אסתר רוט-שחמורוב

אתלטית ישראלית, כלת פרס ישראל

אסתר רוֹט-שחמורוב (נולדה ב-16 באפריל 1952) היא אתלטית ישראלית, מהבולטות ביותר שידעה מדינת ישראל. כלת פרס ישראל לספורט ותרבות הגוף ה'תשנ"ט.

אסתר רוֹט-שחמורוב
אסתר רוט שחמורוב ב-2007
אסתר רוט שחמורוב ב-2007
לידה 16 באפריל 1952 (בת 71)
תל אביב, ישראל
מידע כללי
שם לידה אסתר שחמורוב
מדינה ישראל
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה
תת-ענף ריצת 100 מטר, ריצת 200 מטר, ריצת 100 מטר משוכות, קפיצה לרוחק וקרב חמש
מאמן פטר רוט
הישגים
פרסים והוקרה
מאזן מדליות
מתחרה עבור ישראלישראל ישראל
משחקי אסיה
זהב בנגקוק 1970 100 מטר משוכות
זהב בנגקוק 1970 קרב חמש
זהב טהראן 1974 100 מטר
זהב טהראן 1974 200 מטר
זהב טהראן 1974 100 מטר משוכות
כסף בנגקוק 1970 קפיצה לרוחק
אליפות אסיה באתלטיקה
זהב סיאול 1975 ריצת 100 מטר
זהב סיאול 1975 ריצת 200 מטר
המכביה
זהב השמינית 1969 100 מטר
זהב השמינית 1969 200 מטר
זהב השמינית 1969 קפיצה לרוחק
זהב התשיעית 1973 100 מטר
זהב התשיעית 1973 100 מטר משוכות
זהב התשיעית 1973 שליחות 4x100 מטר
זהב העשירית 1977 100 מטר
זהב העשירית 1977 200 מטר
זהב העשירית 1977 100 מטר משוכות
זהב העשירית 1977 שליחות 4x100 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אסתר רוט-שחמורוב, ספורטאית השנה (1970)

שחמורוב נבחרה מספר פעמים כספורטאית המצטיינת של ישראל וזכתה במדליות רבות בתחרויות מקומיות ובינלאומיות. באולימפיאדת מונטריאול (1976) היא סיימה במקום השישי בריצת 100 מטר משוכות ובכך הייתה לספורטאית הישראלית הראשונה שהשתתפה בגמר אולימפי כלשהו. בתחרויות בינלאומיות, היא זכתה ב-8 מדליות אישיות. 6 מדליות במשחקי אסיה, מתוכן 5 זהב ו-1 כסף, ו-2 מדליות זהב באליפות אסיה באתלטיקה, יותר מכל ספורטאי ישראלי אחר בכל הזמנים.

ביוגרפיה עריכה

נולדה בשם אסתר שחמורוב בתל אביב במשפחה מסורתית-דתית. גדלה בשכונת קריית שלום ולמדה בבית הספר רמז שבשכונה. בגיל 14 החלה להתאמן באגודת הפועל תל אביב, בהדרכתו של עמיצור שפירא.[1] במאי 1967, בהיותה בת 15, החלה שחמורוב לבלוט כספורטאית בעלת פוטנציאל בריצה[2]. זמן קצר לאחר מכן שברה את השיא הישראלי בריצת משוכות[3], אך במחצית השנייה של שנת 1968 לא הצליחה להשיג שיאים בולטים ולא השיגה את המינימום הנדרש כדי להשתתף באולימפיאדת מקסיקו (1968)[4]. הועלתה הסברה ששחמורוב סבלה מאימון יתר[5] עקב פיזור על מקצועות רבים מדי[6].

קריירה עריכה

לקראת משחקי אסיה ניסתה שחמורוב פעמים רבות להשיג את המינימום הנדרש[7] עד שהצליחה להשיגו בסוף אוקטובר 1970 והבטיחה את יציאתה לבנגקוק[8]. כבר בתחילת המשחקים שנערכו בדצמבר 1970, רשמה הישג נאה בקבלה מדליית כסף בקפיצה לרוחק[9]. בהמשך המשחקים זכתה שחמורוב בשתי מדליות זהב (בקרב חמש[10] ובריצת 100 מטר משוכות[11]).

