אנדרס נוצ'יוני
אנדרס מרסלו נוצ'יוני (בספרדית: Andrés Marcelo Nocioni; נולד ב-30 בנובמבר 1979 בסנטה פה, ארגנטינה) הוא כדורסלן עבר ארגנטינאי המחזיק באזרחות איטלקית. נוצ'יוני שיחק בעמדת הסמול פורוורד ולעיתים גם כפאוור פורוורד. גובהו 2.01 מטר.[1]
 | |
| נוצ'יוני במדי קאחה לבורל ויטוריה, 2013 | |
| לידה |
30 בנובמבר 1979 (בן 44) סנטה פה שבארגנטינה |
|---|---|
| עמדה | סמול פורוורד, פאוור פורוורד |
| גובה | 2.01 מטרים |
| מספר |
6  |
| דראפט | לא נבחר, 2001 |
| קבוצות כשחקן | |
|
1996–1997 1998–1999 1999–2000 2000–2001 2001–2004 2004–2009 2009–2010 2010–2012 2012–2014 2014–2017 |
אולימפיה ונאדו טוארטו אינדפנדיינטה טאו ויטוריה מנרסה טאו ויטוריה שיקגו בולס סקרמנטו קינגס פילדלפיה 76' קאחה לבורל ויטוריה ריאל מדריד |
| הישגים כשחקן | |
|
אליפות היורוליג (2015) MVP של פיינל פור היורוליג (2015) חמישיית היורוליג השנייה (2003, 2004) MVP של ליגת העל הספרדית (2004) | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
קריירה אירופית עריכה
נוצ'יוני גדל במחלקות הנוער והנערים של אולימפיה ונאדו טוארטו. בגיל 17 הוקפץ לקבוצה הבוגרת ועמה שיחק במשך כל עונת 1996/97. בסיום עונה זו עבר למדי קבוצת אינדפנדיינטה, עבורה שיחק במשך שתי עונות, מ-1997/98 עד ל-1998/99. לאחר מעקב על ידי סקאוט של טאו ויטוריה, חתם ב-1998 בקבוצת טאו ויטוריה הספרדית. למרות ההתרשמות מכישרונו שגרמה לקבוצה להחתימו, בעונתו הראשונה הרבה לשבת על ספסל המחליפים ושיחק דקות משחק מעטות הן בליגה הספרדית והן במסגרת היורוליג. עקב כך, הועבר למנרסה. במנרסה הציג יכולת משופרת וקיבל דקות משחק רבות. נוצ'יוני סיים את אותה עונה עם ממוצעים של 10.2 נקודות, ו-5 ריבאונדים למשחק.
בסיום אותה עונה חזר לטאו ויטורה, הפעם כשחקן חמישייה, ושחק עמה במשך שלוש עונות. במדי טאו זכה באליפות ספרד ופעמיים בגביע הספרדי, וכן הוביל את טאו לשתי העפלות לפיינל פור היורוליג כשבעונת 2004/05, הוא וקבוצתו הפסידו במשחק הגמר למכבי תל אביב. בעונות 2003/04 ו-2004/05 נבחר נוצ'יוני לחמישיית העונה השנייה של היורוליג.
קריירת NBA עריכה
לאחר שזכה במדליית הזהב באולימפיאדת אתונה, נוצ'יוני שלא נבחר בדראפט ה-NBA חתם כשחקן חופשי בשיקגו בולס מליגת ה-NBA, ובכך הצטרף לשני חבריו לנבחרת - מאנו ג'ינובילי וקרלוס דלפינו - ששיחקו עוד קודם לכן ב-NBA.
הוא שותף בעונתו הראשונה ב-81 משחקים בהם העמיד ממוצעים של 8.3 נקודות, 4.8 ריבאונדים ו-1.5 אסיסטים בכ-23.5 דקות למשחק.[2] משחקו הפיזי ומזגו החם של נוצ'יוני התפרסמו ברחבי הליגה. למרות זאת, מקרים אלו לא הפריעו לנוצ'יוני לבסס את עצמו כשחקן רוטציה לגיטימי ב-NBA ולשחקן השישי המובהק של בולס. במשחקו הראשון בפלייאוף ה-NBA נגד וושינגטון ויזארדס, נוצ'יוני רשם 25 נקודות ו-18 ריבאונדים כשהוא משחק את כל 48 דקות המשחק. משחק זה רומם את קרנו של נוצ'יוני בעיניי אוהדי הקבוצה.[3]
בעונתו השנייה בקבוצה הוא העמיד ממוצעים של 13 נקודות, 6.1 ריבאונדים ו-1.4 אסיסטים ב-82 משחקים, מתוכם פתח ב-43. נוצ'יוני עזר לבולס לפלייאוף ה-NBA, בו הפסידו למיאמי היט בסיבוב הראשון בתוצאה 4-2, למרות תצוגת שיא של נוצ'יוני שהוביל את הבולס עם ממוצעים של 22.3 נקודות ו-8.8 ריבאונדים למשחק.[4] במשחק השני של הסדרה הציג את משחקו הטוב ביותר מאז הגיעו ל-NBA, בו קלע 30 נקודות תוך שהוא קולע 10 מתוך 12 מזריקותיו (83.3% מהשדה).[5]
במהלך עונת 2008/2009, ב-18 בפברואר 2009, נשלח נוצ'יוני בטרייד לסקרמנטו קינגס, יחד עם דרו גודן, מייקל ראפין וסדריק סימונס, בתמורה לג'ון סלמונס ובראד מילר. בסקרמנטו חל פיחות במעמדו שהתבטא בדקות המשחק שלו ובסיומה של עונת 2009/2010 עבר בטרייד לפילדלפיה 76', יחד עם ספנסר האווס, בתמורה לסמואל דלמברט.
