ויקיפדיה

אצטדיון טדי

אצטדיון כדורגל בירושלים

אצטדיון טדי הוא אצטדיון הכדורגל הפעיל הגדול בישראל. הוא ממוקם בקריית הספורט של ירושלים בשכונת מלחה, והוא מכיל 31,733 מקומות ישיבה. האצטדיון נקרא על שם ראש עיריית ירושלים לשעבר, טדי קולק, ומשמש כיום כמגרשן הביתי של קבוצות הכדורגל בית"ר ירושלים, הפועל ירושלים ונבחרת ישראל.

אצטדיון טדי
אצטדיון טדי ב-2023
כתובת דרך אגודת ספורט בית"ר 1
מיקום קריית הספורט, מלחה, ירושלים, ישראל
קואורדינטות 31°45′4.20″N 35°11′26.22″E / 31.7511667°N 35.1906167°E / 31.7511667; 35.1906167
תקופת הפעילות ינואר 1992 – הווה (כ־32 שנים)
הורחב 1999, 2013
בעלים עיריית ירושלים
מפעיל החברה העירונית אריאל
משטח דשא
אדריכל בשנות ה-90: יוסי בן נעים ופסקואל ברויד
2013: גולדשמידט ארדיטי ויוסי בן נעים אדריכלים
קבוצות בית"ר ירושלים (1991–הווה)
הפועל ירושלים (1991–הווה)
נבחרת ישראל (משחקים נבחרים)
מושבים 31,733[1]
ממדי משטח אורך: 105 מטר, רוחב: 68 מטר
(למפת ירושלים רגילה)
 
אצטדיון טדי
אצטדיון טדי
מפה
מבט על של האצטדיון וסביבתו מ-2023

מלבד משחקי הקבוצות העירוניות של ירושלים, מארח האצטדיון לעיתים גם משחקים בינלאומיים של נבחרת ישראל ומשחקים כגון שלבי גמר גביע המדינה. כמו כן, אירח האצטדיון את טקסי הפתיחה של המכביה בשנים 2001, 2013, 2017 ו-2022 וטקס הסיום ב-2017. בנוסף, האצטדיון היה אחד מארבעת האצטדיונים שאירחו את יורו 2013 עד גיל 21 ואף אירח את משחק הגמר של הטורניר.

היסטוריה עריכה

רקע היסטורי עריכה

בראשית שנות ה-70 יזם ראש העירייה טדי קולק, תוכנית להקמת קריית ספורט לאומית שבמרכזה אצטדיון כדורגל על "רכס שועפאט" (בשטח בו הוקמה לאחר מכן שכונת "רמת שלמה") במטרה להחליף את מגרש קטמון ואצטדיון ימק"א המיושנים, ששכנו במרכזי השכונות. תכנון הפרויקט השאפתני החל בשנת 1971.[2][3][4] בשלב א', בנובמבר 1971, אושרה הקמתו של אצטדיון כדורגל בו 23,000 מקומות ישיבה, עם אפשרות הרחבה ל-50,000 מקומות.[5][6] ב-1973 הוגשה התוכנית להקמת קריית ספורט לאומית המתאימה לסטנדרטים אולימפיים, וכוללת אצטדיון כדורגל, היכל ספורט, 3 בריכות שחייה, ומגרשי אימונים.[7] עבודות הסלילה של כביש הגישה לאצטדיון החלו ב-1976,[8] ולאחר השלמת התכנון וקבלת האישורים הכריז קולק, בשנת 1977, על תחילת עבודות ההקמה, שבמקביל החל מאבק של הקהילה החרדית בירושלים נגד התוכנית.[9] גיוס הכספים להקמת הפרויקט ארך מספר שנים ולבסוף סוכם שהממשלה תכסה מחצית מעלות ההקמה וקרן ירושלים את מחצית השנייה, באמצעות תרומות. עבודות התשתית באזור החלו בשנת 1979, אך סיעת אגודת ישראל בעיריית ירושלים החלה להפעיל לחץ להפסקת העבודות, ואיימה לפרוש מהקואליציה העירונית.[10] לאחר שהעבודות נמשכו פרשה מהקואליציה העירונית,[11] ובנוסף פנתה לראש הממשלה מנחם בגין שיתערב במשבר. בגין הסכים להקפיא את העבודות ולהפסיק את המימון הממשלתי לפרויקט.[12] תחילה הוסכם על הפסקה של חודשיים כדי לדון שוב בתוכנית ולמצוא מיקום חלופי.[13][14] מנכ"ל משרד הפנים, חיים קוברסקי, הציע שהאצטדיון יוקם באזור הר חומה.[15] בינואר 1980, העבירה מועצת עיריית ירושלים החלטה שאתר בקרבת שכונת שועפט (רכס שועפט) מועדף להקמת האצטדיון ושיש להמשיך בעבודות, אך סיעת הליכוד בראשות ראובן ריבלין הצטרפה למתנגדים לתוכנית, והעבודות לא חודשו.[16][17]

