אפרוח
אפרוח הוא אבקוע שהוא צאצא של עוף מקבוצת עוזבי קן על הקרקע, הבוקע מביצתו כשהוא מכוסה פלומה ופקוח עיניים. האפרוח מסוגל לעמוד וללכת על רגליו ולאכול בכוחות עצמו ללא עזרת הוריו כבר מיומו הראשון, אולם ברוב המינים הוא יהיה עדיין תלוי בהוריו לצורך הגנה מטורפים ומציאת מקורות מזון ומחסה, ולעיתים גם לצורך תהליך החתמה ולימוד התנהגות שתשמש אותו להישרדותו במהלך חייו הבוגרים.
עופות המולידים אפרוחים הם תרנגולים, שלווים, פסיונים וברווזיים (ברווזים, אווזים וברבורים), יענים (יען, אמו, ננדו), סיקסקים, לעומת דורסים, ציפורי שיר, יונים ותוכים, המולידים גוזלים.
פולקלור עריכה
בשיר יונתן הקטן מתואר כי יונתן טיפס על העץ ואפרוחים חיפש, עוד נמצא גם בשיר קַן צִפּוֹר של חיים נחמן ביאליק במשפט "יָשֵׁן לוֹ אֶפְרוֹחַ זָעִיר". ההבחנה בין גוזל לאפרוח לא הייתה קיימת בתקופה בה נכתב השיר. בעברית המודרנית אפרוח יכול לפרוח מהקן כבר ביומו הראשון ואילו הגוזל תלוי בהוריו וגוזל מהם את מזונם.
בהלכה עריכה
לדעת רבי אליעזר בן יעקב אין אפשרות לאכול על ידי שחיטה אפרוח כל עוד לא נפקחו עיניו[1]. חכמים חלקו על כך והכשירו את האפרוח. הרי"ף והרמב"ם[2] מתירים את האפרוח מיד, ואילו הרא"ש אוסר עד שייפקחו עיניו, כרבי אליעזר בן יעקב[3].
ראו גם עריכה
- גוזל – ולד הבוקע מהביצה כאשר הוא חסר ישע.
- פרחון
- דגירה
- קיטום מקור
- תטולה
קישורים חיצוניים עריכה
- אפרוח וגוזל, באתר "השפה העברית"
- אפרוחים שחורים, באתר יוטיוב
- אפרוח וגוזל, באתר האקדמיה ללשון העברית, 28 בפברואר 2012
- הערך "אפרוח", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
הערות שוליים עריכה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ו', עמוד ב'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות מאכלות אסורות, פרק ג', הלכה י'.
- ^ רא"ש, ביצה, פרק א הלכה ו; ארבעה טורים, יורה דעה, סימן ט"ו.
