אסון נאות הכיכר

אסון טבע בישראל ב-1970

אסון נאות הכיכר, שהתרחש ב-30 בדצמבר 1970, הוא אסון הטבע החמור ביותר שהתרחש במדינת ישראל עד השרפה בכרמל ב-2010. גושי סלע שניתקו מצוק מחצו מבנה ששימש כחדר אוכל בבסיס צבאי.

אסון נאות הכיכר
אנדרטת אסון נאות הכיכר
אנדרטת אסון נאות הכיכר
תאריך 30 בדצמבר 1970 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום נאות הכיכר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 30°56′24″N 35°22′12″E / 30.939983°N 35.370112°E / 30.939983; 35.370112
הרוגים 20 עריכת הנתון בוויקינתונים
פצועים 10 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שמות הנספים מופיעים על האנדרטה לזכר אסון נאות הכיכר
תמונת הצריף באנדרטת נאות הכיכר

באסון נספו 20 ישראלים (19 חיילים ואזרח אחד), ועשרה חיילים נפצעו (שלושה מהם קשה).

רקע עריכה

בשנת 1968 התפרקה קבוצת נאות הכיכר, שהוקמה בסוף שנות החמישים, ונטשה תמורת פיצויים את הצריפים ששימשו אותה באזור המוצא של נחל אמציה למלחת סדום. מחנה הצריפים עבר לידי צה"ל, שהקים במקום, הסמוך לגבול עם ירדן, נקודת משמר.

האירוע ופעולות ההצלה עריכה

ביום רביעי, 30 בדצמבר 1970, בשעה 12:15 בצהריים, התמוטט לפתע חלק מצוק בגובה 12 מטר ופגע בצריף ששימש מטבח ושק"ם של היחידה. מיד לאחר מכן התמוטט כל הצוק, שהיה מורכב מסלעי חוואר הלשון, ונפל על חדר האוכל בשעה שחיילי הבסיס אכלו ארוחת צהריים.

חיילים ששהו מחוץ לחדר האוכל הזעיקו עזרה, וכעבור פחות משעה כבר נחת במקום מסוק ראשון של חיל האוויר עם צוות רפואי.

פינוי הסלעים שמחצו את הצריף (בגובה של כשלושה מטרים ורוחב של ארבעה עד חמישה מטרים) חייב שימוש בציוד מכני כבד. תחילה הגיע למקום ציוד מכני ממפעלי ים המלח הנמצאים בסמוך, ובהמשך הגיעו גם כלים של חיל ההנדסה.

העבודות נמשכו ברציפות והתנהלו בלילה לאור זרקורים ולפידים. עד חצות הוצאו כל הפצועים וההרוגים שהיו קבורים מתחת ל-1,500 טונות של סלעים ועפר.

במהלך פעולות ההצלה ביקרו במקום שר הביטחון משה דיין, הרמטכ"ל חיים בר-לב, אלוף פיקוד הדרום אריאל שרון והרב הצבאי הראשי שלמה גורן.

אלוף פיקוד הדרום מינה ועדת חקירה לבדיקת נסיבות האירוע.

מסקנות החקירה עריכה

ועדת החקירה, שכללה גם גאולוגים ומהנדסים, הגיעה למסקנה כי האסון נבע מתופעה מוכרת באזור: גשמים שירדו באזור בימים שלפני ההתמוטטות, ערערו את יציבות המצוק. בדיווחים עיתונאיים צוין כי עשר שנים לפני כן התמוטט סלע והרס צריף באכסניית הנוער בסדום (באירוע זה נפצעה אישה אחת). בעקבות זאת נאבק הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים כדי לפנות את כל המבנים שנמצאו בסמוך למצוקים שבאזור. ואכן, בסופו של דבר פונו כל המבנים האזרחיים מאזורי הסכנה.

אמצעי התקשורת טענו שצה"ל היה חייב להיות מודע לסכנה ולפנות את המבנים מבעוד מועד, פעולה שהייתה מונעת את האסון.

הבסיס הצבאי עמד במקומו עד 1997. במקום האסון תחת הסלעים שהתמוטטו הוקמה אנדרטה לזכר הנופלים. תושבי היישובים נאות הכיכר ועין תמר עורכים מדי שנה את טקס יום הזיכרון לחללי צה"ל במקום.

בראשית שנות ה-70 הוקם מושב נאות הכיכר במקומו הנוכחי, ליד מוצא נחל הערבה.

האסון בנאות הכיכר היה אסון רב-נפגעים שני שהתרחש באותה שנה בפיקוד הדרום. קדם לו אסון משאית התחמושת באילת (24 בינואר 1970).

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אסון נאות הכיכר בוויקישיתוף