ארט בלייקי

מוזיקאי אמריקאי

ארט בלייקיאנגלית: Art Blakey; ‏11 באוקטובר 191916 באוקטובר 1990), הידוע גם בשמו המוסלמי עבדאללה אבן בוהיינא או בכינויו בו, נחשב לאחד המתופפים המשפיעים ביותר בג'אז. במשך יותר משלושים שנה עמד ארט בלייקי בקדמת הבמה של זירת הג'אז. שמו תמיד התקשר להרכב "שליחי הג'אז", שבלייקי הפך לאחד ממנהיגיו בשנת 1954, ולמנהיגו היחיד ב-1958. ארט בלייקי היה הדמות המובילה של סגנון ההארד בופ שהתפתח בשנות ה-50.

ארט בלייקי
Art Blakey
בלייקי בהופעה בהמבורג, גרמניה, 1973
בלייקי בהופעה בהמבורג, גרמניה, 1973
לידה 11 באוקטובר 1919
פיטסבורג, פנסילבניה, ארצות הברית
פטירה 16 באוקטובר 1990 (בגיל 71)
ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה ארט בלייקי
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19421990 (כ־48 שנים)
עיסוק מוזיקאי, מוביל הרכבים
סוגה ג'אז, הארד בופ, ביבופ
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה תופים, כלי הקשה
חברת תקליטים בלו נוט
שיתופי פעולה בולטים שליחי הג'אז
פרסים והוקרה
אתר רשמי
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

תקופת ילדותו ונעוריו עריכה

בלייקי אומץ למשפחה נוצרית דתית אדוקה. המשפחה דחפה אותו ללימודי דת וללימודי פסנתר, ובשני התחומים הוא נחל הצלחה מרובה כבר בגיל צעיר מאוד. הקריירה שלו כפסנתרן נסתיימה כאשר גנגסטר, שהיה מנהל המועדון בו ניגן, כיוון אקדח לראשו ואמר "אתה רוצה לעבוד כאן, ילד, לך לתופים ושתוק".

בתור מתופף צעיר לקח צ'יק וב את בלייקי תחת חסותו. וב, שהיה מופת לחיקוי עבור מתופפים רבים באותה תקופה, פתח בפני בלייקי אפשרויות רבות. במהלך שנות הארבעים ניגן בלייקי עם הלהקות של מרי לו ויליאמס, פלטשר הנדרסון ובילי אקסטיין. בתקופה זו ניגן בלייקי, שהיה בשנות העשרים של חייו, יחד עם גדולי הבי בופ, מוזיקאים כגון צ'ארלי פארקר ודיזי גילספי.

שנות הארבעים המאוחרות עריכה

בשנת 1948 נסע בלייקי לבקר באפריקה. שם הוא הכיר את המקצבים הפוליריתמיים ששינו את האופן בו הוא ניגן. אם עד אותו זמן היה בלייקי מתופף מוצלח, לאחר 1948 הוא הפך למתופף ייחודי. הייתה זו ההשפעה האפריקאית, בשילוב עם הבלוז והבי בופ, שיצרו בסופו של דבר את ההארד בופ, שבלייקי היה אחד מאבותיו.

בביקורו באפריקה התאסלם בלייקי, ושינה את שמו ל"עבדאללה אבן בוהיינא", שם שקוצר בידי חבריו ל"בו".

בסוף שנות הארבעים הוא הקים את להקתו המפורסמת "שליחי הג'אז", שהייתה אז ביג בנד בן 17 נגנים.

שנות החמישים עריכה

ב-1954 פגש בלייקי את הפסנתרן הוראס סילבר, והשנים הקימו יחדיו חמישייה שהפכה במהרה ל"שליחי הג'אז". בהרכב המקורי היו בשליחים החצוצרן קליפורד בראון, נגן הסקסופון אלט לו דונלדסון והבסיסט קרלי ראסל. תחילת ההרכב הוא באלבום חי שיצרה הלהקה עבור בלו נוט שנקרא "בהופעה חיה בבירדלנד". הלהקה הופיעה במשך רוב שנות החמישים בהרכב זה, עד שבשנת 1958 עזב סילבר את ההרכב, והשאיר את ארט בלייקי כראשם של שליחי הג'אז, תפקיד בו ישא בלייקי שנים רבות.

