אנגלברט דולפוס
אנגלברט דולפוס (בגרמנית: Engelbert Dollfuß; 4 באוקטובר 1892 – 25 ביולי 1934) היה פוליטיקאי נוצרי-סוציאלי אוסטרי שנרצח על ידי הנאצים בעת כהונתו כקנצלר אוסטריה (1934-1932) אחרי שהקים משטר רודני בעל בריתה של איטליה הפשיסטית ואשר סגנונו כונה "אוסטרופשיזם".
 | |||||
| לידה |
4 באוקטובר 1892 טקסינגטל (אנ'), האימפריה האוסטרו-הונגרית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| נרצח |
25 ביולי 1934 (בגיל 41) וינה, אוסטריה הפדרלית | ||||
| מקום קבורה |
בית הקברות הייצינג (אנ'), וינה | ||||
| השכלה |
אוניברסיטת וינה | ||||
| מפלגה |
המפלגה הנוצרית-סוציאלית האוסטרית, מפלגת חזית המולדת האוסטרית | ||||
| בת זוג | אלווינה דולפוס | ||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
  | |||||
חייו עריכה
אנגלברט דולפוס נולד בעיירה טקסינג באוסטריה. בצעירותו היה בעל נטייה לדת ולמד בסמינר לכמרים בטרם החליט ללמוד משפטים. הוא למד משפטים באוניברסיטת וינה ולאחר מכן כלכלה באוניברסיטת ברלין. במהלך מלחמת העולם הראשונה נפסל בתחילה לגיוס בשל קומתו הנמוכה, אך לאחר מכן גויס, ושירת שירות פעיל בחזית האלפינית, ואף שהה במחנה שבויים תקופה קצרה בשנת 1918.
לאחר קריירה פוליטית וממשלתית, הפך למנהיג המפלגה הנוצרית-סוציאלית האוסטרית. באוקטובר 1930 הוא נתמנה למנהל הרכבת באוסטריה[1]. דולפוס נתמנה כשר החקלאות בשנת 1931 וכקנצלר במאי 1932[2].
דולפוס היה מנהיג הנוצרים הסוציאליים, אוסטרים לאומנים שהתנגדו מצד אחד לסוציאל-דמוקרטים משמאל ולתומכי הנאצים שדרשו את איחוד אוסטריה עם גרמניה, מהצד השני[3]. כראש ממשלה יזם תוכנית לרפורמות, וניסה לחבור לאיטליה של מוסוליני כבת ברית, על מנת לחזק את ההתנגדות לאיחוד עם גרמניה. במרץ 1933, אל מול שביתה ברכבת, ביקש להפעיל אמצעי ענישה נגד השובתים בשירות חיוני. אל מול הממשלה התייצב הפרלמנט שברוב של 81:80 קבע שאין להעניש את השובתים. בעקבות זאת, נוצר משבר פוליטי, יושב ראש הפרלמנט וסגניו התפטרו והממשלה הורתה לא לכנס את הפרלמנט[4].
דולפוס נטל לעצמו סמכויות דיקטטוריות. במאי 1933 פיזר את הפרלמנט האוסטרי ומשל באמצעות צווים שהוציא. באותו החודש הוציא אל מחוץ לחוק את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית, וביוני 1933 הוציא את המפלגה הנאצית באוסטריה אל מחוץ לחוק. בספטמבר הקים מפלגה חדשה בשם "חזית המולדת", אשר התמזגה עם המיליציה הימנית היימווהר. ב-20 בספטמבר 1933 נטל דולפוס לידיו את כל סמכויות הממשלה והקים ממשלה מקצועית בה לא שותפו חברי פרלמנט[5][6]. ב-3 באוקטובר 1933 נורה דולפוס בידי מתנקש גרמני נאצי ונפצע[7].
בינואר 1934, אל מול מתקפות גוברות והלכות של הנאצים[8], פתח דולפוס במאבק נגד הנאצים ובמסע לטיהור הצבא והמשטרה מנאצים[9]. דולפוס גם דרש מגרמניה להכיר בעצמאות אוסטריה ולהפסיק להתערב בענייניה[10][11].
בפברואר 1934 פתחו חברי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית באוסטריה במרד שדוכא על ידי דולפוס בכח הנשק, במה שנודע כמלחמת האזרחים באוסטריה. ב-12 בפברואר 1934 ירו הצבא האוסטרי והמיליציה "משמר המולדת" אל מרכזי המרידה בווינה, תוך שהם הורגים ללא הבחנה אלף גברים, נשים וילדים, ופוצעים אלפים נוספים. לאחר המרידה החזיר דולפוס את עונש המוות והקים מחנות לכליאת מתנגדיו. במאי 1934 הכריז דולפוס על חוקה חדשה ברוח חוקתה של איטליה הפשיסטית.
