ארבעים המרטירים
ארבעים המרטירים (ביוונית עתיקה Ἃγιοι Τεσσεράκοντα; ביוונית Άγιοι Σαράντα) הם קבוצה של ארבעים חיילים רומים מהלגיון השנים עשר פולמינטה, אשר לפי המסורת מתו על אמונתם בשנת 320 בסבסטיה שבאסיה הקטנה, היא סיוואס בטורקיה של ימינו.
 | |
| קדוש עבור | נצרות מזרחית קתולית, נצרות אורתודוקסית |
|---|---|
| פטירה |
320 סיוואס |
| חג | 9 במרץ במזרח; 10 במרץ במערב |
ארבעים המרטירים הוצאו להורג על ידי ליקיניוס אשר רדף את הנוצרים במזרח החל בשנת 316, והם הושארו לעמוד ערומים על בריכה קפואה בלילה קר. הארבעים והאירוע נזכרו לראשונה על ידי בזיליוס הגדול, בישוף קייסרי, ולפי המסורת אחד מהם פרש מהחבורה אל אמבט חם שהוכן בסמוך עבור מי שיוותר על אמונתו. באותו רגע ראה אחד מהחיילים שהופקדו על שמירת הנידונים למוות אור שקרן מעליהם, והוא פשט את בגדיו והצטרף אליהם. כך נותר מספר המרטירים ללא שינוי. עם בוקר הועלו גופות הארבעים באש ואפרם הושלך אל הנהר, אך מאמינים נוצרים אספו את השאריות ואלה נשלחו לערים רבות. בדרך זו הופץ הסיפור אודות המרטירים ומספר כנסיות הוקמו לכבודם.
באיקונוגרפיה מתוארים ארבעים המרטירים סמוך לפני מותם, כשהם רועדים מקור ומחבקים את גופם, ועל פניהם הבעת סבל וייאוש.