כמוביל שליחי הג'אז עריכה

בלייקי עמד בראש הלהקה האגדית הזו במשך 35 שנים, בהן "גילה" מוזיקאים רבים ששימשו לו כמלווים, ובסופו של דבר לאחר שעזבו את הלהקה, רבים מהם נהיו מובילים בעצמם, ומוזיקאים מהמדרגה הראשונה. סגנונו הייחודי של ארט הוא שקבע את הטון במשך עשרות השנים של הלהקה. התיפוף האינטואיטיבי שלו, עם הדגשים של השתים והארבע, היכולות המרשימות שלו לשנות את נימת נגינתו, לכל נימה של כל סגנון, והמקצבים האפריקאים שלו בהרכב זה, הם שאפיינו את ההארד בופ.

לאחר שעזב סילבר, עוד בשנים המוקדמות של הלהקה, כלל ההרכב את בלייקי, בראון, האנק מובלי (סקסופון טנור) וג'קי מקלין (סקסופון אלט). מאוחר יותר הצטרף גם סקסופוניסט הטנור בני גולסון, וההרכב החל להקליט. ההרכב החל להשתנות ולהתחלף, ולבסוף נגנו סקסופוניסט הטנור ווין שורטר, החצוצרן לי מורגן, הפסנתרן בובי טימונס, הטרומבוניסט קרטיס פולר והבסיסט ג'יימי מריט. הרכב זה של השליחים הוא כנראה ההרכב המפורסם ביותר שלהם, כששורטר ומורגן נחשבים לשתי התגליות הגדולות ביותר של בלייקי, שכן הם הקליטו במספר אלבומים של השליחים, ולאחר מכן יצאו לקריירות מרשימות משל עצמם בתחום ההארד בופ.

בהמשך הדרך הנגנים התחלפו, אך הסגנון נשמר, וההצלחה והכבוד גם כן. בלייקי הוביל את הלהקה לאירופה, לאפריקה ואף ליפן, שם היא הייתה להקת הג'אז האמריקאית הראשונה שהגיעה לסבב הופעות. במשך השנים היו חברים בלהקה מוזיקאים כגון קית' ג'ארט (פסנתר), צ'אק מנג'יון (פלוגלהורן), סידר ולטון (פסנתר), רג'י וורקמן (קונטרבס), סטיב דייוויס (טרומבון) ולאקי תומפסון (סקסופון).

סוף הדרך עריכה

עד אמצע שנות השישים ניגן בלייקי גם כמלווה, למוזיקאים כגון מיילס דייוויס, גראנט גרין, וקנונבול אדרלי. אך החל בסוף העשור הוא התרכז כמעט אך ורק בעבודתו כמוביל השליחים.

בלייקי נודע מאוד ביכולתו לגלות מוזיקאים צעירים ומוכשרים. הוא אף הוקלט באמרו בתקליט "לילה בבירד לנד": "אני אשאר עם הצעירים. כאשר אלו יזדקנו מדי אני אמצא לי צעירים מהם. זה מחזיק את המוח פעיל." לאחר שהשליחים צלחו את תקופת הפיוז'ן של שנות השישים והשבעים, בה נעשו הקלטות פחות מפורסמות שלהם, הכוללות גם ניסיונות בכלים כגון פסנתר חשמלי, ספגה הלהקה מהלומה קשה. בתחילת שנות השמונים היה זרם חזק של חידוש הג'אז הישן, וכל הרכב שעסק בג'אז שהתפתח לאחר הבי בופ המסורתי נתקל בקשיים כלכליים. אך גם את התקופה הזו צלח ארט בלייקי, והמשיך לגלות לעולם מוזיקאים חדשים. הוא המשיך לנגן ולהופיע ממש עד סוף ימיו.

בלייקי נפטר בעיר ניו יורק, בשנת 1990, מותיר מאחוריו מורשת ענק של מוזיקה ומוזיקאים שעד היום מהווה חוליה חשובה בעמוד השדרה של הג'אז.

פרסים עריכה

בחייו עריכה

לאחר מותו עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ארט בלייקי בוויקישיתוף