אנטיוכוס השלושה עשר
אנטיוכוס השלושה-עשר פילדלפוס אסיאטיקוס ("אסייתי", ביוונית: Ἀντίοχος Φιλάδελφος Ἀσιατικός; ? – 64 לפנה"ס) היה מאחרוני השליטים של הממלכה הסלאוקית.
 | |||||
| מטבע עם דיוקנו של אנטיוכוס השלושה-עשר | |||||
| לידה |
85 לפנה״ס  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| נהרג |
64 לפנה״ס (בגיל 21 בערך) חומס, רומא העתיקה | ||||
| מדינה |
הממלכה הסלאוקית | ||||
| שושלת הממלכה הסלאוקית | |||||
| |||||
  | |||||
אסיאטיקוס היה בנם של אנטיוכוס העשירי (איוסבס) והנסיכה המצרית קלאופטרה סלנה. קלאופטרה שימשה כעוצרת עבור הנער לאחר מות אביו (בשנה לא ודאית בין 90 ל-83 לפנה"ס). בשנת 83 לפנה"ס נכבשה ממלכת סוריה בידי טיגרנס הראשון (מלך ארמניה) ואסיאטיקוס ואימו איבדו את כוחם.
בשנת 75 לפנה"ס נסעה קלאופטרה, יחד עם אסיאטיקוס ואחיו, לרומא כדי לשכנע את הסנאט הרומאי להכיר בהם כמלכי מצרים וסוריה. הסנאט אומנם הכיר בזכויותיו של אסיאטיקוס על סוריה, אולם לא העניק עזרה ממשית במימושם. אסיאטיקוס שהה כשנתיים ברומא לפני שחזר למזרח והשתקע באסיה הקטנה. לאחר שטיגרנס הובס בידי הגנרל הרומי פומפיוס, הצליח אסיאטיקוס להשתלט על הממלכה והוא הוכר על ידי הרומאים כמלך-נתין בסוריה (69 לפנה"ס). על שום שהייתו זמן רב בקיליקיה שבאסיה הקטנה עד שחזר לסוריה, קיבל את התואר "אסייתי".[1]
תקופת מלכותו של אסיאטיקוס לא נמשכה זמן רב והוא סבל ממרידות באנטיוכיה וממלחמות קשות עם השבטים הנבטים והערבים בגבולותיו. בשנת 65 לפנה"ס הוא נשבה על ידי שמשי-גרם השליט הערבי של חמץ. הלה שחרר אותו בתחילת 64 לפנה"ס והוא חזר לכס המלכות לזמן מה, אולם באותה שנה פומפיוס הפך את סוריה לפרובינקיה רומית ואפשר לשמשי-גרם לשבות את אסיאטיקוס בשנית ולהרגו.
ניתן לומר כי מותו של אנטיוכוס השלושה-עשר סיים את שושלת בית סלאוקוס, למרות שבמשך זמן קצר שלט אחריו פיליפוס השני פילורומאיוס, בנו של פיליפוס הראשון.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ אברהם שליט, הורדוס המלך, עמ' 346, הערה 9.