המאבק נגד הקמת האצטדיון עריכה

לאחר שהתוכנית ברכס שועפאט בוטלה, אותר בשנת 1984 שטח בדרום מערב ירושלים, סמוך לשכונת מלחה, כמיקום חלופי, זאת כחלק מתוכנית כוללת לפיתוח האזור שכללה את הקמת קניון ירושלים והגן הטכנולוגי. במהלך אישור התוכנית בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה התארגנה קבוצה של תושבים, בראשות שר הפנים יצחק חיים פרץ ממפלגת ש"ס, תושב שכונת בית וגן הסמוכה, להגיש התנגדויות לתוכנית. בנוסף הגיעו עשרות חרדים לכל דיון, מבלי להגיש התנגדות עניינית, כדי לגרום לסחבת בדיוני הוועדה.[12][18] דיוני הוועדה נמשכו שנתיים, ובאפריל 1987 אושרה לבסוף התוכנית.[19] עם זאת, שר הפנים פרץ סירב לחתום על אישורה מתוקף סמכותו כשר הפנים, וכך גם אריה דרעי, שהחליף אותו בתפקיד ב-1988.[20] באותן שנים (בין 1986 ל–1989) עברה קבוצת בית"ר ירושלים לשחק באצטדיון בלומפילד בתל אביב מאחר שאצטדיון ימק"א שהכיל רק 4,500 מקומות ישיבה לא אושר לשימוש.[21]

בשנת 1988 הגישה עיריית ירושלים עתירה לבג"ץ במטרה לאלץ את דרעי לחתום על אישור התוכנית, לאחר שאושרה בכל וועדות התכנון על פי חוק. בינואר 1989, קיבל בג"ץ את עתירת העירייה, בנימוק שההתנגדות של דרעי לוקה בחוסר סבירות,[22] ונסללה הדרך להקמת האצטדיון.[23][24] בפברואר 1989, חתם מנכ"ל משרד הפנים על האישור הסופי לתוכנית.[25]

הקמת האצטדיון עריכה

הקמת האצטדיון החלה ב-1989 בידי חברת "מוריה" במימון הקרן לירושלים, עיריית ירושלים והמועצה להסדר ההימורים בספורט. לקראת סיום העבודות הוחלט לקרוא לאצטדיון "אצטדיון טדי", כהוקרה על מאמציו של קולק להקמתו. האצטדיון נחנך ב-14 בספטמבר 1991 במשחק במסגרת המחזור הראשון של הליגה הלאומית לעונת 1991/1992 בו גברה הפועל תל אביב על הפועל ירושלים בתוצאה 0–3. כובש השער הראשון במשחק, ולמעשה בתולדות האצטדיון, היה משה סיני.[26] ב-14 בינואר 1992 נערך משחק ידידות לכבוד חנוכת האצטדיון בין נבחרת ירושלים, שהורכבה משחקני בית"ר והפועל ירושלים, לבין קבוצת אולימפיק מרסיי מצרפת.[27]

הרחבה ושיפוץ עריכה

בעת פתיחתו, הכיל האצטדיון כ-14,500 מקומות ישיבה בשני יציעים – מערבי ומזרחי. בשנת 1998 הושלמה הקמתו של היציע הצפוני בו כ-8000 מקומות ישיבה. מאחר שאצטדיון סבל מטעות בתכנון, כך שבחלק ממקומות הישיבה לא היה ניתן לראות היטב את כל חלקי כר הדשא, כר הדשא הוגבה ב-2 מטר, על מנת לשפר את זווית הצפייה. הגבהת משטח הדשא גם אפשרה להרחיב את המגרש למידות הבינלאומיות המקובלות, בהתאם לתקנון הכדורגל האירופי בנוסף, נבנו באצטדיון מקומות ישיבה מיוחדים לנכים ומוגבלים. שיפוץ זה הושלם בנובמבר 1999, בעלות של כ-8.5 מיליון שקל.[28]

