ארווין אלסטר
ארווין אלסטר (באנגלית: Erwin Elster ; 8 במאי 1887 – 16 באפריל 1977) היה צייר ומורה, מייסד שותף של חברת האמנים והמעצבים "Świt". הוא צייר בצבעי שמן, בצבעי מים ובדיו, נושאים שונים. הוא צייר סצינות ז'אנריות, עירום, דיוקנאות, טבע דומם ונופים. לסזאן הייתה השפעה רבה על עיצוב גישתו האמנותית.[1]
 | |
| לידה |
8 במאי 1887 קורשיב, ממלכת גליציה ולודומריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
16 באפריל 1977 (בגיל 89) גדנסק, רפובליקת פולין |
| מקום קבורה |
Srebrzysko Cemetery |
| מקום לימודים |
אקדמיית יאן מטייקו לאמנות יפה |
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
אימפרסיוניזם |
| פרסים והוקרה |
אביר במסדר פולוניה רסטיטוטה |
  | |
קורות חיים עריכה
בשנים 1907–1912 למד באקדמיה לאמנויות בקרקוב בהשגחתם של וויצ'ך וייס, יוזף אוניז'יסקי, יוליאן פלאט ויוזף פאנקייביץ'. הוא סיים את לימודי הציור, והוענקה לו מדליית כסף ושתי מדליות ארד, ומלגות לאיטליה וצרפת. במשך שנה (1912 - 1913) שיפר את כישוריו בפריז באקדמיה דה לה גרנדה שאומייר. לאחר שחזר לקרקוב בשנת 1913, החל את הקריירה האמנותית שלו, והתחיל ללמוד במקביל. מאז הוא שילב את שתי האהבות הללו זו עם זו, ויצר ולימד למעלה מ-60 שנה.
האמן בילה את תקופת מלחמת העולם הראשונה בביסטרה ליד ביילסקו, שם היה בהשגחתו האמנותית של יוליאן פלאט, שהתגורר בסמוך.
בשנים 1919–1954 הוא חי, ועבד בפוזנן. הוא לימד ציור ורישום בבית הספר הממלכתי לאמנות דקורטיבית (משנת 1922) ובבית הספר הממלכתי לבנייה. הוא היה פעיל גם בסביבה האמנותית המקומית, ויצר בשנת 1921 את חברת האמנים והמעצבים "Świt", איתה הציג עד 1927.[2]
תערוכות חבר האמנים והמעצבים סוויט התאפיינו ברמה אמנותית גבוהה וגייסו את אנשי אמנות צעירים. בשנות העשרים השתתף גם בתערוכות של הפורמיסטים ו"אגודת שטוקה" בקרקוב. משנת 1928 הוא היה קשור לפוזנן.
לאחר מלחמת העולם השנייה הוא ייסד את מבני האיגוד המקצועי של אמנים ומעצבים פולנים בפוזנן, הוא המשיך גם בעבודה פדגוגית באוניברסיטאות בפוזנן. כפרופסור בבית הספר הגבוה לאמנויות וכראש המחלקה לרישום בפקולטה להנדסה אזרחית בבית הספר להנדסה. בתקופת הריאליזם הסוציאליסטי התמקד האמן בעבודה דידקטית.
בשנת 1954 עבר לגדנסק, שם הפך למרצה במחלקה לציור, פיסול ורישום בפקולטה לארכיטקטורה של אוניברסיטת טכנולוגיה בגדנסק. בשנת 1957 הוענק לו צלב האבירים של מסדר פולוניה רסטיטוטה. הוא פרש רשמית כפרופסור חבר בשנת 1960, אך המשיך לעבוד באוניברסיטה ושמר שם סטודיו לציור. לרגל יום הולדת 80 ו-65 שנה ליצירתיות אמנותית, בשנת 1967 הוענק לו פרס שר התרבות והאמנות.
יצירה עריכה
ארווין אלסטר צייר בשמן, בצבעי מים ובדיו, תוך שהוא מטפל בנושאים שונים. הוא צייר סצינות ז'אנריות, עירום, דיוקנאות, טבע דומם ונופים. למושגיו האסתטיים של סזאן הייתה השפעה רבה על עיצוב גישתו האמנותית. עם השנים התפתחה האמנות שלו ושינתה את פניה, במיוחד בשנים הראשונות של עבודתו.
הצלחותיו האמנותיות הגדולות ביותר היו בשנות העשרים של המאה העשרים. הוא חיפש את הרעיון היצירתי שלו, תוך שימוש בהישגים של דמות מתונה של קוביזם.
הוא נודע כיוצר קומפוזיציות שמן אקספרסיביות ודינמיות בעלות צורות גאומטריות פשוטות וצבעים רוויים.
על מפעל חיים הוענקה לו מדליית כסף בתערוכת האמנות של התערוכה הלאומית האוניברסלית בפוזנן בשנת 1929. באותה תקופה הציג ציורים עם כותרות כמו: נשים, עובדות מפעל, סוחר, עיר, בגן, דיוקן אם, חלון, עץ תפוח פורח. הוא גם עשה את הקומפוזיציות: חתול בחלון, פלוריסט, בלוניסט, קרוסלה, קונצרט, טבע דומם וציורי אדריכלות רבים בטכניקת צבעי מים.
מסוף שנות העשרים, ציוריו של אלסטר התאפיינו בפלטה צבעים משופרת, המתאימה למגמת הקולוריזם שהתעוררה בפולין באותה תקופה.
במהלך שהותו בצרפת בשנת 1925, הוא עשה כמה עשרות נופי צבעי מים עם מוטיבים אדריכליים, והראה בהם מבנים פשוטים וגאומטריים מאוד. נופים צרפתיים הפכו לנקודת המוצא לציורים הבאים, שהיו אנדרטאות של אדריכלות פולנית, נוף פרברי, תצפיות על ערים וסמטאותיהם.
מאוחר יותר, לאחר שהגיע לגדנסק, העיר העתיקה בגדנסק הפכה למוטיב שכיח של ציורים. לאחר המלחמה הוא חזר גם לציור שמן ויצר קומפוזיציות חדשות.
למרות העובדה שבמשך שנים רבות הציג את עבודותיו בגלריות המפורסמות ביותר באותה תקופה בפולין ומחוצה לה, ועבודותיו נדונו על ידי מבקרים מעצבי דעה, תערוכת היחיד הראשונה של יצירתו התקיימה רק בשנת 2010 בגדנסק.[3]
הוא נקבר בבית העלמין בסרברז'יסקו בגדנסק.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Artykuły - Plastyka - Malarstwo Erwina Elstera. - Artyści, Kultura, Sztuka - Artysta.pl, m.artysta.pl
- ^ "Świt Information", audiovis.nac.gov.pl
- ^ ELSTER ERWIN – Encyklopedia Gdańska, www.gedanopedia.pl