באליפות ישראל שנערכה במכון וינגייט ביולי 1971 זכתה ב-4 מדליות זהב, בריצת 100 מטר בתוצאה של 11.8 שניות, בריצת 100 מטר משוכות בתוצאה של 13.6 שניות, בקפיצה לרוחק בשיא ישראלי חדש של 6.14 מטר, בקפיצה השלישית. כבר בקפיצה הראשונה היא קבעה שיא ישראלי חדש של 5.97 מטר ובניסיון השני היא שיפרה שוב את השיא והעמידה אותו על 6.06 מטר ובכך הייתה לאתלטית הישראלית הראשונה שקפצה למרחק של יותר מ-6 מטר ובהדיפת כדור ברזל בתוצאה של 11.78 מטר, לפני מירה בולבה מהפועל עמק חפר (11.41 מטר) ויהודית גנץ מהפועל חדרה (11.40 מטר)[12].

באולימפיאדת מינכן (1972) העפילה שחמורוב לשלב חצי הגמר בריצת 100 מטר וסיימה במקום החמישי, 4 אלפיות שנייה אחרי הרצה שעלתה לגמר מהמקום הרביעי. בריצה זו קבעה בשלב המוקדמות שיא ישראלי חדש של 11.45 שניות שנשבר רק ב-4 ביולי 2018 על ידי דיאנה ויסמן (11.38 שניות). לאחר מכן, עלתה לשלב חצי הגמר בריצת 100 מטר משוכות, אך בעקבות טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, בו נרצח מאמנה האישי, עמיצור שפירא, פרשה מהתחרות.

זמן קצר לאחר לידת בנה, במשחקי אסיה שנערכו בטהראן, איראן בשנת 1974 היא זכתה ב-3 מדליות זהב, בריצות ל-100 מטר, ל-200 מטר ול-100 מטר משוכות[13]. דרישתה של רוט-שחמורוב כי בעלה ישמש כמאמנה, אף על פי שלא נחשב למומחה לאתלטיקה קלה, הביאה לסכסוכים ממושכים בין הזוג לבין רשויות הספורט, שסירבו לממן את נסיעותיו של רוט[14].

באליפות אסיה באתלטיקה (אנ') שנערכה בסיאול, קוריאה הדרומית ביוני 1975 זכתה שחמורוב בשתי מדליות זהב, בריצת 100 מטר בתוצאה של 11.91 שניות ובריצת 200 מטר בתוצאה של 23.72 שניות[15]. באותה שנה, בתחרות שנערכה בשטוטגרט קבעה רוט-שחמורוב בריצת 200 מטר שיא ישראלי חדש של 23.57 שניות[16]. שיא זה החזיק מעמד 27 שנים, עד שנשבר על ידי אירנה לנסקי[17].

גמר אולימפי עריכה

באולימפיאדת מונטריאול (1976) הגיעה רוט-שחמורוב להישגה הגדול ביותר, כאשר עלתה לשלב הגמר בריצת 100 מטר משוכות, וסיימה במקום השישי בתוצאה של 13.04 שניות, אחרי המנצחות יוהנה שאלר-קליר ממזרח גרמניה (12.77 שניות), טטיאנה אניסימובה (12.78 שניות) ונטליה לבדבה (12.80 שניות), שתיהן מברית המועצות, גודרון ברנד (12.82 שניות) ממזרח גרמניה ובעלת תוצאת השנה בעולם גרז'ינה רבשטיין מפולין (12.96 שניות), כולן מהגוש המזרחי. בכך, הייתה לספורטאית הישראלית הראשונה שעלתה לגמר אולימפי, והיה זה ההישג הטוב ביותר לאתלט ישראלי במשחקים האולימפיים עד אולימפיאדת סידני (2000) ועד היום מהווה את ההישג הטוב ביותר במקצועות הריצה.

עם התפרקות הגוש הקומוניסטי בתחילת שנות ה-90, כשנודע שרבים מהספורטאים בגוש הקומוניסטי השתמשו בסמים אסורים ובכלל זה משתתפות ריצת ה-100 משוכות באולימפיאדת מונטריאול, התברר עד כמה משמעותי היה הישגה של רוט-שחמורוב, כשהגיעה להישג מוצלח למרות העובדה שלא השתמשה בסמים[18].

לאחר המשחקים האולימפיים, בתחרות שנערכה בברלין, מערב גרמניה היא קבעה בריצת 100 מטר משוכות שיא ישראלי חדש של 12.93 שניות. שיא זה החזיק מעמד 26 שנים עד שנשבר על ידי אירנה לנסקי.