ב-27 בינואר 2010 החליטה עיריית ירושלים להכין תוכנית חדשה להרחבת האצטדיון, כאשר מספר המושבים הוגדל ל-31,733 שרובם נוספו על ידי בניית יציע רביעי מצידו הדרומי.[29] רוב השיפוץ הושלם לקראת משחקי המכביה ה-19 ומשחקי אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 בשנת 2013, שאירח האצטדיון כולל משחק הגמר. שדרוג האצטדיון כלל מלבד בניית היציע הרביעי הגבהת כר הדשא ב-1.6 מטר, החלפת מושבי האצטדיון הצבעוניים במושבים מתקפלים בגוון כחול אחיד, הקמת אולם למסיבות עיתונאים, חדרי עבודה לצוותי תקשורת, חניות לקבוצות ולאורחים, שדרוג התאורה והתקנת שני לוחות תוצאות חדשים שגודל כל אחד כ-60 מ"ר.[30] ב-3 ביוני 2013 נחנך היציע הדרומי. שדרוג האצטדיון הביא לדירוגו בקטגוריה 4 בדירוג האצטדיונים של אופ"א.

בתחילת 2014 עבר ניהול האצטדיון מרשות הספורט בעיריית ירושלים לידיה של חברת אריאל הירושלמית המנהלת את מתקני הספורט ואתרי המופעים בירושלים ואחראית גם להפקת אירועי תרבות מטעם העירייה.

בשנת 2015 במסגרת מוקדמות יורו 2016, האצטדיון אירח לראשונה משחק רשמי של נבחרת ישראל לאחר שהאצטדיון אירח בעבר מספר משחקי ידידות.

בשנים 2016–2017 הותקן מערך פאנלים סולאריים על גג האצטדיון שבאמצעותו ניתן לייצר כ-686 קילוואט לשעה.

בשנת 2018 הושלמו עבודות להתקנת מערכת כריזה חדשה, שיפוץ ספסלי השחקנים, מסדרונות חדרי ההלבשה ומנהרת השחקנים.[31]

בשנים 2020–2021 הושלמה הקמת הגג ביציע הדרומי, וכן התקנת פאנלים סולאריים עליו. בנוסף הושלמה התקנת תאורת לד חיצונית היקפית באצטדיון והקמת 8 תאי אח"מים חדשים ביציע המערבי.

בשנת 2022 הושלמה החלפת 6,700 הכיסאות הישנים שנותרו ביציע הצפוני, במושבים חדשים בצבע כחול אחיד לכלל האצטדיון,[32] וכן הוחלפה התאורה הישנה במגרש במערכת תאורת לד חכמה ראשונה מסוגה בישראל.[33]

בשנת 2023 הושלמה החלפת המסכים הישנים במסכי צפייה חדשים אשר הותקנו על גגות היציעים הצפוני והדרומי.

שיפוצים ושדרוגים עריכה

עיריית ירושלים ביחד עם החברה העירונית אריאל אישרו תקציב של עשרות מיליוני שקלים לביצוע עבודות שיפוץ נוספות שצפויות להתבצע במהלך עונת 2023/24:[34]

  • תוקם שדרת מסחר חדשה מתחת ליציע הצפוני שתכלול מסעדות, ברים וחנויות ספורט ומרצ'נדייז.
  • תשודרג משמעותית קומת השחקנים ובה חדרי ההלבשה ומנהרת השחקנים.
  • יוקם מתחם אירוח VIP בסטנדרט גבוה ומושקע במיוחד.

בנוסף, במהלך שנת 2025 צפויה השלמת שלוחת מלחה בפרויקט הקו הירוק של הרכבת הקלה בירושלים שכולל תחנה בלב קריית הספורט במלחה, לצד היציע הצפוני באצטדיון. לרכבת הקלה אף מוקם דיפו תחזוקה מדרום מזרח האצטדיון על שטח ששימש בעבר כחניון אוטובוסים.

