך כלל של טקסט מקודש, אבל גם של אמירה או של אירוע, ממובנו המילולי או הפרוזאי, אל מובן נשגב ועילאי הרבה יותר. כך, למשל, פרשנות אנגוגית של פסוק העוסק בירושלים, תסביר כי מובנו האמיתי של הפסוק העוסק לכאורה בעיר הפיזית ירושלים, אומר לנו למעשה משהו רוחני על אודות 'ירושלים של מעלה'. המונח ידוע בהקשרים נוצריים של פרשנות כתבי הקודש בעיקר בימי הביניים.
כמה תאולוגים נוצריים בימי הביניים תיארו ארבע שיטות שונות של פרשנות כתבי הקודש:
- פרשנות מילולית-היסטורית
- פרשנות טיפולוגית: פירוש הפסוק או הקטע מתוך הברית הישנה כרומז או מבשר מראש אירועים או פרטים מן הברית החדשה
- פרשנות טרופולוגית: דגש על הלקח המוסרי העכשווי - מה התועלת שהקורא מפיק מן הפסוק או הקטע.
- פרשנות אנגוגית: האלגוריה מכוונת אל העולם האסכטולוגי: העולמות העליונים, גן העדן והגיהנום, אחרית הימים או תחיית המתים וכיוצא בזה.
ארבעת שיטות הפרשנות הנזכרות כאן דומות או מקבילות ל-פרד"ס היהודי (פשט, רמז, דרש, סוד) ואז האנגוגיה "העולה כלפי מעלה" היא מקבילה של הסוד הקבלי. ואכן כבר הצביעו חוקרים (למשל עמוס פונקנשטיין במאמרו על הפרשנות הטיפולוגית בפירוש הרמב"ן על התורה) על מקורה הנוצרי של האימרה הימי-ביניימית על ארבע דרכי הפרדס.
הוגו מסנט ויקטור הבדיל את האנגוגיה מן האלגוריה. לדבריו, 'הנמשל' של האלגורי הוא עדיין עובדה שניתן לצפות בה, ואילו 'הנמשל' האנגוגי הוא הפנייה כלפי מעלה, אל מה שלא ניתן לצפות בו כלל.
