אנשאן (סין)

**אַנְשָׁאן** (נציבות עירונית)
鞍山
	קו הרקיע של העיר
	קו הרקיע של העיר
מדינה	הרפובליקה העממית של סין
מחוז	ליאונינג
ראש העיר	גו צ'ונלי
תאריך ייסוד	25 ביולי 1536
שטח	9,270 קמ"ר
גובה	40 מטרים
‑ הנקודה הגבוהה	1,141 מטרים
‑ הנקודה הנמוכה	2 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בנציבות העירונית	3,325,372 (2020)
‑ במטרופולין	1,543,696 (2020)
‑ צפיפות	358.7 נפש לקמ"ר (2020)
קואורדינטות	41°06′30″N 122°59′00″E / 41.108333°N 122.983333°E
אזור זמן	UTC +8
	http://www.anshan.gov.cn
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הרפובליקה העממית של סין רגילה) בייג'ינג שאנגחאי צ'ונגצ'ינג שנג'ן הונג קונג צ'נגדו שניאנג שיאן חרבין אורומצ'י שינינג רוסיה מונגוליה קזחסטן קיר. ט. פק. הודו נפאל ב. בנ. מיאנמר תאי. לא. וי. הפ. ד.ק צ.ק יפן אנשאן ; מיקומה של אנשאן במחוז ליאונינג

ערך זה עוסק בעיר בסין. אם התכוונתם לעיר עתיקה בפרס, ראו אנשאן.

אַנְשָׁאן (בסינית: 鞍山; בפין-יין: Ānshān; מילולית: "הר אוכף") היא נציבות עירונית במרכז מחוז ליאונינג שבצפון-מזרח הרפובליקה העממית של סין. ע"פ מפקד האוכלוסין משנת 2020 אוכלוסיית הנציבות העירונית מנתה 3,325,372 תושבים בשטח כולל של 9,270 קילומטרים רבועים, מתוכם 1,543,696 בשטח האורבני והיא העיר השלישית בגודלה במחוז (אחרי שניאנג ודאליין).

אנשאן ממוקמת בדיוק על הגבול בין ההרים הגבוהים של מזרח ליאונינג לבין המישורים המערביים שבמחוז וגובהה נע בין 2 ל-1,141 מטרים מעל פני הים. שם העיר בא ממיקומה של העיר הנמצאת בין שני הרים, כמו אוכף סוס.

בתחומי העיר נמצא הפארק הלאומי הידוע "צ'יינשאן" (Qiānshān). בעיר שוכנת החברה "אנגאנג חברה ליצור ברזל ופלדה", שהיא אחת מיצרניות הפלדה הגדולות במדינה. בתחומי העיר מייצרים שליש מאספקת הטלק בעולם, רבע מאספקת המגנזיט בעולם ובעבר יצרו את אבן הירקן הגדולה ביותר בעולם, דבר שהפך אותה למקור תיירותי. בעיר שתי אוניברסיטאות גדולות - האוניברסיטה למדעים ולטכנולוגיה של ליאונינג והאוניברסיטה הרגילה של אנשאן.

היסטוריה עריכה

העיר הייתה מיושבת עוד מזמנים פרהיסטוריים, אך לא היוותה מקום מרכזי עד אמצע המאה ה-20. העיר המודרנית הוקמה כמבצר במהלך המאה ה-16 על ידי שושלת מינג. העיר נפגעה קשות בזמן מלחמת רוסיה–יפן שנערכה בשנים 1904–1905. בשנות ה-30 של המאה ה-20 התעשייה המקומית פרחה, והעיר הייתה לחלק ממנצ'וקוו. במשך השנים הייתה העיר למרכז לייצור פלדה וברזל בקנה מידה לאומי, אם לא ארצי. חשיבותה האסטרטגית של העיר גרם לכך שהיא הופצצה רבות בזמן המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט. בשנת 1945 הוחזרה העיר לידי הסינים, יחד עם שאר מנצ'וריה. בזמן מלחמת האזרחים הסינית העיר הייתה לזירת קרב קשה בין צבא השחרור העממי לבין הקוומינטנג. הכוחות הקומוניסטיים לבסוף כבשו את העיר ב-19 בפברואר 1948. לאחר המלחמה שבה העיר להיות מרכז ייצור פלדה. בזמן מלחמת קוריאה (1950–1953) הייתה העיר בסיס לכוחותיה האוויריים של ברית המועצות.