כנציגת יבשת אסיה, בתחרות גביע העולם הביניבשתי שנערכה בדיסלדורף, מערב גרמניה בשנת 1977 סיימה רוט-שחמורוב במקום רביעי בריצת 100 מטר משוכות בתוצאה של 13.26 שניות. שלוש הרצות שהקדימו אותה היו ממזרח אירופה[19].

רוט-שחמורוב לא השתתפה באולימפיאדת מוסקבה (1980), בשל הצטרפות ישראל לחרם האמריקני, במחאה על פלישת ברית המועצות לאפגניסטן. במקומה היא השתתפה במשחקים החלופיים שנערכו באוניברסיטת פנסילבניה, שבפילדלפיה וזכתה במדליית ארד בריצת 100 מטר משוכות בתוצאה של 13.20 שניות.

מורה לספורט עריכה

בעשור השני של המאה ה-21 משמשת רוט-שחמורוב כמורה לספורט בחטיבת הביניים "השרון" ברעננה.

הישגים והוקרה עריכה

חיים אישיים עריכה

לאחר אולימפיאדת מינכן, היא התחתנה עם פטר רוט, שהפך למאמנה האישי, וילדה את בנם ירון.

בשנת 2006 בעלה נפטר. בשנת 2009 עברה רוט-שחמורוב השתלת כליה בשל מחלה תורשתית[20]. במאי 2023 דווח על דחיית הכלייה והצורך בהשתלה חדשה[21].

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^   אסתר רוט-שחמורוב, פתק אחד שלח אותי בגיל 14 למסע עם אמא שלי. הוא הסתיים בגמר אולימפי, באתר הארץ, 29 במרץ 2021
  2. ^ אברהם פז, 2 שיאי נוער באתלטיקה, מעריב, 7 במאי 1967
  3. ^ שיא מצוין של שחמורוב ב-80 משוכות - 11.5 ש', מעריב, 12 בנובמבר 1967
    אברהם פז, שחמורוב - 80 מ' משוכות ב-11.1, מעריב, 28 באפריל 1968
  4. ^ תוצאות חלשות קבעו האתלטים, דבר, 25 באוגוסט 1968
    האתלטיים בא"ק נכשלו שוב, מעריב, 25 באוגוסט 1968
  5. ^ הזדמנות אחרונה לאתלטים, מעריב, 29 באוגוסט 1968
  6. ^ יעקב פתאל, אסתר שחמורוב - תקוה גדולה שהכזיבה בגלל מאמנה, דבר, 30 ביוני 1968
  7. ^ יעקב פתאל, האתלטים נכשלו בהשגת המינימום בתחרות בוינגייט, דבר, 27 באוקטובר 1970
  8. ^ שחמורוב עברה בשנית המינימום, מעריב, 1 בנובמבר 1970
  9. ^ שחמורוב (כסף) בקפיצה לרוחק, דבר, 11 בדצמבר 1970
  10. ^ שחמורוב זכתה במדליית זהב במשחקי באנגקוק, דבר, 13 בדצמבר 1970
  11. ^ נערת הזהב אסתר שחמורוב, דבר, 17 בדצמבר 1970
  12. ^ מתתיהו ברוש, שני שיאים ישראלים מרשימים - שחמורוב - 6.14 מ' ברוחק, דבר, 11 ביולי 1971
  13. ^ אלכס דורון, אסתר שחמורוב רוט: האם המהירה באסיה, מעריב, 15 בספטמבר 1974
    11 שיאים ביום האחרון באתלטיקה, מעריב, 16 בספטמבר 1974
  14. ^ יעקב ברוש, ההריון של שחמורוב מנע התנגשות עם מוסדות הספורט, דבר, 22 ביולי 1973
  15. ^ זהב ושיא חדש לשחמורוב ב-200 מ', דבר, 15 ביוני 1975
  16. ^ אסתר רוט קבעה שיא חדש ב-200 מ' - 23.57 ש, דבר, 28 באוגוסט 1975
  17. ^ יובל פייס, אירנה לנסקי שברה את השיא ב-200 מטר, באתר ynet, 23 ביוני 2002
  18. ^ אבינעם פורת, רוט שחמורוב: "כל מי שהקדימה אותי הייתה מסוממת", באתר ynet, 26 בדצמבר 2014
  19. ^ [1]
  20. ^ דורון קופרשטין, אסתר רוט-שחמורוב ניצחה את התחרות על חייה, באתר ynet, 25 בספטמבר 2009
  21. ^ נדב צנציפר, בנה של אסתר רוט-שחמורוב: "אמא שלי זקוקה להשתלת כליה, אנחנו מחפשים תורמים", באתר ynet, 9 במאי 2023