שימושים נוספים עריכה

באצטדיון צולמו קטעים מתוכנית הטלוויזיה האלופה, וכן פרק הפתיחה של העונה השנייה של המרוץ למיליון.

האצטדיון משמש לעיתים עבור אירועים מטעם מפלגת ש"ס.[35][36]

מבנה האצטדיון וסביבתו עריכה

האצטדיון ממוקם בקרית הספורט של ירושלים ובסמוך להיכל הספורט פיס ארנה ומרכז הטניס של העיר וגשר להולכי רגל מחבר בינו למתחם קניון עזריאלי ירושלים-מלחה. הוא מכיל 31,733 מקומות ישיבה והוא הפך רשמית לאצטדיון הגדול ביותר בישראל לאחר שאצטדיון רמת גן קיבל אישור לאכלס אך ורק את היציע המערבי. באצטדיון מותקנת מערכת תאורה סולארית מתקדמת, ומוצבים בו שני מסכי ענק ששטח כל אחד מהם 60 מ"ר.

בסמוך ליציעים המערבי והמזרחי ישנם מגרשי חנייה, ומסביב לאצטדיון קיימים מספר חניונים אשר נמצאים במרחק הליכה כגון חניון אגד, חניון הגן הטכנולוגי וחניון גן החיות.

כמו כן, מתחת ליציע המזרחי של האצטדיון פועל "מרכז הספורט הירושלמי" ובתוכו מרכז לאמנויות לחימה, מכון כושר, סטודיו לריקוד, בריכה הידרותרפית לטיפולים, סטודיו לטאקוונדו, וכן קיר טיפוס גדול בגובה 21 מטר ובשטח קיר של מעל 700 מ"ר. בנוסף סמוך לשער 22 באצטדיון פועלת גלריה לאמנות.[37]

תוכניות מתאר עתידיות מייעדות סביבו בינוי רב למשרדים, מלונאות, מסחר, מגורים ועוד.

יציעי האצטדיון עריכה

יציע שערים כניסות תכולה הערות
יציע מערבי 5-9 1-5 כ-7,000 במשחקי בית"ר ירושלים יושבים ביציע זה לרוב אוהדיה המתונים של הקבוצה, ולכן הוא נחשב לפחות קולני מבין שאר היציעים. בחלקו העליון של היציע ממקומת עמדת השידור ומתחתיה נמצאים תאי צפייה VIP, ומתחתיהם נמצא יציע הכבוד של האצטדיון, בו מוצבים כיסאות מרופדים וקיימת אפשרות להשכרת מסכים אישיים לצפייה במשחק. בנוסף ביציע זה ממוקמים יציע העיתונאות וחדרי התקשורת.
יציע צפון מערבי 10-12 6 כ-8,000 היציע נפתח רק במשחקים עם קהל רב של בית"ר ירושלים ונבחרת ישראל.
יציע צפוני 13-15 7-10 יציע זה הוקם בשנת 1999. ביציע זה ממוקמים חברי ארגון "שער האריות" של בית"ר ירושלים שהוקם בקיץ 2017. לפני הקמת היציע הדרומי שימש יציע זה את קהל החוץ.
יציע צפון מזרחי 16–17 11–12 היציע נפתח רק במשחקים עם קהל רב של בית"ר ירושלים ונבחרת ישראל.
יציע מזרחי 18-21 13-16 כ-7,500 במשחקי בית"ר ירושלים, ביציע זה ממוקמים חברי ארגון לה פמיליה. יציע זה נחשב לקולני מאוד ביחס לשאר היציעים, בהם הקהל ביציע מעודד את הקבוצה עם אביזרי עידוד ופירוטכניקה שונים. במשחקי הפועל ירושלים זהו היציע היחיד שנפתח לאוהדי הקבוצה.
יציע דרומי 1–4, 22–23 17-28 כ-9,200 משמש כיציע קבוצות החוץ. היציע שונה בבנייתו משאר היציעים, כאשר הוא בנוי ללא חלוקה למפלסים. כמו כן גם מספר המושבים ביציע גדול משמעותית משאר היציעים.

