ארגומנט של פונקציה

במתמטיקה, אַרְגּוּמֶנְט של פונקציה הוא הערך שניתן לה כדי לקבל את תוצאת הפונקציה עבורו. הוא נקרא גם משתנה בלתי תלוי.^[1]

פונקציה מתמטית יש ארגומנט אחד או יותר בצורה של משתנים בלתי תלויים המוגדרים בכלל ההתאמה, שיכול להכיל גם פרמטרים. המשתנים הבלתי תלויים מוזכרים ברשימת הארגומנטים שהפונקציה מקבלת, בעוד שהפרמטרים לא. לדוגמה, בפונקציה הלוגריתמית $f(x)=\log _{b}(x)$ הבסיס $b$ נחשב לפרמטר.

אטימולוגיה עריכה

השימוש במונח "ארגומנט" במובן זה התפתח מהאסטרונומיה, אשר באופן היסטורי השתמשה בטבלאות כדי לקבוע את מיקומם המרחבי של כוכבי לכת ממיקומם בשמים (אפמריס). הטבלאות הללו אורגנו לפי זוויות מדודות שנקראו ארגומנטים, שפירושם, "זה שמבהיר משהו אחר". ^[2]^[3]

דוגמאות עריכה

פונקציה אונארית היא פונקציה המקבלת ארגומנט בודד כקלט, כמו $f(x)=x^{2}$ .
לפונקציה הבינארית $f(x,y)=x^{2}+y^{2}$ יש שני ארגומנטים: $x$ ו- $y$ , והם מהווים קלט בתור הזוג הסדור $(x,y)$ .
פונקציה רבת משתנים היא פונקציה של שני משתנים או יותר ובעלת תחום המורכב מ-n-יות סדורות של ערכי ארגומנט.
הפונקציה ההיפרגאומטרית היא דוגמה לפונקציה של ארבעה ארגומנטים. מספר הארגומנטים שפונקציה מקבלת נקרא המקומיות של הפונקציה.
בפונקציה מעגלית הארגומנט הוא זווית.
בפונקציה היפרבולית הארגומנט הוא זווית היפרבולית.

קישורים חיצוניים עריכה

ארגומנט של פונקציה, באתר MathWorld (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

^ Bronshtein, I.N.; Semendyayev, K.A.; Musiol, G.; Muehlig, H. (2007). Handbook of Mathematics (5th ed.). Berlin Heidelberg New York: Springer. p. 47. ISBN 978-3-540-72121-5.
^ Lo Bello, Anthony (2013). Origins of Mathematical Words.
^ Craig, John (1858). A New Universal Etymological, Technological, and Pronouncing Dictionary of the English Language.

[1] Bronshtein, I.N.; Semendyayev, K.A.; Musiol, G.; Muehlig, H. (2007). Handbook of Mathematics (5th ed.). Berlin Heidelberg New York: Springer. p. 47. ISBN 978-3-540-72121-5.

[2] Lo Bello, Anthony (2013). Origins of Mathematical Words.

[3] Craig, John (1858). A New Universal Etymological, Technological, and Pronouncing Dictionary of the English Language.

[1]

[2]

[3]