ארגנתי
אֶרגנֶתי (בגאורגית: ერგნეთი) הוא כפר בנפת גורי שבמחוז כארתלי הפנימית גאורגיה, המאוכלס ברובו בגאורגים. הכפר ממוקם כ-3.5 ק"מ מבירת המחוז הבדלני של דרום אוסטיה, צחינוואלי.
| מדינה |
 גאורגיה |
|---|---|
| מחוז | כארתלי הפנימית |
| נפה | נפת גורי |
| שפה רשמית |
גאורגית  |
| גובה | 840 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 457 (2014) |
| קואורדינטות | 42°11′56″N 43°59′27″E / 42.198888888889°N 43.990833333333°E |
| אזור זמן | UTC +4 |
  | |
באוגוסט 2008 נערך בכפר משא ומתן על החלפת שבויים בעקבות פלישת רוסיה לגאורגיה [1].
שוק ארגנתי עריכה
שוק סמוך לעיר צחינוואלי, על הדרך הראשית בין טביליסי-גורי-צחינוואלי, ליד כפר ארגנתי. השוק הפך למקור ההכנסה המהימן ביותר לאלפי האוסטים והגאורגים לאחר שנת 1999, כאשר הריווחיות, בעיסקי הברחת אלכוהול מגאורגיה לרוסיה, פחתה. מהצד הרוסי הוברחו דלק, סיגריות, מזון ומוצרים תעשייתיים ונסחרו בשוק ארגנתי תמורת מוצרים חקלאיים שהוברחו לרוסיה. שוק ארגנתי שימש כמנגנון קביעת מחירים למוצרים המוברחים לכל האזור. ההערכות על היקף המסחר בשוק ארגנתי, בשנת 2004, נעים בין 101-133 מיליון דולר.
הכרזת העצמאות של גאורגיה, וההחלטת ברית המועצות על ניתוק קשריה הכלכלים עם הרפובליקות המתנתקות, הביאה להתמוטטות החברות התעשייתיות העיקריות של גאורגיה, משבר אנרגיה קשה והתרוששות האוכלוסייה. כתוצאה מכך הפכו הברחות הדלק-נפט, גז טבעי ודיזל לריווחיות מאוד. מצד שני הייתה גאורגיה אחת מיצואניות הגדולות של מוצרים חקלאיים לברית המועצות. המסחר בשוק התפתח מתום מלחמת האזרחים הגאורגית ועד לסגירתו ביוני 2004.
מנגנון קביעת המחירים לסחורות ב"שוק השחור" של ארגנתי, והתפתחות המסחר בו עד כדי השפעה על האזור כולו, הביא למאפיינים משמעותיים של בניית שלום (peacebuilding). נשיאי גאורגיה ודרום אוסטיה התפארו בפני הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE) כי התפתחות שוק ארגנתי הוא ההישג האישי שלהם, והאזור הפך מזירת התגוששות לאזור מסחר פעיל שהסכסוכים היחידים שהתקיימו בו היו סכסוכים מסחריים ללא קשר למוצא האתני. לקשר הלא-מיליטנטי בין הגאורגים לאוסטים תרמה גם העובדה כי היו נישואי תערובת רבים וקיימים עד היום קשרי משפחה ענפים בין גאורגים לאוסטים. ”כיוון שלא שולמו דמי מכס על המסחר בסחורות, נהנו כולם מהשוק - גאורגים, אוסטים ורוסים מכוח שמירת השלום הרוסי” אמר היועץ לביטחון לאומי, גלה בז'ואשווילי בראיון, ”זהו מצב win-win לכל”.
עקב חוסר יכולתה של גאורגיה לגבות מיסים לסחורות הנכנסות מרוסיה לדרום אוסטיה (דרך מנהרת רוקי), ובהמשך למדיניות ביעור השחיתות של הנשיא סאקשווילי, החליטה גאורגיה, ביוני 2004, לסגור את שוק ארגנתי ולהציב נקודות מכס בגבולות המחוז הבדלני של דרום אוסטיה, צעד שנתפס כוויתור מה על ריבונותה של גאורגיה על דרום אוסטיה. קודם לסגירת השוק התפרסו, ב-31 במאי של אותה שנה, כוחות משרד הפנים הגאורגי בכפרים שעל "הגבול" עם דרום אוסטיה, במטרה להפסיק את ההברחות. לסגירת השוק הייתה השפעה הרסנית על הסוחרים הקטנים, אולם היא לא מנעה את זרם ההברחות, והם התרכזו מאותו זמן בידי קבוצה מצומצמת של סוחרים.
מקורות עריכה
- פיל צ'מפין, דנה קליין ונטליה מיריאמובה (2004), מכלכלת מלחמה לכלכת שלום בעבר הקווקז, (באנגלית)
- נטליה מירימובה (2006), בין פרגמטיות לאידיאליזם התמודדות העסקים מול סכסוך בדום הקווקז, (באנגלית)
- ג'ונתן ויאת'לי (2005), מתחייה לאומית למהפכת הוורדים, עמ' 122, 197, 204 ו-245, ISBN 0754645037, (באנגלית)
קישורים חיצוניים עריכה
- משרד החוץ הגאורגי: שבעה גאורגים נפצעו מיריות בדרום אוסטיה (אורכב 07.06.2011 בארכיון Wayback Machine), 2.8.2008, "סיביל גאורגיה", (באנגלית)
- אומברטו גורי וואיבו פאפארלה (2006), איומים בלתי נראים, עמ' 123-124, ISBN 1586036645, (באנגלית)
- שוק ארגנתי לפני סגירתו, מתוך: דיווח מהשדה: מלחמת גאורגיה כנגד ההברחות והמאבק לשלמות טריטוריאלית, (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ רוסיה, גאורגיה הכשילה את החלפת השבויים, 18.8.2008, "סיביל גאורגיה", (באנגלית)