ב-25 ביולי 1934 נרצח דולפוס על ידי הנאצים האוסטרים בעת ניסיון להפיכה נאצית: בשעת צהריים פרצו ללשכתו עשרות רבות של נאצים אוסטרים לבושים במדי הצבא האוסטרי וירו בו מטווח קצר. נאצים אחרים השתלטו באותה עת על תחנת השידור ושידרו הודעה כי דולפוס התפטר. דולפוס מת מפצעיו בשעת ערב מוקדמת, אך ניסיון ההפיכה הנאצית נכשל[12]. כוחות הממשלה בפיקודו של קורט שושניג דיכאו את המרידה, המורדים נעצרו ו-13 מהם נתלו לאחר מכן[13]. רצח פוליטי זה החליש את הלאומנים האוסטרים ואיפשר בסופו של דבר את האנשלוס, סיפוחה של אוסטריה לגרמניה הנאצית שבו היא איבדה את עצמאותה.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ ידיעות קצרות, הארץ, 5 באוקטובר 1930
- ^ קבינט אנטישמי באוסטריה, דבר, 23 במאי 1932
- ^ התסבוכת באוסתריה והסכנה לשלום באירופה, דואר היום, 18 באפריל 1933
- ^ אוסטריה בלי פרלמנט, דבר, 26 במרץ 1933
- ^ דולפוס דיקטאטור של אוסטריה, דואר היום, 21 בספטמבר 1933
- ^ דיקטטורה פשיסטית באוסטריה, דבר, 24 בספטמבר 1933
- ^ התנקשות בחיי דולפוס, דואר היום, 4 באוקטובר 1933
- ^ הטרור הנאצי באוסטריה, דואר היום, 15 בינואר 1934
- ^ המלחמה ביסודות הנאציים באוסטריה, דואר היום, 16 בינואר 1934
- ^ ישיבה יוצאת מהכלל של המניסטרים האוסטרים, הארץ, 5 בפברואר 1934
- ^ סבלנותה של אוסטריה פוקעת, דבר, 25 בינואר 1934
- ^ מרידת הנאצים בווינה – דולפוס נרצח, הארץ, 26 ביולי 1934
- ^ יחי היטלר! – במלים אלו מתו רוצחי דולפוס ואוסטריה רוקדת ריקודי־חן כלפי גרמניה, דבר, 1 באוגוסט 1934
 הקנצלרים של אוסטריה
| |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרל רנר | מיכאל מאייר | יוהאן שובר | ואלטר ברייסקי | יוהאן שובר | איגנץ זייפל | ||||
| 1918–1920 | 1920–1921 | 1921–1922 | 26–27 בינואר 1922 | ינואר-מאי 1922 | 1922–1924 | ||||
| רודולף רמק | איגנץ זייפל | ארנסט שטררוביץ' | יוהאן שובר | קרל ואוגוין | אוטו אנדר | ||||
| 1924–1926 | 1926–1929 | מאי-ספטמבר 1929 | 1929–1930 | ספטמבר-דצמבר 1930 | 1930–1931 | ||||
| קרל בורש | אנגלברט דולפוס | קורט שושניג | ארתור זייס-אינקווארט | קרל רנר | לאופולד פיגל | ||||
| 1931–1932 | 1932–1934 | 1934–1938 | 11–13 במרץ 1938 | אפריל-דצמבר 1945 | 1945–1953 | ||||
| יוליוס ראב | אלפונס גורבך | יוזף קלאוס | ברונו קרייסקי | פרד זינובאץ | פרנץ ורניצקי | ||||
| 1953–1961 | 1961–1964 | 1964–1970 | 1970–1983 | 1983–1986 | 1986–1997 | ||||
| ויקטור קלימה | וולפגנג שיסל | אלפרד גוזנבאואר | ורנר פיימן | ריינהולד מיטרלהנר | כריסטיאן קרן | ||||
| 1997–2000 | 2000–2007 | 2007–2008 | 2008–2016 | 9–17 במאי 2016 | 2016–2017 | ||||
| סבסטיאן קורץ | בריגיטה בירליין | סבסטיאן קורץ | אלכסנדר שלנברג | קארל נהאמר | |||||
| 2017–2019 | 2019–2020 | 2020–2021 | אוקטובר-דצמבר 2021 | 2021–מכהן | |||||