משחקים בין-לאומיים באצטדיון עריכה

תאריך המשחק תוצאה מסגרת מספר צופים
12 בפברואר 1992 ישראל  ישראל – חבר המדינות  חבר המדינות 2-1 ידידות 2,000
29 בנובמבר 1994 ישראל  ישראל – קפריסין  קפריסין 3-4 ידידות 4,000
20 בספטמבר 1995 ישראל  ישראל – אורוגוואי  אורוגוואי 1-3 ידידות 8,000
22 בינואר 1997 ישראל  ישראל – יוון  יוון 1-1 ידידות 500
15 באפריל 1998 ישראל  ישראל – ארגנטינה  ארגנטינה 1-2 ידידות 14,000
24 בפברואר 1999 ישראל  ישראל – לטביה  לטביה 0-2 ידידות 6,000
9 בפברואר 2005 ישראל  ישראל – קרואטיה  קרואטיה 3-3 ידידות 4,000
14 בנובמבר 2012 ישראל  ישראל – בלארוס  בלארוס 2-1 ידידות 8,000
31 במרץ 2015 ישראל  ישראל – בלגיה  בלגיה 1-0 מוקדמות יורו 2016 29,750
13 באוקטובר 2015 ישראל  ישראל – קפריסין  קפריסין 2-1 מוקדמות יורו 2016 25,300
9 באוקטובר 2016 ישראל  ישראל – ליכטנשטיין  ליכטנשטיין 1-2 מוקדמות מונדיאל 2018 9,000
9 באוקטובר 2017 ישראל  ישראל – ספרד  ספרד 1-0 מוקדמות מונדיאל 2018 28,700
16 בנובמבר 2019 ישראל  ישראל – פולין  פולין 2-1 מוקדמות יורו 2020 16,700
19 ביוני 2023 ישראל  ישראל – אנדורה  אנדורה 1-2 מוקדמות יורו 2024 13,300

גלריית תמונות עריכה

  •  
    2023
  •  
    2023
  •  
    אצטדיון טדי לצד הפיס ארנה, סמוך לבתי שכונת מלחה, ב-2022
  •  
    תצלום של אצטדיון טדי ב-2013, לפני הוספת הגג ביציע הדרומי והחלפת הכיסאות ביציע הצפוני
  •  
    קופות האצטדיון ביציע המערבי ב-2011
  •  
    אצטדיון טדי בעת אירוח משחק יורו 2013 עד גיל 21, טורניר הנבחרות הצעירות של UEFA שהתקיים כולו בישראל באותה עת
  •  
    הכניסה לאצטדיון מצידו הצפון מערבי ב-2013
  •  
    תאורת LED ביציע המזרחי באצטדיון טדי ב-2022
  •  
    הדרבי של ירושלים באצטדיון טדי ב-2023

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  ציטוטים בוויקיציטוט: אצטדיון טדי
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אצטדיון טדי