חזרה לאירופה עריכה
לקראת סיום עונת 2011/2012, ב-20 במרץ 2012, שוחרר נוצ'יוני מפילדלפיה וחזר לויטוריה תחת חוזה חדש. לקראת עונת 2014/2015 חתם נוצ'יוני בריאל מדריד על חוזה לשנתיים. באותה עונה זכתה ריאל באליפות הליגה הספרדית וכן באליפות היורוליג, לאחר שגברה בגמר על אולימפיאקוס בתוצאה 78-59.[6] נוצ'יוני זכה בפרס ה-MVP של פיינל פור היורוליג לאחר שהעמיד ממוצעים של 12 נקודות ו-6.5 ריבאונדים בשני משחקי ההכרעה.[7]
בקיץ 2017 הודיע על פרישה.
קריירה בינלאומית עריכה
במדי נבחרת ארגנטינה היה נוצ'יוני חלק מ"תור הזהב" שלה, לצד כוכביה מאנו ג'ינובילי, קרלוס דלפינו, לואיס סקולה ופאבלו פריג'יוני. במדי הנבחרת זכה נוצ'יוני בתארים ובהישגים רבים ובהם מדליית הזהב באולימפיאדת 2004 ומדליית הארד באולימפיאדת בייג'ינג.
קישורים חיצוניים עריכה
אנדרס נוצ'יוני, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל אולימפי, באתר olympedia.org
- פרופיל, באתר eurobasket
- פרופיל, באתר פיב"א
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
- פרופיל, באתר היורוליג
- פרופיל, באתר ליגת העל הספרדית בכדורסל (בספרדית)
- אתר אודות השחקן (אנגלית) (ספרדית)
- פרופיל באתר ה-NBA
- פרופיל באתר היורוליג
הערות שוליים עריכה
- ^ 30 הכדורסלנים הבינלאומיים הבולטים ב-NBA, באתר espn.com
- ^ סטטיסטיקות הקריירה של נוצ'יוני באתר ה-NBA
- ^ סיכום המשחק בין שיקגו לוושינגטון, באתר הוושינגטון פוסט
- ^ סטטיסטיקות סדרת הפלייאוף בין שיקגו למיאמי, באתר basketball-reference.com
- ^ דוח המשחק בין שיקגו למיאמי, באתר basketball-reference.com
- ^ ריאל מדריד מנצחת את אולימפיאקוס וזוכה באליפות היורוליג 2015, באתר הרשמי של היורוליג
- ^ נוצ'יוני זוכה בפרס ה-MVP של פיינל פור היורוליג, באתר הרשמי של היורוליג
| נבחרת ארגנטינה – האלופה האולימפית אתונה (2004) | ||
|---|---|---|
|
1 • 2 • 3 • 4 סאנצ'ס • 5 ג'ינובילי • 6 מונטצ'יה • 7 אוברטו • 8 הרמן • 9 פרננדס • 10 סקונוצ'יני • 11 סקולה • 12 גוטיירס • 13 נוצ'יוני • 14 דלפינו • 15 וולקוביסקי • מאמן: מניינו |
| |
| נבחרת ארגנטינה – אולימפיאדת בייג'ינג - 2008 (מדליית ארד) | ||
|---|---|---|
|
1 • 2 • 3 • 4 סקולה • 5 ג'ינובילי • 6 גונסאלס • 7 אוברטו • 8 פריג'יוני • 9 פורטה • 10 דלפינו • 11 קינטרוס • 12 ל.גוטיירס • 13 נוצ'יוני • 14 ח.פ.גוטיירס • 15 קמריקס • מאמן: הרננדס |
| |
| נבחרת ארגנטינה – אולימפיאדת לונדון - 2012 (מקום רביעי) | ||
|---|---|---|
|
1 • 2 • 3 • 4 סקולה • 5 ג'ינובילי • 6 מאטה • 7 ל.גוטיירס • 8 פריג'יוני • 9 ח.פ.גוטיירס • 10 דלפינו • 11 קאמפוסו • 12 לייבה • 13 נוצ'יוני • 14 חאסן • 15 קמריקס • מאמן: לאמאס |
| |