אנדרה בושאן
אנדרה בושאן (בצרפתית: André Bauchant; 24 באפריל 1873 - 12 באוגוסט 1958) היה צייר נאיבי. הוא נודע בעיקר כצייר של פרחים ותמונות נוף, עם דמויות שזוהו לעיתים קרובות כשייכות למיתולוגיה ולהיסטוריה קלאסית.
 | |
| לידה |
24 באפריל 1873 שאטו-רנו, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
12 באוגוסט 1958 (בגיל 85) Montoire-sur-le-Loir, צרפת |
| מדינה |
צרפת |
  | |
ביוגרפיה עריכה
בושאן נולד בשאטו-רנו, אינדרה-אה-לואר. כבן לגנן, החל לעסוק במקצוע של אביו, והתקדם להחזקת משתלה. ב-1914 גויס למלחמת העולם הראשונה. במהלך שירותו הצבאי התגלה כשרון הציור שלו והוא שובץ כשרטט-מפות. אחרי שחרורו בשנת 1919 מצא את המשתלות שלו הרוסות. הוא ואשתו העתיקו מושבם לאוזונר-אן-טוריין, שם מצא עבודה בחוות מקומיות. בהשראת הסביבה הכפרית, התמסר בגיל 45 לקריירה של צייר.
רבות מיצירותיו המוקדמות מתארות נושאים מכתבי הקודש או מן המיתולוגיה. התערוכה הראשונה שלו התקיימה ב-1921 בסלון ד'אוטומן, שם הציג תמונה גדולה בשם "אוליסס והסירנות" ועוד שמונה ציורים. לה קורבוזיה ואמדה אוזנפאן כתבו מאמר עליו לז'ורנל ל'אספרי נובו ב-1922, וקורבוזיה היה לאספן חשוב של יצירותיו. ב-1927 הזמין דיאגילב את בושאן לעצב תפאורות לאפולו מוליך המוזות של סטרווינסקי.[1]
מכאן ואילך, היו נושאי הציור התדירים ביותר של בושאן טבע דומם עם פרחים ונופים עם דמויות. ב-1937 נכללו ציוריו בתערוכה "Maîtres Populaires de la Réalité", שנדדה בפריז, ציריך ולונדון. בשנים 1938–1939 הוצגה גרסה של אותה תערוכה בשמונה מוזיאונים בארצות הברית, החל במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק. ב-1949 העלתה גלרי שרפנטייה תערוכת רטרוספקטיבה של 215 מיצירותיו בפריז.
לדברי היסטוריונית האמנות נדין פואילו, "הטיפול של בושאן בדמויות, הקפואות בתנוחות שמרמזות לאי-נוחות מסוימת וכמו עטופות בעלווה, מלמד על איכות פיוטית ומסתורית, המזכירה לעיתים ציורים מימי הביניים. רושם זה הודגש עוד יותר בשימוש שעשה בצבעים לא-מזוגגים כמו בפרסקאות מן המאה ה-15 (Quattrocento) ובחוש צבע דומה לזה של ג'וטו."[2]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ ארטוק, ביוגרפיה וציורים של אנדרה בושאן
- ^ Nadine Pouillon, Bauchant, André, Grove Art Online (in Oxford Art Online), Oxford University Press, 2003 (באנגלית)