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אצטדיון טדי, באתר בית"ר ירושלים רשמי
  2. ^ מרכז ירושלמי לספורט יוקם ליד שועפת, דבר, 18 ביוני 1971
  3. ^ בתכנון: 3 מרכזי ספורט,מירושלים, מעריב, 12 במרץ 1971
  4. ^   תכנית לבניית איצטדיון כדורגל ליד שועפאט בירושלים, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1971
  5. ^ אושרה הקמת איצטדיון בבירה, מעריב, 12 בנובמבר 1971
  6. ^ טוביה מנדלסון, קריית ספורט לירושלים, דבר, 27 באוקטובר 1972
  7. ^ אלי אריאלי, תכנון מרכז הספורט בשועפת נדון אתמול, דבר, 1 במרץ 1973
  8. ^ ברוך המאירי, נעצרו מפגינים נגד סלילת כביש בירושלים, מעריב, 16 ביולי 1976
  9. ^ קולק: אנו מתחילים בבניית האיצטדיון למרות האיומים, מעריב, 11 ביולי 1977
    גד ליאור, חבר הכנסת ברעם: "על הכנסת לדון בפרשת האיצטדיון", מעריב, 25 ביולי 1977
  10. ^ סיעת אגו"י בי־ם לוחצת להפסקת עבודות האיצטדיון, דבר, 12 ביוני 1979
  11. ^ עבודות האצטדיון נמשכו: אגו"י תפרוש היום מהקואליציה בירושלים, דבר, 19 באוגוסט 1979
  12. ^ 1 2 משה הורביץ, מאה שערים ולא איצטיון אחד, כותרת ראשית, 27 במאי 1987
  13. ^ תובע דיון בחידוש בניית האיצטדיון בבירה, דבר, 12 באוקטובר 1979
    יונתן פלג, הכפייה הדתית זוחלת לכדורגל, דבר, 9 במאי 1979
  14. ^ רוני פיינשטיין מתפטר מראשות החברה המבצעת העבודות באיצטדיון שועפת, דבר, 22 באוגוסט 1979
  15. ^ האיצטדיון בירושלים יוקם בהר החומה בעוד מספר שנים, דבר, 29 בנובמבר 1979
  16. ^ אתר שועפט הועדף להקמת איצטדיון בירושלים, דבר, 22 בינואר 1980
  17. ^ דני נוימן, ח"כ פורוש ניצח את האצטדיון, מעריב, 7 במאי 1979
  18. ^ החרדים קוראים תהילים וגורמים סחבת בדיונים, מעריב, 22 באוקטובר 1985
  19. ^ רן לוי-, רוני מילוא פרץ את הדרך לאיצטדיון בירושלים, חדשות, 23 באפריל 1987
    ממש כמו באירופה, חדשות, 23 באפריל 1987
  20. ^ אין אצטדיון בירושלים, כותרת ראשית, 5 באוגוסט 1987
  21. ^ דורון מאירי, יו"ר בית"ר י-ם: הבריחה שלנו לבלומפילד זרזה את האישור להשלמת האצטדיון במלחה, מעריב, 10 בינואר 1989
  22. ^ דדי צוקר נ' שר הפנים, ניתן ב-9 בינואר 1989
  23. ^ ברוך מאירי ואריה בנדר, בג"ץ פסק: איצטדיון יוקם בירושלים, מעריב, 10 בינואר 1989
    אריה בנדר, הרב פרץ קורא לעיריית ירושלים: הקימו את אצטדיון במקום אחר, מעריב, 12 בינואר 1989
  24. ^ איצטדיון בירושלים, מעריב, 12 בינואר 1989
  25. ^ אישור סופי לתוכנית האצטדיון בירושלים, מעריב, 2 בפברואר 1989
  26. ^   הפועל ירושלים - הפועל ת"א מחזור ראשון עונת 1991-92, סרטון באתר יוטיוב
  27. ^ יואש אלרואי, פוסט מס' 297, יואש אלרואי TVblog, 3 באוקטובר 2013
  28. ^ עלות השיפוצים והגבהת כר הדשא באיצטדיון טדי - כ-8.5 מיליון שקל, באתר גלובס, 25 בנובמבר 1999
  29. ^ טליה סלנט, ‏נחנך יציע חדש בטדי. ברקת: "האיצטדיון המתקדם בארץ", באתר ערוץ הספורט, 3 ביוני 2013
  30. ^ גלעד שוברט, אצטדיון טדי נכנס לשלב השיפוץ הסופי, באתר ynet, 25 באוקטובר 2011
  31. ^ כך ייראה אצטדיון טדי לאחר השלמת בניית הגג, באתר ONE‏, 4 בדצמבר 2017
  32. ^ תומר לוי, ‏הוחלפו 6,700 כיסאות באצטדיון טדי, באתר ערוץ הספורט, 5 בספטמבר 2022
  33. ^ תתחדשו: הצצה לתאורה החדשה באצטדיון טדי, באתר וואלה!‏, 27 בנובמבר 2022
  34. ^ כל הפרטים על השיפוץ שאיצטדיון טדי יעבור בקרוב, באתר mynet ירושלים, ‏2023-05-18
  35. ^ אלפים מבני עדות המזרח נטלו חלק בסיום הש"ס בראשות מרן, באתר jdn, ‏31 ביולי 2012
  36. ^ צבי שיימן, ‏גלרייה: אירוע חול המועד של ש"ס באצטדיון טדי, באתר "סרוגים", 13 באפריל 2017
  37. ^ הגלריה החדשה סדנאות האמנים טדי, באתר Thenewgallery (באנגלית)


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אצטדיון_טדי&oldid=38446997"